אמא של פסח

אם החודש: האימהות שאירחו את כל המשפחה לליל הסדר ולא עשו מזה עניין.
המוטו של החודש: נצלו את כל החופשים החלים החודש לזמן איכות משפחתי.

הכי קשה להשגה החודש: בייביסיטר (מי שהצליח לשריין לערב יום העצמאות שיקום).
שאלת החודש: חופשת הפסח לילדים נמשכת שבועיים וחצי. כיצד אמורים הורים (שאינם עובדים במערכת החינוך ואינם בחופש) להצליח לטפל בילדיהם שבבית וגם לעבוד?
מתכון החודש: מתכון (סודי) של פלפלים ממולאים, שכולם ירעיפו עליו שבחים.

חינוך הטף לציונות (או: מה קורה כשלא מצליחים להפגין ממלכתיות ליד הילדים)

יום הזיכרון ויום העצמאות עומדים בפתח. הילד כבר שב הביתה מהגן עם דגל כחול-לבן ומפזם שלל שירים שלא היו מביישים את שרהל'ה שרון.

"יש יום הולדת למדינה, ואנחנו אוהבים אותה נורא", הוא מצהיר בגרון ניחר, והסבים והסבתות מתמוגגים. בגיל של בני מסגרות החינוך לגיל הרך מפגינות סולידריות ותום, ומלמדות את הילדים על אהבה שלמה ומסורה למדינה, הנטולה מציניות וחפה מביקורת.

זה נהדר ויפה, וצריך לשמור את זה כך, רק שכהורים זה לא תמיד מצליח. לאחרונה נקלעתי לסיטואציה מורכבת במקצת, שבה הזדמן לי לבחון את הסולידריות הממלכתית הזו באופן אישי ונוקב. נסעתי אל הוריי עם הילדים כדי שישמרו עליהם, ומשם הייתי אמורה לעשות דרכי לאירוע מטעם העבודה. הייתי לחוצה ודרוכה שלא לאחר, היה זה יום חורפי וגשום במיוחד, ואני יצאתי מהבית עם הקטנים מבעוד מועד.

לפתע, בעודי נוסעת על הכביש המהיר, עברה לידי ניידת משטרה ואותתה לי לעצור. עצרתי, מבוהלת, בצד הדרך, כשלקראתי פסע שוטר במדים, גדול ועב כרס, עם מבט קשוח בעיניו. הוא פתח את הדלת, הביט בשני הפעוטות שישבו מאחור ובפיהם מוצצים, והבעתו נותרה קשוחה כשהייתה. הוא ביקש רישיון ומסמכים, והחל לחקור אותי באריכות. ניסיתי להגיב בביטחון, אך כשהוא לקח את המסמכים שלי ונעלם בניידת לדקות ארוכות תגובתי הבוגרת היתה אחת – פאניקה.



השוטרים הם אנשים טובים מאוד! [אילוסטרציה: ASAP Photos]

האיש הזה רע!

"אמא, מי זה האיש הזה?", שאל בני הקטן שנוכח בתגובתי הלחוצה. "זה איש מאוד לא נחמד, שמעכב אותנו, ושבגללו אולי לא נגיע לסבא וסבתא", השבתי עם דמעות בעיניים, בספונטניות, לא ערה להשפעה של דבריי על הילד. כאשר השוטר שב והמשיך לשאול שאלות התפרצתי עליו בהיסטריה: "מה אתה רוצה ממני, לא עשיתי כלום, נהגתי לאט, למה אתה לא רודף אחרי עברייני תנועה אמיתיים, יש גשם, יש לי תינוקות, אני מאחרת לעבודה". את כל אלו אמרתי בשצף קצף, דיברתי במהירות ובפאניקה, ועד מהרה התינוקת מאחור פרצה בבכי.

לאחר זמן שנדמה כנצח השוטר נפרד מאתנו לשלום ושחרר אותי לדרכי ללא כל תלונה. הקטנים היו מפוחדים מאוד מכל ההתרחשות, ואני הייתי כעוסה ולחוצה, כי הבנתי שלשווא, ללא כל סיבה מוצדקת, עוכבתי, ועכשיו אני מאחרת לאירוע. מחיתי את האיפור שנזל לצדדים מעיניי הדומעות וניסיתי להשיב לעצמי את שלוותי כשלפתע נשמע קול כועס מהמושב האחורי. "אני לא אוהב שוטרים. השוטר הזה הוא איש רע!" אמר בני בתוכחה.

שתקתי בהסכמה, הייתי שקועה במחשבות על האיחור הצפוי שלי, ורק לאחר כמה רגעים חלחלה בי ההכרה על גודל הנזק שנגרם שם במושב האחורי: "מה פתאום", השבתי בתקיפות. "השוטרים הם אנשים טובים מאוד! השוטרים שומרים עלינו! אנחנו מאוד אוהבים שוטרים ומאוד סומכים עליהם! אם חס וחלילה קורה משהו השוטרים מיד מגיעים לעזרה ומתקנים!"

לאורך כל הדרך שנותרה סיפרתי לילד באדיקות כי השוטרים הם אנשים טובים, וכמה חשוב לזכור כי הם אלו ששומרים עלינו, ואמא בעצם סתם מבולבלת, היא לא הרגישה כל כך טוב, והשוטר שעצר אותנו בסך הכול רצה לעזור לנו ולבדוק שהכול אצלנו בסדר. הזכרתי לו את ניידות המשטרה מצעצוע שלו וכיצד הוא אוהב לשחק בהן, ואיך בחג פורים האחרון חבר טוב מהגן התחפש לשוטר, ואיזו תחפושת יפה זו הייתה. אט-אט העניינים שבו למסלולם. לאחר שהורדתי את הילדים בשלום נסעתי לאטי וחשבתי ללא הרף עד כמה לעתים קשה ובלתי אפשרי הוא תפקידו של ההורה.

אלא שהמשימה כנראה הצליחה מעל למצופה. הילד סיפר בהתלהבות לסבא ולסבתא על החוויה המרתקת שהייתה מנת חלקו, ולמחרת, כשנסענו בבוקר אל הגן הוא המם אותי כאשר אמר בעיניים בורקות: "אמא, אני רוצה שוב לפגוש שוטר. מתי הוא שוב יבוא ויאמר לנו לעצור?"



פלפלים ממולאים [אילוסטרציה: ASAP Photos]

</div>

מתכון החודש

כאמא, המטבח הוא אולי המקום היחיד שבו לא מעמידים פנים. אם האוכל לא טעים, הילדים לא יאכלו, ואם הוא טעים, הם ילקקו את הצלחות ויבקשו עוד. מצורף מתכון נהדר, שמכיל את כל אבות המזון החיוניים ועם זאת הילדים אוהבים אותו עד מאוד.

חג שמח ובתיאבון!

פלפלים ממולאים

החומרים:

• 6 פלפלים
• 2 כוסות אורז
• 200 גרם בשר טחון
• צנצנת רוטב פיצה Perfecto
• 1/2 כוס נענע קצוצה
• 1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה
• 1/2 בצל קצוץ
• 3 כפות צנוברים
• 1 כף תבלין בהרט
• כפית מלח

אופן ההכנה:

1. בוחרים סיר שיתאים להעמיד בו בדוחק את הפלפלים. מניחים את האורז בסיר, מכסים במים קרים ומשרים עד שמכינים את שאר המצרכים.
2. קוצצים את הפטרוזיליה והנענע במעבד מזון עם הבצל.
3. מסננים את האורז, מעבירים לקערה ומוסיפים את הבשר, שליש מרוטב הפיצה, עשבי התיבול הקצוצים, התבלינים והצנוברים.
4. חותכים את החלק העליון של הפלפלים, מרחיקים את הגרעינים, ממלאים בתערובת וסוגרים בחלק החתוך. מסדרים את הפלפלים דחוסים זה לצד זה.
5. יוצקים את יתרת הרוטב, ממלאים את הצנצנת עד לחצי במים חמים, סוגרים, מנערים ויוצקים אל הסיר. מכסים בצלחת קטנה מקוטר הסירים כדי ללחוץ על הפלפלים ואוטמים בנייר אלומיניום. מבשלים על אש קטנה מאוד 40 דקות. אפשר להרתיח ואז לאפות 40 דקות בתנור בחום בינוני. אפשר להחליף את הבשר בעדשים חומות מושרות.

 

חזרה למעלה

אתן מוזמנות לשתף בהצעות, ברעיונות ובהארות, וכן ברגעי ההורות הנפלאים (וגם הפחות נפלאים) שלכן – kadaronit@walla.co.il

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה