אקו-טריפ

בלילה האחרון שלי בלאוס פניתי לפקיד הקבלה במלון בעיר הבירה ויינטיאן (Vientiane). "שבעתי מנודלס וצ'יקן לארפ (מאכל מקומי)", אמרתי לו. "יש מקדונלד'ס בסביבה?". ארשת תוהה עלתה על פרצופו של הפקיד. פתחתי את האינטרנט והראיתי לו תמונה של הקשתות הצהובות המפורסמות ביותר בעולם. הפרצוף התוהה נעשה מבולבל, והפקיד אמר, "אני מצטער אדוני, אני לא יודע על מה אתה מדבר".

לבי התמלא שמחה. זו ההוכחה שלאוס עדיין משמרת את הטבע הפראי ואת המגוון האתני המיוחד שבה, ושהמערב עוד לא כבש אותה. ואכן פסגת הטיול שלי בלאוס היתה הטיול בשמורת הטבע נאם הא (Nam Ha NPA) בצפון המדינה, שהיא חלק מפרויקט אקולוגי של אונסק"ו. הפרויקט, שאליו מחויבות סוכנויות הטיולים המקומיות, תורם חלק נכבד מכספי המטיילים באזור לפיתוח, לשיפור תשתיות ולרווחת כפרי המיעוטים באזור השמורה, וגם מגביל את מספר הביקורים בכל שבט לביקור אחד או שניים בשבוע, כדי לשמר את אורח חייהם התקין והמסורתי של המקומיים. למענם ולמען המטיילים שיבואו.

לא לפגוע ברוחות האבות

לאחר ביקור קצר בכפרם של בני שבט ההרים אקהה (Akha) אנחנו נכנסים לתוך הג'ונגל היושב ממש למרגלותיו. זאת "החצר האחורית" של המקומיים, הם מכירים בה כל פינה, ואנחנו היינו נרגשים להתארח בה. אנו נזהרים שלא לגעת בקורות העץ התומכות בשער היציאה מן הכפר. אלה מיועדות לרוחות האבות השומרות על הכפר. התקופה תקופת מונסונים, האוויר קר ונעים, מולנו הרים ירוקי-עד, וממש מתחשק להושיט יד ולגעת בערפילים המרקדים על פסגותיהם.

לטיולנו בג'ונגל הצטרף איש שבט האקהה, שלימד אותנו (בעזרת מדריך מתורגמן) על צמחי המרפא של השבט, כמו שורש זנגוויל ושורש גלנגל (Galangal, "זנגוויל כחול"), שבני האקהה משתמשים בהם נגד זיהומים. מדריכנו נתן לנו גם כתף תומכת לפני החלקה בטוחה אל הבוץ של גשמי המונסון.

כשנכנסנו למעבה הג'ונגל הצמחייה נעשתה עבותה ושמענו סביבנו קרנבל של קולות ורחשים. בשמורה עדיין אפשר למצוא חיות בר בסכנת הכחדה, כמו הטיגריס (Panthera tigris) והפיל האסייתי (Elephas maximus), אך אלה חיים במעבה השמורה, באזורים בלתי חדירים לתנועת בני אדם, והסיכוי לראותם אפסי.

איש לא רודף אחריך בשביל תמונה או כסף, רק ילדים מחויכים תולים בנו עיניים סקרניות

עיניים סקרניות

אחרי טבילה קצרה בנחל קריר פרש המדריך עלי בננה בתור מפת שולחן והניח עליהם ארוחה לאוטית טעימה לצהריים: עוף (kai) מטוגן וירקות מוקפצים (phat phak), אורז מאודה (khao neung) עם ממרח צ'ילי חם (jaew) עטוף בעלה בננה ודג משופד צלוי על הגריל (piing paa). היה תענוג.

לאחר חמש שעות של הליכה מאומצת חזרנו אל הכפר שממנו יצאנו וזכינו להצצה אמיתית אל חיי התושבים. אין דוכני מזכרות, איש לא רודף אחריך בשביל תמונה או כסף, רק ילדים מחויכים תולים בנו עיניים סקרניות גדולות.

בימים שבהם המושג אקולוגיה הופך לטרנד ומאבד חלק ממשמעותו היה נהדר להיות שותפים בפרויקט אמיתי שמופעל על ידי מקומיים ולמען מקומיים.

מידע מעשי – שמורת Nam Ha

מתי: העונה המומלצת לביקור בלאוס היא בין דצמבר לאפריל. טיול בתקופת המונסונים (יולי-אוקטובר) עלול לעלות את דרגת הקושי של המסלול, אבל גם להבטיח שלא תראו הרבה תיירים סביבכם.

הזמנה: אפשר להזמין טיול כמעט מכל עיירה באזור צפון לאוס. אני הזמנתי את הטיול בסוכנות Green Discovery, הנמצאת בעיירה לואנג נמטהה (Luang Namtha) הסמוכה לשמורה.

מסלולים: המסלול המתואר בכתבה הוא "טרק למיטיבי לכת ליום אחד", אבל יש עוד מגוון של מסלולים ואפשרויות, מטיול למשפחות הכולל רק ביקור בשבטים ועד לרפטינג וטרקים למיטיבי לכת בג'ונגל. אפשר גם להזמין "home stay" – לינת בית באחד הכפרים (בתנאים בסיסיים מאוד).

מחיר: 60-20 דולר לאדם, תלוי במשך הטיול (בין יום לשלושה), בעונה ובעיקר במספר האנשים (ככל שנרשמים יותר אנשים לטיול המחיר יורד). כשתזמינו טיול תקבלו מהסוכנות דף המפרט באחוזים לאן כספכם יגיע. מקובל להביא מתנות קטנות, כמו מוצרי היגיינה או ספרי ילדים בשפה המקומית (שאותם אפשר לקנות בערים הגדולות). בסיום הטיול המדריך יגיש את הדברים באופן מסודר לראש הכפר.
אינטרנט: לקריאה נוספת על הפרויקט של אונסק"ו בשמורה של צפון לאוס, ועל פרויקטים אקולוגיים אחרים בעולם, אפשר להיכנס לאתר אונסק"ו.

עודד וגנשטיין הוא צלם מגזינים, כותב ומרצה בנושא המזרח הרחוק. ליצירת קשר בדוא"ל