אמא, הבנק עוד לא נפתח

"וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד" (שמות ב', ו').בימינו, הנקת ילד זר שאינו פרי בטננו נשמעת קצת מופרכת (אם כי קיימות אי אילו נשים שיעידו שהתנסו בכך). אולם המנהג הקדום הזה, להעביר את התינוק הרך לאישה שחלבה שופע וההנקה באה לה בקלות, ענה על מצוקתן של נשים רבות שההנקה לא צלחה להן וסייע לתינוקות רבים בזמנים שבהם טרם הומצאו תרכובות המזון לתינוקות. לאחר שאלה הומצאו, בחרו גם נשים שיכלו לעשות זאת – שלא להיניק, וכיום העולם מלא באנשים בריאים ומוצלחים שלא ידעו טעמו של חלב אם מהו.

אולם תחליפי החלב אינם עונים על צורכיהם של כל התינוקות, ויש כאלה שעבורם חלב אם הוא בגדר הצלת חיים. מה קורה כשאמו של תינוק כזה אינה יכולה להיניק? איזו אלטרנטיבה קיימת עבורו שתענה על מצבו הבריאותי ועל צרכיו השונים? במקרה כזה יכול היה לסייע קיומו של בנק חלב אם בישראל. הבעיה היא שמסיבות כאלה ואחרות (תקציביות ברובן), היוזמה הברוכה שעליה דובר לא מעט בשנים האחרונות טרם יצאה אל הפועל.

חלב אם הוא צורך קיומי

הנקה היא פעולה טבעית, אם כן מדוע לא כל האמהות יכולות להיניק?"למרות שהנקה נחשבת לפעולה טבעית ומתבקשת, נשים רבות נתקלות בקשיים על אף רצונן העז להיניק", מסבירה לילך שי, יועצת הנקה מוסמכת. "יכולות להיות כמה סיבות שבגללן נשים לא יכולות להיניק, ביניהן: ייצור חלב מופחת מסיבות הורמונליות או רפואיות, מבנה שד שקשה להנקה, מבנה פה של התינוק, חוויית לידה, חשיפת יתר לבקבוקים, חוסר מוטיבציה של האם, אינפורמציה שגויה שהאם קיבלה על הנקה, ניהול שגוי של הנקה או שאיבות, ועוד. בדיוק עבור תינוקות לאמהות כאלה, שאינן יכולות להיניק, חשיבותו של בנק חלב אם לאומי גדולה".

אי אפשר להסתפק בתחליפי חלב?
"בעיקרון, לכל התינוקות חלב אם הוא יותר בריא, כי הוא קל יותר לעיכול ומכיל את כל המרכיבים החיוניים שלהם זקוק התינוק להתפתחותו. אך יש תינוקות שרגישים לחלב פרה ובשבילם חלב אם הוא מציל חיים, ואילו אצל פגים חלב אם מחזק את מערכת החיסון ועשוי למנוע התפתחות של מחלת המעיים NEC(אנטרוקוליטיס נקרוטית)הגורמת לרקב במעי ולדלקות מעיים חריפות.

"קיומו של בנק חלב אם הוא הכרחי", מדגישה שי. "בכוחו להוריד את התחלואה והתמותה בקרב תינוקות ולהציל חיים, ממש כמו בנק הדם. במדינות רבות ברחבי העולם, ביניהן ארצות הברית, קנדה, אנגליה וגרמניה, פועלים בנקי חלב אם בהצלחה במימון הממשלה, ונשים הנזקקות לתרומה מקבלות חלב אם שנתרם על ידי נשים שונות".

אורן מלברגר, מנכ"ל עמותת לה"ב (למען הפגים בישראל), נתקל בצורך בחלב אם כאשר בתו נולדה כפגה ואשתו לא יכלה להיניק. כשניגש אל מנהל הפגייה ושאל איפה נמצא סניף בנק חלב האם הקרוב, הוא נענה בגיחוך. מלברגר פנה למשרד הבריאות וביקש לבחון את הנושא, שלדבריו יציל חיי פגים רבים ויועיל למדינה גם מבחינה כלכלית. אולם למרות שהנושא עלה לדיון בכנסת לפני כחמש שנים ואף עבר בקריאה טרומית, הקמת בנק שכזה לא נראית באופק.

מהו הצורך הקיומי בבנק חלב אם?
מלברגר: "חלב אם הוא חיוני לכל תינוק, אולם אצל פגים הצורך הזה הוא קיומי. כשפג שוכב בין חיים למוות כל עזרה יכולה להצילו וצריך את הטוב ביותר עבורו. מדי שנה לוקים כחמישה אחוזים מכלל הפגים במחלת המעיים NEC,והטיפול במחלה עולה למערכת הבריאות כ-200 אלף דולר לפג. הזנת הפגים בחלב אם תחסוך למערכת הרבה כסף, מכיוון שלרוב הוא מונע את התפתחות המחלה".

הפגים הכי זקוקים לחלב אם

הזהב הלבן יתרונותיו של חלב האם וחיוניותו של בנק חלב אם • תכולה: חלב אם מכיל כ-200 מרכיבים החיוניים ביותר להגנה על התינוק ולהתפתחותו השכלית, המוטורית והרגשית. • קולוסטרום: הקולוסטרום, שהוא החלב המופרש בימים הראשונים, מכיל כמות מרוכזת של חלבונים, מינרלים ואימונוגלובולינים השומרים ומחזקים את מערכת החיסון של התינוק. • התאמה: חלב האם מותאם ספציפית לתינוק על פי גילו, צרכיו הייחודיים והשבוע שבו נולד, ומשתנה כל העת על פי צרכיו. • מחלות: מחקרים רבים מעידים על כך שתינוקות שיונקים חולים פחות, סובלים פחות מדלקות אוזניים ודלקות מעיים, סובלים פחות מאסתמה, אלרגיה, סוכרת נעורים והשמנת יתר. • רגישות: יש תינוקות שרגישים לתחליפי החלב ועבורם חלב אם הוא מציל חיים. • פגים: אצל פגים, חלב האם מחזק את מערכת החיסון ועשוי למנוע מצב של NEC ודלקות מעיים חריפות. • לקטוז: חלב האם מכיל כמות גדולה של לקטוז החיונית להתפתחות המוח והמערכת העצבית של התינוק. לילך שי, יועצת הנקה מוסמכת

אם כן מדוע, למרות החשיבות הגדולה וקיומו במדינות מערביות, אין בישראל בנק חלב אם במימון המדינה? פרופ' יונה אמיתי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה, מספר על פעילות הוועדה להמלצות בנק חלב אם במשרד הבריאות, שהוא עמד בראשה: "ראשית, הוועדה הגדירה את אוכלוסיית הנזקקים, כלומר למי מוצדק לתת תרומה של בנק חלב אם. מהבחינה הזו אוכלוסיית הפגים הכי זקוקה לחלב אם, ומחקרים הוכיחו כי אכן יש להם יתרון מתזונה זו.

"שנית, הוגדרו כללים של מי יכולה לתרום: אמהות שמעבר להנקה יש להן עודף ומעוניינות לתרום ועוברות תהליך סינון מבחינה בריאותית במתכונת דומה לזו שנעשית בתרומת דם, שלילת מחלות זיהומיות אלה ואחרות. לבסוף הוגדרו כללים הנוגעים לכל התהליכים, הקשורים באיכות, בהיגיינה, בשימור, באספקה, בחלוקה ובשינוע החלב. נוסף על כל אלה, מנות חלב האם הנתרמות צריכות להיבדק מבחינה בקטריאלית, ואז להקפיא אותן באופן כזה שכאשר מעבירים אותן הן יהיו במצב בטוח. הרעיון המקורי היה שיהיה בנק חלב אם מרכזי במקום אחד בארץ, והוצע שבנק חלב האם יהיה צמוד לבנק הדם הארצי כדי שתהליכי הבקרה והפיקוח יתבצעו על ידי אנשים מנוסים. הדבר הכי חשוב הוא ששינוע החלב מהבנק אל הצרכנים יהיה בטוח".

התהליך הוקפא מחוסר תקציב

"התהליך המורכב הזה", ממשיך פרופ' אמיתי, "גורם לעלויות גבוהות עד כדי כך, שעלות ליטר חלב אם תגיע לכ-170 דולר. עבור תינוק ששוקל שלושה קילו אין הצדקה לשלם כל כך הרבה כסף לליטר חלב, אולם פג קטן ששוקל קילו, כל הצריכה היומית שלו היא 100 מ"ל, לכן ליטר יספיק לחמישה עד עשרה ימים, והרווח הבריאותי מאוד גדול. העלות הזו העלתה את השאלה של מי יממן, משרד הבריאות או גוף פרטי. הוחלט שזה יהיה ממשלתי, כי הקמת התשתית, הצוות, הנהלים וכל ההקמה הראשונית חייבת להיות במימון ציבורי. הבעיה היא שהמדינה אינה מסוגלת לסייע, והתינוקות הרכים, פגים ושאינם פגים, נאלצים להסתפק בתחליפי החלב השונים, שלעיתים פשוט אינם מתאימים ואינם עונים על צורכיהם".

משרד הבריאות בתגובה: "דרישות הבטיחות של בנק חלב אם הן מורכבות וצריכות להתאים לסטנדרטים בינלאומיים. רוב בנקי חלב האם בעולם מופעלים באמצעות רשת ענפה של מתנדבים בנוסף לעובדים הקבועים והמקצועיים. בשל הדרישות המורכבות קיים קושי להקים בנק כזה על ידי גופים ומתנדבים. לצערנו אין בידינו תקציב שיאפשר הקמת בנק כזה במסגרת ממשלתית".