אמירה בוזגלו למאי גולן: "פריווילגית? גם אני אישה מזרחית כמוך"

ימים בוערים עוברים עלינו, והכוונה הפעם אינה לכלל אזרחי ישראל, הדגש הוא על אזרחיות ישראל, אנחנו, הנשים. אחרי שורה של צעדים שפרסמה לאחרונה הממשלה במטרה להצר את צעדיהן של נשים בישראל – מהכוונה לבטל את הרשות לקידום מעמד האישה ועד העברת הסמכות לטיפול במזונות לבית הדין הרבני – התייצבה אמירה בוזגלו בכנסת לזעוק את הזעקה שכולנו חייבות לשמוע.

>> אחיות שלנו, הגיע הזמן להכריז מלחמה על מוסד הרבנות

אשת התקשורת הוותיקה נשאה דברים בכנס חירום בסימן חיסול מעמד האישה, והפנתה אותם אל מאי גולן, השרה לקידום מעמד האישה. המסר העוצמתי שלה היכה גלים ושותף ברשת על ידי נשים רבות, ביניהן אגם רודברג, יובל שרף, עינת ארליך, שני קליין, סיון טלמור, מאיה ורטהיימר וחברת הכנסת ויו״ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי.

"כבוד השרה מאי גולן, כשאת אומרת שאת לא מהנשים הפריווילגיות, אני יכולה למצוא קווי דמיון ביני ובינך. גם אני אישה, גם אני מזרחית, גם אני בת יחידה לאימא חד הורית, וגם אני כמוך גדלתי בדרום תל אביב בבית מסורתי", פנתה בוזגלו לגולן, והמשיכה: "גם אני יודעת שלגדול רק עם אמא בשכונת התקווה, זה להבין בדיוק על בשרי מה זה להיות אישה במדינת ישראל".

"למה צריך עדיין להילחם עלינו הנשים, שאנחנו אולי רוב ליטרלי, פיזית 51 אחוז מהאוכלוסיה, אבל ממשיכות להילחם על מקומנו כדי להיות שוות למין השני?", שאלה בוזגלו, "אז דווקא את השרה? שכמוני גדלת בדיוק, ואת משתמשת בנתוני הפתיחה שלך כדי לומר לנו שנמשיך לעקם את האף? הכל אני מבינה, אבל רק תסבירי לי איך מישהי יודעת על בשרה מהי אפליה, במו ידיה רומסת את הרשות העצמאית שמגינה עלינו, הרשות שלא כפופה לאף גחמה פוליטית, ומזה 25 שנה דואגת לי, לך, ולכלל הנשים באשר הן".

"איך את משתפת פעולה עם רמיסה של נשים, ולטובת מה?", הפנתה בוזגלו אצבע מאשימה כלפי השרה, ומתחה עליה ביקורת חריפה: "אני באמת לא רואה פה שום החלטה מקצועית שדואגת לנו, רק עסקנות פוליטית שתפקידה חלוקת ג׳ובים למשרד שלך. את השרה של כל הנשים, לא רק של ציבור בוחרייך, לא רק של ח״כיות מעוצמה יהודית. קחי אחריות ותעצרי את הפיאסקו הזה".

"איך את משתפת פעולה עם רמיסה של נשים?", אמירה בוזגלו במסר נוקב למאי גולן | צילום: כפיר זיו, מתוך ויקיפדיה CC BY-SA 4.0

בוזגלו הביאה לכנסת את סיפור חייה, ואת סיפורה של אימה: "לאימא שלי שיצאה מהמעברה לא היו נתוני פתיחה, וברור לי שבעולם שוויוני יותר היא הייתה מקבלת הזדמנויות גדולות יותר. מטיפול בקשישים וניקיון בתים היא רצתה ללמוד באקדמיה אבל היא לא יכלה במשפחה פטריארכלית שבה היא גדלה. היא עשתה הכל כדי שהמציאות שלי תהיה שונה, אבל גם תנאי הפתיחה שלי היו קשים. עברתי אינטגרציה, לא היו לי מורים פרטיים, לא חיכו לי ירושות, למדתי לבד בסביבה לא פשוטה, התגייסתי לקצונה ודאגתי לרכוש השכלה אקדמאית. אבל פה בחדר אל תצקצקו ותגידו, נו מה הנהי ומה הבכי, אז כל אחת יכולה. לא! לא כל אחת יכולה ולא לכל אחת יש תעצומות נפש לצאת מתנאי פתיחה קשים, מפריפריה פיזית או חברתית, ממעמד סוציו אקונומי נמוך. הקושי הגדול הוא שגם אם את אישה עם כל תנאי הפתיחה הטובים ביותר, ונולדת למשפחה מהמעמד הגבוה זה עדיין לא אומר שלא תיאנסי ולא תוטרדי, שלא יפלו אותך בשכר, שלא בכל משא ומתן תצטרכי להתאמץ ולהשקיע יותר כדי לקבל כמו גבר. שלא תעברי אלימות כלכלית, שלא תירצחי, כי אין מעמד/שם/מוצא או דת לאלימות כלפי נשים".

"בימים אלו אני מסיימת חופשת לידה, כן, בגיל 42 זכיתי", סיפרה בוזגלו, "אני אימא ליונתן בן השלוש וחצי, וכעת גם של מיקה בת הארבעה חודשים. להיות אימא ולנהל קריירה זה מלא רגשות אשמה ודאגה. להיות אמא לבת זה כפליים. אני רוצה שמיקה שלי תקבל תנאי פתיחה טובים משל אמי דינה בוזגלו, ומשלי – אז כבוד השרה מאי גולן, אחאי שהבנו שאת ואני הגענו ממקומות דומים, תדאגי שהבת שלי והבנות של כולנו כאן יקבלו מעמד שווה".

"למי שחושבת שהמחאה הפמיניסטית סיימה את דרכה, אז דבר אחד – תודה לך השרה", סיכמה בוזגלו את דבריה, "הנה שיעור לכולנו הנשים, שאנחנו עוד לא שם, עוד לא הסתיים המאבק הפמיניסטי. נשים תתעוררנה אתמול. בזכות בפמיניזם אנחנו בוחרות, יושבות פה ומדברות ויש לנו 6 שרות, שזה מעט מדי, אבל לולא המאבק גם זה לא היה פה. ואת השרה, זו לא בושה לחזור בך ולעשות תיקון עולם".