אפשר להירגע

ליטל בת הארבע מפחדת ללכת לישון לבד. גם כשאמא או אבא יושבים ליד מיטתה היא מתקשה להירדם. "ניסינו כבר הכל", מספרת אמה מיכל. "העברנו אותה למיטה הצמודה למיטתה של אחותה הגדולה, סיפרנו לה סיפורים על פחד, ציירנו את הפחד, תלינו מעל המיטה לוכד חלומות אינדיאני ועשינו טקס גירוש מפלצות – אבל שום פתרון יצירתי לא עזר. היא רוצה אותנו לידה עד שהיא נרדמת".

דורית קרקובר, מטפלת מוסמכת בשיטת עוצמת הרכות, מבינה את הקושי ואף מכירה אותו מקרוב כאמא לתשעה ילדים. "התלונות על פחדים מתחילות אצל ילדים רבים בסביבות גיל ארבע, והפחד לא מגיע רק לקראת השינה. הפחד יכול להגיע גם בעת מפגש עם דמות לא מוכרת או במקום חדש. הוא נוכח יותר לפני השינה מכיוון שהילד נשאר במיטה עם החוויות שעברו עליו היום וזקוק למישהו שיעזור לו לעבד אותן. בדרך כלל אמא או אבא הם מקור הביטחון עבורו".

חזרה לרחם

שיטת עוצמת הרכות פותחה על ידי ד"ר טובי בראונינג. הטכניקה הטיפולית העומדת בבסיסה היא נענוע רתמי של הגוף בקצב הקרוב לפעימות לבו של עובר, בין 120 ל=160 פעימות בדקה. ענת קסורלה, מטפלת בכירה בשיטת עוצמת הרכות, מסבירה: "הנענוע הזה בתנועות רכות ועדינות מעורר את זיכרון הרחם ומשרה תחושת ביטחון ומוגנות. מבחינה אנטומית הסברה היא שתחושת הרגיעה הזו נובעת מהעובדה שהנענוע הריתמי גורם להפרשת הורמוני רגיעה. במצב רגיעה מתאפשרים תהליכי ריפוי עצמי. הוכח מחקרית גם שהנענוע גורם לשינוי בפעילות המוחית, שתורם אף הוא כנראה לרגיעה וליכולת להתארגן מחדש".

איך מתבצע הטיפול?
קסורלה: "מכיוון שזוהי שיטת טיפול המשלבת גוף ונפש, הטיפול מורכב משיחה ומתנועה. תחילה המטופל יושב על כיסא מול המטפל, והשיחה היא בעיקר על מה שמתרחש בגוף. הגוף מדבר באמצעות מחלה או אי נוחות, ומספר לחולה סיפור חשוב על עצמו. מתוך השיחה המטופל נזכר להקשיב לגופו, בעוד המטפל לומד כיצד עליו לנהוג בעת ההפעמה. ההפעמה היא בעצם נענוע מלשון פעימה.

הקצב, כאמור, הוא קצב פעימות לב העובר. הטיפול נעשה על מיטת טיפולים, והמטפל מניע את גופו שלו תוך שהוא אוחז באיברים שונים בגוף המטופל ומניע אותו".
קרקובר: "מטופלים מדווחים שהם חווים בטיפול חוויה של גלים, ים, אגם. ילד בת חמש סיפרה לי שהרגישה שהיא בתוך בריכה, ושאפילו הגרביים שלה נראו לה פתאום בצבע תכלת. זו עבורי ראיה לכך שלתנועת הנוזלים בגוף יש השפעה עמוקה על המטופל, עד כדי שינוי של התחושה הפיזית".

הנענוע הריתמי גורם להפרשת הורמוני רגיעה.ף צילום: Ingimage

עוצר נשימה

שיטת עוצמת הרכות עוזרת בין היתר להתגבר על פחדים. "כבר כתינוקות קטנים אנחנו לומדים שכשלא נושמים – מרגישים פחות. בכל מפגש עם גירוי מעורר פחד, אנחנו עוצרים את הנשימה כדי להרגיש פחות", מסבירה קסורלה. "כשילד חווה מפגש עם משהו מפחיד הוא לא נושם טוב. כל המערכות בגוף מושפעות מעצירת הנשימה הזו.

"כשתינוק בוכה מפחד, הצורך האימהי המיידי הוא להרים אותו על הידיים ולנענע אותו תוך כדי זמזום של קול רתמי. האם יודעת מתוך אינסטינקט שהרגעה באה מתוך תנועה. התנועה מכריחה את התינוק לנשום, מכיוון שנוזלי גופו מגיעים גם אל אותם תאים שלא קיבלו זרימה תקינה של נוזלים. הנענוע גורם להרגעה, ומעורר גם זיכרון ראשוני של ביטחון, חום והגנה. אי אפשר להרגיש גם פחד וגם ביטחון בו זמנית. כשילד מפחד ומנענעים אותו בעדינות, הוא מתחיל לחזור לתחושת המוגנות הזו וכך הוא נרגע", היא אומרת.

לדברי קרקובר, השיטה יכולה לעזור לילדים, להורים ואפילו לסבים. "הטיפול במבוגרים שונה מעט מהטיפול בילדים", היא אומרת. "מבוגרים כבר צברו הרגלים רבים, הם שכחו את הקשר עם הגוף, ולכן חלק מהטיפול הוא בשיחה שבה המטופל מנסה עם המטפל להקשיב מחדש לגוף. אצל ילדים רוב הטיפול מתבסס על הפעמה, מכיוון שהם יודעים בדיוק מה הם מרגישים".

המגע בין הורה לילד שיכול לספק הרגעה ונחמה הוא גשר לקשר טוב. צילום: Ingimage

גשר לקשר

תיאוריות פסיכולוגיות שמות דגש לא פעם על החלק ההורי בהתהוות הפחד אצל הילד. "בגישה שלנו הדגש הוא לא על אשמת ההורה, מכיוון שאי אפשר להימנע מטעויות ביומיום. אנחנו מאמינים שכשיש קשר טוב בין הורה לילד, הטעויות והמשגים הקטנים הם זניחים", אומרת קרקובר. "המגע בין הורה לילד שיכול לספק הרגעה ונחמה הוא גשר לקשר טוב. כשההורה לומד להרגיע את הילד גם בגיל שבו מתפתחים פחדים, רוב הסיכויים שהקשר הטוב שנרקם בין השניים יעזור להם להתגבר על כל המכשולים, גם אם ההורה שוגה מדי פעם בתגובותיו".

האם בני משפחה וחברים יכולים לטפל זה בזה?
"בהחלט, אני משתמשת בשיטה על בסיס יומיומי. למשל, בתחילת שנת הלימודים הילדים שלי חזרו כעוסים מבית הספר. כשניסיתי לשוחח איתם ולשאול על מה שקרה להם באותו יום, הם לא רצו לשתף. כשראיתי שאין מוצא מילולי לכעס, הצעתי לצעיר שבהם לעלות על מיטת הטיפולים והתחלתי בנענוע. הוא נרגע והתחיל לספר כל מה שעשה באותו יום: ליד מי ישב, מי היתה המורה, מה הרגיש ומה קרה. הוא ירד ממיטת הטיפולים רגוע לחלוטין.

סיפורים כאלה יש לי למכביר, ואחד המרגשים שבהם הוא דווקא סיפור על היחסים של ילדים עם חבריהם. פעם אחת ישנו אצלנו כמה חברים. אחד מהם התקשה להירדם והפריע לחבריו. בני הציע להפעים אותו ונענע אותו. למחרת אמו של הילד ביקשה ממני להתחיל עם הילד סדרת טיפולים. הוא כל כך נהנה מההתנסות הקצרה בנענוע, שהחליט שטיפול יעזור לו מאוד".

בתכל'ס – תוך כדי תנועה

כיצד להרגיע ילדים באמצעות שיטת עוצמת הרכות?

ענת קסורלה מציעה:
• נענוע מרגיע: כשהילד עצבני ומתקשה להירדם או מספר על פחדים, אפשר להשתמש בנענועים להרגעה גם בלא הכשרה מיוחדת. נסו להשכיב אותו על הגב, להניח יד באזור הטבור ולנענע אותו קלות במשך דקה. אחר כך נסו להשכיב אותו בתנוחה עוברית, להניח יד על גבו מאחורי הלב, ולנענע שוב קלות במשך דקה. תוך כדי הנענוע אפשר לומר לילד מילים מחזקות, לספר לו שהוא אהוב ומוגן, ושאין לו ממה לחשוש.
• נענוע משותף: לא רק הורים יכולים לנענע את ילדיהם. נענועים משפחתיים יוצרים קרבה בין כל בני המשפחה. גם הילד יכול לנענע את הוריו או את אחיו.
• נענוע נלמד: אפשר להצטרף לסדנאות שבהן רוכשים כלים לטיפול ולהרגעת הילדים בשיטת עוצמת הרכות. הסדנה כוללת שני מפגשים, כל מפגש אורך שש שעות, ולומדים בה את יסודות ההפעמה.
• נענוע מקצועי: כשההורים חשים שאינם יכולים לסייע, ייתכן שהם זקוקים להדרכה ולהכוונה כיצד להגיב לפחדים או למתחים שמהם סובל הילד. אפשר לפנות למטפל המקצועי שלו יש כלים של תקשורת מילולית מתאימה תוך כדי הנענוע.

לפרטים: www.holistic-pulsing.com