אמר גרוטו: "כשאבא ואני מדברים בינינו, אף אחד לא מבין"

מדי יום בשעות הבוקר היא מתייצבת במעבדה באוניברסיטת תל אביב, שם היא עובדת על הדוקטורט שלה בביוטכנולוגיה. היעד שלה הוא לעבוד בתחום פיתוח תרופות למחלות אוטואימוניות וסרטן, ולמצוא משהו חדשני שלא קיים היום. פעמיים בשבוע היא מחליפה את החלוק הלבן בבגדי רקדנית ומגיעה לסטודיו "אליברה" של הכוריאוגרפית והמורה לפלמנקו אלינור דרוקר ברעננה, כי בכובע השני שלה היא רקדנית פלמנקו מקצועית, שגם מופיעה על במות ברחבי הארץ וגם משמשת מורה לפלמנקו בסטודיו לקבוצות תלמידות.

>> ד"ר מביט לאחור: חוקרת המוח שעשתה את הבלתי ייאמן

"אני חיה בשני עולמות שונים, מה שהופך אותי לבן אדם שלם", אומרת אמר גרוטו. "הבחירה במחול מבחינתי אומרת לא ללכת בתלם, לצאת ממסלול החיים הברור של צבא, לימודים, קריירה. השילוב של התנועה בחיי הוא מה שגורם לי להרגיש שלמה. העבודה על היצירה מרגשת אותי ומאפשרת לי מקום להרגיש ולהביע את עצמי כמו שאני, מבלי להתחשב ברעשי הסביבה".

חיה בשני עולמות שהופכים אותה לאדם שלם. אמר גרוטו ואלינור דרוקר בהופעה | צילום: זבולון מדמון

קוראים לה אמר (Omer), עם חולם חסר. היא שמחה עם השם שנתנו לה הוריה. אביה הוא פרופסור איתמר גרוטו – פרופסור לרפואה ומומחה בבריאות הציבור, שכל בית בישראל הכיר בימי הקורונה כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות. הוא זה שקבע אם בכלל נצא מהבית ובאיזה הרכב יבואו אלינו אם בכלל. אמה מירי היא מורה לאמנות ולקיימות במקצועה.

השם שלך בהחלט יוצא דופן. את מוצאת את עצמך מסבירה אותו שוב ושוב?
"כן, ואין לי בעיה עם זה. כשנולדתי הייתי היחידה בארץ בשם הזה, היום יכול להיות שיש עוד. אני אוהבת את השם שלי. היו ששאלו אותי למה אני לא מוסיפה את האות ו' אחרי האות הראשונה, אבל זה מה שהוריי נתנו לי, ובווטסאפ כיום אפשר לנקד. אני הבת הבכורה והוריי רצו שתהיה תקשורת פתוחה במשפחה. אימא שלי כנראה ידעה והרגישה שתהיה לי אמירה בעולם, בין אם זה דרך הריקוד או בדרכים אחרות. גם לאחים שלי נתנו שמות עם משמעות אבל יותר סטנדרטיים משלי: אורי ונועם".

היא בת 29, מתגוררת בתל אביב, רווקה. "אני עדיין מחפשת את עצמי בעולם הזה, אבל כמובן שאני שואפת לאהבה ומשפחה", היא אומרת. היא גדלה בהוד השרון, הייתה תלמידה מצטיינת ובגיל 9 התאהבה בריקוד הפלמנקו. "בהתחלה התלהבתי מהתלבושת ואז גיליתי עולם עם הרבה עוצמה ורגש ויכולת להביע את עצמי. ככה הגעתי לאלינור, שעם השנים הפכה למשפחה. היא מגדירה אותי כבת שלה מבחירה. מאז הפלמנקו הוא חלק בלתי נפרד ממני".

על בית ההורים היא מספרת: "גדלתי בבית שהוא שילוב של הומני וריאלי. בית תומך, מפרגן ומאפשר. אני דומה לאבא שלי באופי, בבית חשבו שאהיה רופאה והאמת שגם אני חשבתי ככה. אבל מצאתי את הדרך שלי במחקר, והבית לא דחף לשום דבר אלא קיבל אותי כמו שאני – מישהי שרוצה לשלב עולמות שונים בחייה".

בצבא שירתה בחיל המודיעין אבל שמרה על קשר הדוק עם הסטודיו לריקוד, ואת לימודיה האקדמאיים עשתה באוניברסיטת תל אביב. היום, כאמור, היא עוסקת במחקר באוניברסיטה עם מלגת הצטיינות, ובמקביל למחקר היא משמשת עוזרת הוראה בקורסים. "אבא ואני מאוד קרובים, וחולקים עולם תוכן משותף. כשאנחנו מדברים בינינו, אף אחד לא מבין".

אמר גרוטו | צילום: אלינור דרוקר בן זקן

מה הוא עושה היום?
"הוא בתקופת שבתון ונמצא הרבה בקפריסין במשרה באקדמיה. הוא יועץ לחברות בארץ ובחו"ל, ולוקח חלק בעולמות היזמות והביו-טק".

ידעת כשהוא השתתף ב"הזמר במסכה"? הופתעת?
"הופתעתי, וגם האחים שלי הופתעו. זה לא מתאים לאופי שלו לעלות ככה על במה, וגם אין לו כישרון שירה. אחרי שהוא נחשף, הטלפונים אצלנו לא הפסיקו לצלצל. הוא עשה את זה בשביל החוויה, כדי לעשות רגע משהו אחר אחרי התקופה המורכבת של הקורונה. הוא אוהב מוזיקה ואמנות, וכמו שאצלי המחול והמחקר קשורים זה לזה – גם אבא פתוח למגוון תחומים. אני יכולה להבין מאיפה זה הגיע".

פרופ' איתמר גרוטו בזמר במסכה | צילום מסך קשת 12

גם את חוששת מבריחת מוחות מהארץ בעקבות ההפיכה המשטרית המתוכננת?
"אני מבחינה בזה, אבל מעדיפה לא להיכנס לנושאים האלה. לא יוצא לי ללכת להפגנות בגלל מחסור בזמן, אבל אני בעצמי מהרהרת ברעיון של לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל. יש לי עוד זמן עד שאצטרך להחליט".

בסוף השבוע (23-25.3) תשתתף גרוטו במופע מחול חדש – "בתלם" של אלינור דרוקר, שטעימה ממנו תעלה במסגרת פסטיבל "ימי פלמנקו" במרכז סוזן דלל. המופע כולל 8 רקדניות בגילאים שונים, מגיל 15 ועד בנות 40 פלוס. לדברי דרוקר לא מדובר בעניין מקרי, שכן הבנות שנבחרו הן בפוזיציות שונות בחייהן ולכן גם ההבעות השונות שלהן בכל אחד מהזמנים והמצבים. יש ביניהן גרפיקאית ועורכת וידאו, חוקרת ויזמית, סטודנטית לתקשורת, מטפלת בתנועה טיפולית ועוד. המכנה המשותף ביניהן הוא שכולן בחרו ללכת אחרי ליבן. "מדובר במופע מודרני של עוצמה נשית, שעוסק בבחירה במה שהלב רוצה ולא במקובל", אומרת דרוקר.

"זה המקום שבו אני מעזה בחיים". אמר גרוטו ואלינור דרוקר | צילום: זבולון מדמון

את נהנית מההופעות על במה?
"יש בזה מהחשיפה, ואני בן אדם פרטי", אומרת גרוטו. "אבל כרקדנית פלמנקו זה המקום שאני מעזה בחיים ומרגישה בו נוח להביא משהו שונה, עם סגנון מוחצן, נשי ומלא בקשת של רגשות. מי שרואה אותי אומר שאני נראית בן אדם אחר. גם לתלמידות שלי אני נותנת הרבה מקום לרגש. מבחינתי לרקוד זה אוויר שפותח לי דלת לעולם אחר. אני מופיעה כבר למעלה מעשור בפסטיבל, וזה אירוע מרגש. האולם תמיד מפוצץ וזו הנאה עצומה".

עולם המחקר והריקוד ימשיכו ללוות אותך במקביל עוד שנים?
כן. פלמנקו אפשר לרקוד בכל גיל, גם אחרי פנסיה. הייעוד שלי הוא בתחום המחקר, אבל אני לא יכולה לדמיין את חיי בלי הריקוד. יותר מזה: בזכות הפלמנקו אני חוקרת טובה יותר, כי בשביל להיות חוקרת טובה את צריכה להיות יצירתית. הריקוד הפך את העולם שלי לעשיר יותר, וזה תורם לי לכל תחומי החיים".