הסדרה "אמהות עובדות" חושפת את מה שאסור להגיד על הורות

הסדרה "אמהות עובדות" | צילום מסך מנטפליקס
הסדרה "אמהות עובדות" | צילום מסך מנטפליקס

לאיריס אברמוביץ' נמאס שמציירים את האמהות כדבר מושלם. אחרי שצפתה ב"אמהות עובדות" הבינה שגם לה הילדים הרסו את החיים

88 שיתופים | 132 צפיות

החודש עלתה בנטפליקס דרמה קומית חדשה בת שתי עונות בשם "אמהות עובדות". הסדרה מגוללת את קורותיהן של ארבע אימהות עובדות שהן גם חברות שנפגשות מדי פעם במעין מפגשי אמהות ותינוקות, אחד מאלה שתמיד הצלחתי להתחמק מהם, הנערכים בקומת הקרקע של קניון או מול סניף שילב, על מזרנים רכים וכריות בצבעי יסוד.

ה"קליים טו פיים" של הסדרה הוא שהיא אומרת את האמת בפרצוף על ההורות, ולא מייפה את זה או מצפה את זה בוורוד בייבי. אפילו במדינת ישראל- מעצמת ילודה חסרת תקדים במערב- מתחילים להיווצר סדקים בתדמית המושלמת של האמהות וההורות- ודרכם מתחילים לבצבץ חושך גדול ואימה.

"אנחנו לא צריכות להתנצל יותר על כך שאנחנו מודות בפה מלא שהילדים הרסו לנו את החיים", הסדרה "אמהות עובדות" | צילום מסך מנטפליקס
"אנחנו לא צריכות להתנצל יותר על כך שאנחנו מודות בפה מלא שהילדים הרסו לנו את החיים", הסדרה "אמהות עובדות" | צילום מסך מנטפליקס

תחושתי אחרי צפייה בארבעה פרקים: שמחה עצומה על כך שכל העבודה הטובה שאני עושה כשאני מספרת לאנשים- בחורות צעירות, בין היתר – על פניה האמיתיים של ההורות – לא ירדה לטמיון. החדשות הטובות: כיום, אחרי סרט הקולנוע "ואז הגיע טלי" וסדרת הכתבות "ואז הגיע ילד", אנחנו לא צריכות להתנצל יותר על כך שאנחנו מודות בפה מלא שהילדים הרסו לנו את החיים, ומתוך ההריסות נבנו חיים אחרים, קשים יותר. כן, היו לנו חיים טובים קודם. הייתה לי בטן שטוחה, לילות סוערים, מלאי זמן לצפות בכל תוכניות הטלוויזיה שרציתי, לשנו"צ, לבלות סופ"שים שלמים בעשיית כיף חיים בלתי מתנצל, ואז נולדו שלושת הילדים ובום! בום! בום! מהסופ"שים הכיפיים לא נותר דבר מלבד ג'ימבוריית חושים כללית ותהייה: מתי הם ייגמרו ויתחיל יום ראשון? עצוב, נכון? לי זה עצוב יותר.

בשלב הזה אתן בטח כבר מחדדות את האצבעות כדי לטקבק משהו מטונף עליי ועל איזה אמא אני שאני בכלל כותבת את זה, ושאני צריכה להגיד תודה שהם בריאים וכו', אבל עצרו רגע- קודם כל כי אני אמא ממש טובה, ושנית כי מדובר גם בכן. פרופסור יורם יובל אמר לאחרונה בראיון שהתפרסם ב"שבעה לילות" של ידיעות אחרונות שבמירוץ אחרי האושר הכי אומללות הן האימהות הצעירות בבית. כן, אתן, אני, אנחנו. חבר שהפך לאבא אמר לי: It’s joy, but it’s not fun, וזה נכון כי יש בזה אושר גדול, אבל אין מה להגיד- זה לא כיף.

"אמהות עובדות" עוסקת בכך מבלי להתנצל. היא מתארת אמהות שממש עכשיו סיימו חופשת לידה (גם אם יש להן ילד גדול בבית) וחוזרות לעבודה, על המורכבות הגדולה שבלהיות אמא עובדת. נמצאת שם קייט (קתרין רייטמן, השואוראנרית של הסדרה), עורכת דין שחוזרת לעבודה כדי לגלות שבמהלך חופשת הלידה הגיע למשרד עורך דין שמתחרה בה על כל קייס, ולשמחתו הוא גבר צעיר ונטול מחויבות או ילדים שלא צריך לצאת בשלוש וחצי מהעבודה. הבייביסיטר שלה היא אמא שלה, ואני נשבעת שהיא ביססה את דמותה על דמות אמי, ומערכת היחסים הטעונה ביניהן מדוייקת ופאסיבית אגרסיבית ממש לפי הספר. אן היא פסיכיאטרית שבתה בת התשע נמצאת בשלב המרדנות בחייה, מתלבשת כמו אריאנה גרנדה וזוקפת אצבע משולשת כתשובה לגיטימית בכל עניין. לרוע מזלה בזמן חופשת הלידה של בתה התינוקת היא מגלה שהיא שוב בהריון (שלישי) והדבר מעציב אותה מאוד. "מוות מוחי" מכנה פרנקי, סוכנת נדל"ן החווה דכאון אחרי לידה את התקופה הזו בחייה. היא לסבית ומגדלת את התינוקת עם בת הזוג שלה, אבל לא מפסיקה לחלום על שקט, מעט שקט, אפילו אם זה במחיר של להירדם באמבטיה כשהתינוקת עליה או לחלום בהקיץ על התרסקות מטוס. נשבעת שכך תארתי גם אני לאנשים את חופשת הלידה. "מוות מוחי", כי כמה אפשר להתעסק  ביצור נפלא ומתוק, שכל חיוך שלו הוא קסם, אבל אין לו מושג שהעונה השלישית של "בלש אמיתי" מהממת, ואין לו שום עניין או יכולת לדון בבני גנץ- חתיך או רכיכה? הדמות הרביעית היא ג'ני הנשואה לסופר שהוא זה שנשאר בחופשת הלידה בעוד היא חזרה לעבוד.

"ואז נולדו שלושת הילדים ובום! בום! בום! מהסופ"שים הכיפיים לא נותר דבר מלבד ג'ימבוריית חושים כללית ותהייה: מתי הם ייגמרו ויתחיל יום ראשון?", הסדרה "אמהות עובדות" | צילום מסך מנטפליקס
"ואז נולדו שלושת הילדים ובום! בום! בום! מהסופ"שים הכיפיים לא נותר דבר מלבד ג'ימבוריית חושים כללית ותהייה: מתי הם ייגמרו ויתחיל יום ראשון?", הסדרה "אמהות עובדות" | צילום מסך מנטפליקס

אין בסדרה הזו אף אחת שאפשר לומר עליה שהיא "אמא משקיעה", או אחת מאלה ש"גיליתי את עצמי רק כשהפכתי לאמא". כל אחת מהנשים בסדרה היא אישה בפני עצמה, ורק אחר כך אמא, וכולן מגלות שההורות שינתה את חייהן ומילאה אותם באושר, בין היתר, אבל גם בהרבה גורמים אליהם לא היו מוכנות. כמו, למשל, הנוכחות של אמא שלך בחיים שלך. קייט מגלה שאמא שלה היא לא הבייביסיטר המושלמת אבל לא מוכנה לקבל ממנה ביקורת על שירותיה, הניתנים בחינם ומתוך אהבה. לכן אני אומרת תמיד "יש לזה מחיר", ומדגישה את המחיר, כאשר אנשים אומרים לי "איזה כיף לך שאמא שלך\חמותך עוזרות לך". זה דבר נפלא שאנחנו יכולות לדבר בגילוי לב על המורכבות האדירה שנדרשת מאיתנו הנשים היום. לשקול באומץ לב את הבעד והנגד, האושר והסבל שזה מסב לנו, המשמעות הכלכלית של גידול ילדים, הויתורים העצומים לעומת רגעי האושר. סדרות כמו "אמהות עובדות" הן אולי לא מופת טלוויזיוני, אבל מדובר בסדרה עם הרבה חן, שמאפשרת לכל אישה להסתכל במראה ולהבין שהיא לא המטורפת היחידה שלא נהנתה בחופשת הלידה, או מהמירוץ שהפך להיות חייה. זה עוד שלב בסולם השחרור הפמיניסטי שמאפשר לנשים לומר את האמת ולא לקחת כמובן מאליו את הצו הפזיולוגי: זה שאת יכולה להיות אמא, לא אומר שאת חייבת להיות, או צריכה לעוף על זה בכל רגע. עכשיו שהורדתי את זה מהלב שלי – רוצים לראות תמונה של החמודים שלי בתחפושות פורים שלהם? באמת שדברים כאלה לא ראיתם אף פעם, באחריות!