אמא, כואב לי! – חלק ב'

מדמיון מודרך ועד ביופידבק

הפרעה סומטופורמית שכיחה מאוד בקרב ילדים, לדברי ד"ר קורן, ועומדת על שיעור של כ-15 אחוזים. סוג הכאב הפסיכוגני תלוי בבשלות הקוגניטיבית של הילד. "בגילאי ארבע-חמש הכאבים השכיחים ביותר הם כאבי בטן. תלונות שכיחות נוספות הן כאבי ראש וכאבי גפיים. בקרב ילדים גדולים יותר ההפרעה הסומטופורמית מורכבת יותר. המקרה הכי קיצוני שפגשתי היה נער שהגיע עם פרכוסים, בדומה להתקף אפילפטי".

קוניצ'זקי מציין כי כאבי בטן בגילאי ארבע-חמש הם לעיתים קרובות תוצאה של מתח וחרדה. אולם לדבריו ההפרעה הסומטופורמית עלולה לפגוע, לא אחת, גם בתפקוד הלימודי ובתפקוד החברתי של הילדים. "למרפאה הפסיכוסומטית מגיעים ילדים רבים שמתלוננים על כאבי ראש חזקים הפוגעים בתפקודם הלימודי, מכיוון שהם אינם מסוגלים להתרכז ולהקשיב. כאבים אלה עלולים להוביל להימנעויות רבות המובילות גם לפגיעה בתפקוד החברתי, וזאת מחשש להתרחק מהבית פן יתקוף הכאב".

קוניצ'זקי מוסיף כי בגילאי ארבע-חמש ניתן לראות גם תופעות סומטופורמיות כמו שיתוק מוטורי חלקי לאחר פציעה קלה. "למשל, הגיע אלינו ילד שנפל בגן בעקבות מריבה עם חבר וקיבל מכה בירך. אותו ילד התלונן על כאב וקושי בתנועה גם שבוע לאחר האירוע, למרות שלא ניתן היה למצוא סיבה רפואית לכך", הוא מתאר. "במהלך הטיפול עלו חששות מפני ההליכה לגן בעקבות הפחד שהמריבה עוררה. הרווחים המשניים היו תשומת הלב שקיבל הילד מהוריו, שהיו קשובים לקשיים שלו בגן".

איך מתבצע טיפול פסיכולוגי בילד בעקבות כאב פסיכוגני?
"בטיפול מתמקדים בגורמים השונים שהובילו לכאב, כמו מתח וחרדה, ביחסים עם ההורים או עם החברים וביכולת הביטוי הרגשי. לעיתים, הטיפול יכלול הדרכת הורים או התערבויות משפחתיות במטרה להתמודד עם המשמעות הרחבה של הכאב כחלק מה'שפה' הביתית. במקרים קיצוניים נעזרים גם בדמיון מודרך, בהיפנוזה ובביופידבק".

קוניצ'זקי מתאר את דרכי הטיפול השונות: "מכיוון שילדים משתמשים באופן טבעי בדמיון, הם יכולים, בעזרת היפנוזה ודמיון מודרך, ללמוד לשלוט בכאב. ההיפנוזה מאפשרת לכוון את תשומת לב הילד/ה, ועל ידי כך ליצור שינוי בתחושות הכאב. השאיפה היא ללמד את הילד היפנוזה עצמית, שבעזרתה יוכל לשלוט על הכאב מחוץ לטיפול. אם למשל, הילד מתאר את הכאב כאור חזק המכאיב בעיניים ובראש, במהלך ההיפנוזה נבקש ממנו לדמיין שיש לו וסת שיכול להקטין את עוצמת האור בהדרגה".

ומכיוון שברוב המקרים הכאב הפסיכוגני מלווה במתח או בחרדה, גם טכניקות של הרגעה והרפיה יכולות לעזור. "בעזרת טכניקות אלה אנו מלמדים את הילד להפחית מתח מהשרירים בגוף ובכך להפחית את החרדה שמתלווה לכאב. הכלי שבו אנו נעזרים הוא ביופידבק, המסתמך על תוכנות מחשב שמתרגמות את המתח הגופני למשחקים ובכך מאפשרות לילדים ללמוד איך לשלוט על המתח בגופם".



להתמודד עם הכאב

רופאת הילדים ד"ר לאה קורן ממליצה איך להתמודד עם כאב פסיכוגני אצל הילד
פנייה לרופא ילדים: חשוב להיוועץ עם רופא ילדים לפני שקובעים כי מקור הבעיה הוא אכן פסיכולוגי. יש לשלול בעיה אורגנית כדי לאבחן שההפרעה היא סומטופורמית, ולשם כך נחוצה בדיקה גופנית תקינה. הבדיקה תהיה פשוטה ולא תצריך בדיקות נוספות, כמו בדיקות מעבדה.

הקשבה לתלונות: הילד באמת חש בכאב והוא אינו יכול לשלוט בכך. לכן, בכל מקרה אל תתייחסו בזלזול לתלונותיו.

בלי תרופות: למרות הכאב, אין לתת לילד שסובל מכאב פסיכוגני תרופות משככות כאבים. לכל תרופה יש תופעות לוואי, מה גם שבמקרה הזה התרופה תהיה כמו למרוח מייק-אפ על פצע. יתרה מזו, מתן תרופה מעצים במידה מסוימת את ההפרעה הסומטופורמית, מכיוון שאנו מחזקים אצל הילד את התחושה שהוא חולה.

Care ,Love ,Tender . כשהתופעה היא סומטופורמית, חשוב להבין כי מדובר בכאב המביע צורך מסוים של הילד. לכן, ההנחיות להורים הן על פי ראשי התיבות TLC: לנהוג בגישה רכה כלפי הילד – להרגיע אותו ולתת לו תחושת ביטחון ולהבהיר לו כי אמנם כואב אך הוא אינו חולה (Tender), להפגין אהבה (Love) ואכפתיות (Care).

יעוץ עם איש מקצוע: לרוב ניתן לפתור את התופעה הסומטופורמית במסגרת הביתית ובאמצעות הנחיה נכונה, אך אם התופעה מפריעה לתפקוד (ילד שמסרב ללכת לגן, מסרב ללכת ברגל), יש להתייעץ עם איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה.

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה