אמנות תעשייתית

תעודת זהות:
שם: דויד אמר
מגורים: לונדון
לימודים: תואר ראשון מהמחלקה לעיצוב מוצר בבצלאל, תואר שני מרויאל קולג' אוף ארט (RCA) לונדון
מוטו: לייצר לעצמי כלים פתוחים שמאפשרים לי ליצור וריאציות

"קנה כרטיס וסע" הייתה העצה החשובה ביותר שקיבל דויד אמר בשנים האחרונות. העצה הזאת, שנתן לו המעצב הנודע אריק לוי, הייתה החיזוק האחרון שלו היה זקוק כדי להגיע להחלטה שהלכה וגמלה בלבו – ללמוד תואר שני ברויאל קולג' אוף ארט היוקרתי בלונדון.

תעוזה ישראלית

אמר (34), בוגר בצלאל במחלקה לעיצוב מוצר, מספר כי כבר בתקופת הלימודים בער בו הרצון ללמוד עוד, להרחיב אופקים ולפתח את עצמו ממקורות נוספים. במסגרת חילופי סטודנטים יצא ללימודים בפריז, ושם יצר קשר עם המעצב אריק לוי שמתגורר ויוצר במקום.

"התגלגל לידי ספר שבו הוזכר לוי, ובחוצפה ישראלית החלטתי פשוט להתקשר אליו ישירות. לוי, שכנראה היה מופתע מההעזה אך גם העריך אותה, הציע לי לפגוש אותו בסטודיו שלו", מספר אמר. בעקבות הפגישה הזאת הבין אמר שהוא רוצה להתמחות אצל לוי, ולאחר שזה קיבל אותו לעבודה החלה אחת התקופות החשובות בחייו.

"עשיתי את הסטאז' אצלו", הוא אומר. "עבדתי כשוליה שעושה הכל. עשיתי זאת במקביל ללימודים, וזה היה בית הספר הטוב ביותר בשבילי לכל מה שקשור להתנהלות עסקית ואמנותית. ראיתי איך מתנהל משרד בינלאומי, איך מתבצעים הקשרים עם היצרנים, איך עושים פרזנטציה ואיך משווקים. זו הייתה אחת החוויות המדהימות שעברתי".

מתוך תשעה החודשים שבהם שהה בפריז עבד אמר חצי שנה בסטודיו של אריק לוי. בסיום תקופת הלימודים נערכה תערוכה של כל בוגרי בתי הספר לעיצוב. אוצרים מארגון VIA שהגיעו לתערוכת הבוגרים בחרו בעבודה שלו לתערוכה. בעזרת קשריו של לוי חבר אמר לסיגלית לנדאו, ולדבריו זה יצר אצלו רעב מסוג חדש.

מקום ראשון בתחרות

אמר החל להשתתף בתחרויות וב-2006 זכה במקום הראשון בעיצוב רהיט לתערוכת ריהוטים. "זה היה פרויקט שכלל רגלי שולחנות המחוזקות יחד באמצעות כבל קשירה של משאית", הוא נזכר. לאחר מכן הוזמן להשתתף בתערוכה "מתחת לאף" במוזיאון תל אביב והציג בה מיצג של 11 שולחנות, שעסק באמנות ובפוליטיקה.

שולחנות עם טקסטים פרי עיצובו של אמר

הצעד הבא היה תערוכת יחיד בגלריה פריסקופ שאליה הגיע גם אריק לוי, שקלט את הכישרון והלהט של המעצב הצעיר והמליץ לו ללמוד בחו"ל.

"באותה תקופה התקבלה אשתי (נורית מוסקוביץ, אדריכלית כלת פרס עזריאלי) לעבודה בחו"ל, וב-2007 עברנו לגור בלונדון", הוא מספר. אמר עבד כסטז'ר ללא תשלום בגלריה הלונדונית הידועה Aram וחיפש מלגה ללימודים ברויאל קולג' אוף ארט היוקרתי. זו נמצאה, ולפני כארבעה חודשים סיים את לימודיו שם, לא לפני שעבודות שלו נבחרו להיות מוצגות באוסף היוקרתי של בית הספר, RCA Collection.

"אני עדיין צריך לצבוט את עצמי מדי פעם כדי להאמין שזכיתי ללמוד במקום המדהים הזה, כשכל השמות הגדולים מלמדים אותך", הוא אומר בהתרגשות.

שולחנות אמנותיים שהוצגו באחת תערוכות העיצוב

פטיש לשולחנות

המתבונן בעבודותיו של אמר יכול לראות שהבולטות בהן עוסקות בעיקר לשולחנות. ואכן, הוא מספר שיש לו פטיש לא מוסבר לשולחנות, אך יחד עם זאת יש בו רעב גדול לעשות הכל. "עיצוב הוא תחום של ניסיון לפתור בעיות", הוא אומר. "אני מחפש את הנקודה שמאפשרת לחבר את האלמנטים יחד אבל תוך שמירה על הייחוד שלהם".

על אף הרקורד המרשים שלו כסטודנט, הוא מודע לעובדה שהוא נמצא עתה רק בתחילת הדרך. אין לו עדיין סטודיו עצמאי ואת עיקר העבודה הוא עושה בחלל ששכר בלונדון עם עוד אנשים. "אני אוהב לעבוד בלילה, אלה השעות הפוריות שלי", הוא אומר.

אמר אוהב לעצב שולחנות בשעות הלילה

השראות דרך שחייה

את ההשראה שואב אמר מהעולם שסביבו: "רעיונות מגיעים כל הזמן ובכל מקום. אני אוהב מאוד לשחות ואז באים לי רעיונות; אירוע שקרה ברחוב; דברים יומיומיים; הפואטיקה שמקיפה אותנו ושאנו נוטים לא לשים לב אליה".

"בתערוכה שהוצגה במוזיאון תל אביב התעסקתי בלפצוע את האובייקט כדי לגרום לאנשים להסתכל על הדברים שאנחנו בוחרים להתעלם מהם. אנחנו נוטים לפספס את הדברים הקטנים שקורים בסביבה שלנו: סדק בקיר, כתם על הרצפה".

לדברי אמר, מעצבים צריכים להפוך לספרייה מהלכת של כל הדברים שהם רואים. תכונות חשובות ונחוצות למעצב לדעתו הן סקרנות, יכולת לשתות את העולם ויכולת להתבונן בדברים שקורים סביבנו ולראות אותם. יש אירועים מינוריים שאנחנו נוטים שלא לראות ודווקא הם יכולים להיות התחלה של משהו מופלא.

דויד אמר מרותק לשפה ולתחביר. "טקסטים מעוררים אצלי השראה. מרתק אותי הנושא של חיבור אלמנטים יחד מבחינה מורפולוגית כדי ליצור את המילה, האוביקט. אני אוהב לייצר לעצמי כלים פתוחים שמאפשרים לי לייצר איתם וריאציות, כמעט לכתוב אובייקט".

פרויקט השולחנות שלו נקרא "ריימונד" על שם ריימונד קנו, האיש שהקים את קבוצת Oulipo בשנות ה-60, שהיו חברים בה סופרים ומתמטיקאים והציבה לעצמה כמטרה מרכזית את הניסוי והיישום של השימוש באילוצים, מגבלות ומבנים מתמטיים ביצירה הכתובה. הם ניסו למצוא דרכים יצירתיות ליצור דרך מגבלות.

"זה משיק לעיצוב", אומר אמר. "כי אין עבודה של מעצב ללא מגבלות. אני מפרק את האקסיומות של מה זה שולחן, כי פירוק ואיחוי של אובייקט, לדעתי, זו הדרך הנכונה ליצור שפה משלי".

אמר מפרק את האקסיומה שולחן ומאחה לכדי שפה ייחודיות לו

השפעות מהטבע

בחומרים המועדפים עליו נמצא כמובן העץ ובעיקר עץ ממוחזר. "אני קונה עצים במחסני עץ אך גם אוסף מהרחוב פלטות של מלגזות. זה העץ החביב עלי ביותר", הוא אומר. "אני עוסק הרבה בנגרות, יציקות מתכת, ואוהב מאוד את הצבע האמיתי של החומר".

בעתיד שואף אמר ליצור איזון בין עולם האמנות ועולם הייצור ההמוני. "הייתי רוצה מאוד לעבוד עם התעשייה", הוא אומר. בינתיים הוא חי על הקו תל אביב-לונדון: "לונדון היא המקום המקסים ביותר שגרתי בו. העושר התרבותי כאן הוא עצום ולמעצב צעיר שמחפש את זה, אני רק יכול להעביר הלאה את העצה שאריק לוי נתן לי".

רוב עבודותיו של אמר עשויות עץ ממחוזר

את עבודותיו של דויד אמר אפשר לראות ולרכוש בגלריה פרדיגמה בתל אביב ובאתר