אימא, הוא מציק לי!

ילדים מציקים הם עניין שבשגרה: במשפחה, בגן הילדים, בבית הספר ובגינת השעשועים. לעיתים הם שלנו ולעיתים של השכנים, פעם הם ימשכו בשיער של חברה, ולמחרת יקשקשו על הציור של אחיהם הקטן, יחטפו משחק מהילד שלידם או יכנו אותו בכינוי מעליב.

ישירה או עקיפה, הצקה מעיקה מאוד על הסובבים, על מושא ההצקה וגם על המציק עצמו – המרגיש אשמה, מקבל עונשים ונושא עליו את תווית המציקן. מה מביא ילדים להציק, והאם אפשר לעזור להם להפסיק?

• נוסעים ברכב עם הילדים? כך תעבירו את הנסיעה בכיף
  

חכם על קטנים

בן החמש שלכם לא מפספס הזדמנות להציק לאחיו בן השלוש, שבוכה ורוטן בעקבות ההצקות. הגדול קורא לקטן בשמות, מפריע לו לשחק, אינו משתף אותו במשחקיו, אינו מאפשר לו לצפות בטלוויזיה וכדומה.

למה זה קורה? "בדרך כלל האח הגדול מציק לאח הקטן בגלל הרצון לזכות בתשומת לב הוריו. זהו הגורם העיקרי למריבות בין אחים", מסביר חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מחבר הספר "הורים בטוחים בעצמם" (הוצאת מודן, 2012). "לכן, כשההורים אינם בסביבה, האחים רבים ביניהם פחות. ייתכן שההורים מגינים על האח הקטן, וזה מעצים את כעס האח הגדול על הוריו. ייתכן שהסיבה להצקות של האח הגדול היא הקושי להרגיש שייך למשפחה והרצון שלו להשיג הכרה בייחודיות שלו בדרך זו.

קיימת גם אפשרות שהחיכוך בין האחים טבעי מעצם העובדה שיש ביניהם אינטרסים מנוגדים (כל אחד מהם רוצה לשבת לבדו על אימא, ללא אחיו; כל אחד מהם רוצה לצפות בתוכנית הטלוויזיה המועדפת עליו וכדומה), אבל לאח הגדול חסרות מיומנויות תקשורת מתאימות לטפל בניגוד אינטרסים ללא מריבה.

מה עושים? ההורים יכולים לפעול בכמה מישורים כדי להפחית את המריבות בין האחים. עמית מייעץ:

* לא להתערב: ההורים מרגישים בדרך כלל כאב גדול. קשה להם לחוות את תחושות הקנאה העזות של האחים, את הכעסים ואת השנאה שהם מפגינים לעיתים זה כלפי זה, גם כשהם מבינים שמותר לבטא רגשות קשים במשפחה. ההורים מרגישים כישלון ואשמה בגלל הנזק הנגרם להערכתם לילדיהם כתוצאה מאי התערבותם במריבות או מהתערבותם הבלתי יעילה.

אולם למרות הקושי שבדבר, מומלץ לדחות את ההתערבות במריבות האחים ככל האפשר כדי שיתמודדו בעצמם, כל עוד הריב אינו מגיע לאלימות פיזית או למצב שבו אחד האחים נפגע. כדאי להביע ביטחון ביכולתם של הילדים למצוא פתרון לבעיה, ולומר: "אנחנו בטוחים שאתם יכולים למצוא פתרון שיהיה הוגן לכל אחד מכם". כדאי שההורים יבהירו לאחים במפורש את מדיניות אי ההתערבות שלהם.

* לא לשפוט: אם בכל זאת האחים אינם מסתדרים בעצמם, על ההורים להתערב, אבל בלי לקבוע עמדה ביחס לקונפליקט. נקיטת עמדה לרוב מעצימה את המריבה. בנוסף, האחים משיגים תשומת לב דרך התנהגות שלילית, והתערבות ההורים מזינה את המריבות ביניהם. עדיף לפנות אל האחים כחטיבה אחת ולומר: "לא חשוב מי התחיל. במשפחה שלנו לא מכים". או למשל, כשהריב מתרחש בעת צפייה בטלוויזיה, אפשר לומר: "אינכם מסתדרים ביניכם, ולכן שניכם לא תוכלו לצפות עכשיו בטלוויזיה". גישה כזו יוצרת ערבות הדדית בין האחים ובונה הרגשת שייכות והזדהות.

* לא להגן: פעמים רבות הורים מתערבים כדי להגן על החלש, בדרך כלל האח הצעיר יותר, אבל כך הם רק מגבירים את נטייתו לראות את עצמו כקטן וכזקוק להגנה.

* לא להשמיץ: חשוב שההורים לא ידביקו לאח הגדול תוויות כגון: מציקן, עצבני, בריון, ילד רע. התוויות מקבעות את האחים בתפקידיהם השליליים, ואינן מאפשרות שינוי התנהגות והתפתחות חיובית ביחסיהם.

* לא לדחות: על ההורים להיזהר מלהציג את האח הגדול כפחות מוצלח מאחיו הקטן, מכיוון שכך הם משדרים לו מסר של אכזבה ושל דחייה, ויגרמו לו לשנוא את אחיו, שלהשקפתו הוא מוצלח יותר בעיני הוריו.

* כן לתמוך: צעד משלים הוא בנייה של מערכת יחסים במשפחה המבוססת על שיתוף פעולה ועל תמיכה. ההורים יכולים לחזק גילויי שיתוף פעולה בין האחים (למשל, כשהגדול עוזר לקטן או מתחשב בו) ולעודדם בצורה ישירה לעזור זה לזה ולהיעזר זה בזה. אפשר, למשל, להפנות את האח הקטן לאח הגדול ולומר לו: "בקש מאחיך לעזור לך לבנות בית מלגו".

תחזירו אותה לבית החולים!

אתם חוזרים מבית החולים עם תינוקת מתוקה. ההתרגשות בשיאה וכולם שמחים לראותה. כולם, פרט למישהי אחת – בתכם הבכורה בת השלוש, המתקשה לקבל בחום את אחותה החדשה. היא "מחבקת" חזק מדי, לוקחת לה את הצעצועים, מנסה לצבוט או לנשוך אותה, ומציקה לה בכל הזדמנות. גם מילות "חיבה" לא נעימות נשמעות באוויר.

למה זה קורה? "זה מתסכל מאוד כשיש מתחרה על תשומת הלב והאהבה של ההורים, ותינוקות קטנים זקוקים לכל כך הרבה", מסבירה יעל כהן, מנחת הורים בכירה בגישת ההורות המקושרת לייף סנטר. "אחים קטנים מופיעים בחיי ילדינו באופן טבעי. האחים הגדולים חווים רגשות סותרים – אהבה ושנאה, חמלה וכעס. מכיוון שהם צעירים, הם מתנהגים בהתאם לרגש שגואה בהם באותו הרגע, ואם הם שונאים וכועסים – האגרסיביות תבוא לידי ביטוי".

מה עושים? כהן מציעה לפעול בכמה מישורים:

* תשומת לב: ליצור מצבים שבהם ההורים נמצאים לבד עם האח הגדול ומעניקים לו את מלוא תשומת הלב.

* העצמה: כשחייבים להיות עם שני האחים יחד, מומלץ להעצים את האח הגדול בפני התינוק, ולומר משפטים כמו: "אתה רואה? זה אחיך הגדול, הוא ילמד אותך המון דברים", "הוא חזק מאוד ויכול לשמור עליך". אמירות כאלה מוציאות מהאח הגדול את האינסטינקט הקיים בכולם – לטפל בחסר הישע.

<strong>* רגשות סותרים: עוזרים לאח הגדול להבין שהוא חווה רגשות סותרים. משקפים לו את רגשותיו בעזרת משפטים כגון: "אתה אוהב מאוד את אחיך הקטן וגם כועס מאוד עליו כי אימא מחזיקה אותו כל כך הרבה", "זה מרגיז שהוא בוכה הרבה, אבל לפעמים הוא מחייך אליך".

* סיפורים מהעבר: מספרים לאח הגדול זיכרונות יפים מתקופות ינקותו, סיפורים שידגישו בפניו עד כמה הוא מיוחד ונפלא.

* משחקים בכאילו: אפשר לתת לאח הגדול בובה ועגלה ולטפל בה יחד ברצינות גמורה: "הבובה שלך ממש רעבה/ עייפה". במשחק יש מקום לשחרר רגשות באופן בטוח. אפשר לשמור בקופסה מיוחדת משחקים שהילד הגדול אוהב במיוחד, ולהוריד אותה רק כשהתינוק יונק.

* שעת סיפור: כשהתינוק יונק אפשר לנצל את הזמן לשעת סיפור לאח גדול. אלה שתי פעילויות המשתלבות נהדר יחד.

* שמירה אבסולוטית: אנחנו אחראים לשמור על כל הילדים שלנו. התינוק צריך שנשמור על שלומו הפיזי, והגדול צריך שנשמור על מקומו המיוחד בליבנו.

אחותי הקטנה

בתכם בת השלוש מציקה תדיר לאחותה הגדולה בת השש. היא מפריעה לה לשחק כשחברותיה מגיעות, לוקחת לה דברים בלי רשות, ומקשקשת לה על הציור.

למה זה קורה? "פעמים רבות, ההצקות של האח הקטן נובעות מכך שההורים דורשים בעקביות מהאח הגדול לוותר לאחיו הקטן, וגם לשתף אותו כשבאים אליו חברים. כך הקטן לומד שיש לו כוח לכפות את רצונו על אחיו", מסבירה ד"ר כצנלסון.

מה עושים? יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי למנוע את הצקת האחים הקטנים. ד"ר כצנלסון מייעצת:

* גם הגדול צודק: בודקים עד כמה אנחנו מצדיקים אוטומטית את האח הקטן. מה שאולי היה נכון כשהקטן היה תינוק, לא נכון כשהוא גדול. צידוד מתמשך בקטן עלול לגרום לאח הגדול לחוש מקופח, ולהרגיש שההורים מעדיפים את אחיו הקטן. האח הגדול מרגיש אשמה כל אימת שהוא עומד על שלו, אם בכלל יש מצבים כאלה, ואילו האח הקטן חש שהוא החזק והמועדף. התנהלות כזו מביאה להתרחקות בין האחים גם בעתיד.

* להתערב פחות: מתערבים פחות בריב בין האחים כשהקטן בוכה או מזעיק את ההורים. הקטן צריך ללמוד שאין לו גיבוי אוטומטי.

* להחזיר את האיזון: כועסים על האח הקטן כשהוא מציק לאח הגדול, ובמקביל נותנים גיבוי לאח הגדול כשהוא עומד על שלו.

* הפרדת כוחות: כשבאים חברים לאח הגדול, לוקחים את הקטן מהחדר או מעסיקים אותו, ומסבירים לו שאלה חברים של אחיו הגדול. דואגים להזמין חברים לאח הקטן, כדי שלא יתערב במשחק של אחיו וחבריו.

* ללמוד לקח: אם האח הקטן הרס צעצוע, לוקחים ממנו צעצוע שלו ולא מחזירים לו מיד, אלא לאחר זמן מסוים. הוא צריך לחוש מפסיד מההתנהגות התוקפנית.

* פינת לימודים: אם האח הגדול כבר בבית ספר או לקראתו, מומלץ שתהיה לו פינה משלו ללימודים, כדי שהקטן לא יפגע במחברות ובספרים שלו.