אמאל'ה, איפה אני!?

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

כל אמא שהניחה את תינוקה הרך בפעמים הראשונות על המיטה הגדולה או כשרחצה אותו, חוותה את הקפיצה הפתאומית של גופו הקטן, שכאילו מצטמרר פתאום. כפות ידיו הקטנות קפוצות, עיניו פקוחות לרווחה וכל גופו מכווץ. בשונה מגורים של בעלי חיים אשר מרגע לידתם מייד קמים על רגליהם והולכים, התינוק האנושי במידה רבה חסר אונים, ותלוי בנו, ההורים, שנענה על צרכיו. עם זאת אנו לא תמיד מצליחים להבין את עולמו ורצונותיו, אפילו שלפני אי אילו שנים היינו גם אנחנו תינוקות.

1. למה נדמה שתינוקות נבהלים מכל דבר?

במשך כל חודשי ההריון נמצא העובר בסביבה תחומה המספקת לו מידת גירויים מוגבלת למדי. את כל הגירויים הסובבים אותנו חווה העובר באמצעות אמו ובדרגת חשיפה נמוכה יותר. בתוך הרחם עטוף העובר בשכבה מגינה וכל סביבתו רכה. כל תנועה שלו מתבצעת בתוך מי השפיר החמימים, וגם אם עיניו פקוחות, מידת האור שאליה הוא נחשף היא מדודה.

"מאחר שהרחם הוא מקום מוגן הרבה יותר מהעולם החיצוני, מערכת העצבים של העובר לא צריכה להתמודד עם מענה לסביבה מאיימת או לא נעימה", מסבירה רונית מידן, מדריכה בכירה ומנהלת קורסים להכשרת סטודנטים במכללת צעד ראשון. "כשתינוק בא לעולם, לא תמיד אנחנו מצליחים להבין את עולמו כפי שהוא חווה אותו, לא תמיד אנחנו יודעים לזהות אותות של מצוקה. כשהתינוק בוכה, אנו מפרשים זאת כחוסר נוחות מנקודת מבטנו – אולי הוא רעב או צמא, אולי כואב לו משהו, כאשר לעתים כל מה שהתינוק שלנו חווה הוא סוג של גירויי חזק מדי".



2. איך מתבטאת הבהלה?

"כשבעל חיים חווה בהלה, הוא קופא במקומו, או בורח", מסבירה מידן. "בשני המקרים, התגובה המיידית לגירוי המפחיד מתבטאת בהתכווצות פיזית של השרירים הקדמיים של גופו, בעיקר אלה של אזור הבטן, בעצירת הנשימה, שמייד אחריה באה סדרה שלמה של הפרעות כלי דם והנעה, כגון דופק מואץ והזעה, ואף הפרשת שתן".

והתינוק שלנו, מה איתו? מתברר שהסימפטומים די דומים בין בני אדם לבעלי חיים במצב הישרדותי קיצוני. מיד לאחר הלידה מגיב התינוק בקושי לאור, לרעש, לריח או לצביטה מתונה. קיימות אצלו שתי רגישויות בולטות – רגישות למגע על פני העור ורגישות לתנועה. בעיני רבים, זה פרדוקס שתינוק שרק יצא מרחם אמו והיה תשעה חודשים עטוף בנוזלים, ייבהל כאשר נטבול אותו במים קרים או חמים.

תגובה של בהלה תבוא גם כאשר מניעים את התינוק באופן פתאומי, או כאשר התמיכה שלו מוסרת באופן חד-פעמי. "במקרים אלה אפשר לצפות בהתכווצות חדה של כל השרירים הקדמיים בגופו, יחד עם עצירת נשימה ובעקבותיהן בכי ודופק מואץ", מסבירה מידן. "הורדתו הפתאומית והחדה מעוררת אצל התינוק שזה אך נולד סדרה שלמה של רפלקסים, שהם תגובתו לנפילה. בכל פעם שהראש יוצא ממרכז הגוף לאחד הכיוונים, מקבל המוח מסר המתורגם לחוויה של נפילה על פי תהום. זה מפעיל את כל המערכת ההישרדותית".



3. מהו רפלקס הבהלה?

עם לידתו, נחשף העובר לגירויים רבים ולהצפה של מידע, אשר לו הוא אמור להסתגל בהדרגה. "גירויים אלה, אם אינם מקבלים מענה וסינון הולם, עלולים להביא לאינספור אירועים של בהלה, שביטוים הפיזיולוגי יהיה בצורת 'רפלקס הבהלה'", מסבירה מידן. "חשוב להבין שבבסיס נמצאת חוויית ההישרדות. התינוק הוא ייצור שמתוכנת לשרוד, וכאשר המערכת מזהה קושי כאיום על החיים, תגובותיה משמעותיות. כאשר התינוק חווה איום כלשהו, כמו רעש, אור חזק, תנועה פתאומית או מעבר בין חום לקור, הוא מגיב בבהלה, וזוהי תגובה טבעית לחלוטין".

איך אזהה שהתינוק שלי חווה בהלה?
"אפשר לזהות זאת על ידי מספר סימנים: אישונים מורחבים, כפות ידיים קפוצות, היצמדות לאמא ואחיזה חזקה בבגד. לכל אלה יכולות להתווסף תגובות פיזיולוגיות, כמו עצירת נשימה המלווה בהתקשחות השרירים, כיחלון, חיוורון ואישונים מורחבים. המערכת כולה חווה איום".

4. איך נעזור לתינוק שלנו להתמודד?

זה נשמע מפחיד ומאיים, בעיקר כשחושבים על כך שהתינוק היה עד כה במקום אשר תחם את גופו בעטיפה רכה, נעימה ובטוחה, ויוצא אל תוך חלל עצום, זר וחדש, שבו גופו נפרד מהחלל שעוטף אותו. הבשורות הטובות הן שמרגע היוולדו, נמצא התינוק בתהליך מתמיד של גילוי, חשיפה, למידה והסתגלות אל העולם שמסביבו, ולנו יש תפקיד משמעותי בהסתגלותו לעולם.

"חשוב לחשוף את התינוק בהדרגה למציאות, מתוך מקום של הקניית ביטחון והקשבה לצרכיו", מדגישה מידן, ומציינת את חשיבותם של מספר פעולות התומכות בכך: הערסול המזכיר לתינוק את תנוחת הרחם, תנועה ונדנוד מרגיעים, מגע חם ואוהב, שימוש בקול, והשכבה של התינוק בעיקר בחודשי חייו הראשונים על הבטן, הממתנת בשלבים ראשונים אלה את החשיפה לגירויים.



5. מהי תבנית של בהלה?

ההורה משמש כמתווך בין התינוק לעולם. במקרים שבהם אין ההורה מעניק לתינוק את התנאים המאפשרים לו להסתגל בהדרגה לעולם, מתחילה להיווצר אצל התינוק תבנית של בהלה – התינוק אינו מקבל מענה לצרכיו, ואז אירועים שונים בחייו מקבלים אופי מאיים.

זה יכול להתחיל גם מהלידה. "לעתים לידה קשה הכוללת הסתבכויות, משאירה את חותמה על התינוק", מסבירה מידן. "לאחר לידה כזו האם אינה פנויה תמיד להעניק לתינוק את הביטחון שלו הוא זקוק, מכיוון שגופה ונפשה טרם החלימו מהחוויה הקשה. במקרים אלה זקוק התינוק למטפל שיהיה פנוי גם לתמוך בו".

תבנית של בהלה יכולה להתפתח גם בעקבות התנהגות סביבתית לא נכונה, כשלהורים אין כלים לתת מענה לקשיי ההסתגלות של התינוק, בין אם הדבר נובע מהרגלים תרבותיים, מחוסר ידע באשר לצרכיו האמיתיים של התינוק או מחוסר ניסיון בטיפול ובהתנהגות עם יילודים. מידן: "כך למשל, כשהתינוק בוכה האם עשויה שלא לפרש נכון את סיבת הבכי ולתת אוכל או מוצץ, או להשאירו בוכה מתוך המחשבה שלהרים אותו על הידיים זה פינוק והרגל רע".

"דוגמא נוספת היא כשתינוק מבלה את תחילת חייו בעיקר על הגב – חשוף לגירויים מבלי יכולת לגונן על עצמו, כאשר גופו פרוש פתוח לעולם ואין לו יכולת לסנן את רמת הגירויים המגיעה אליו מבחוץ. במקרה כזה, מערכת העצבים אינה מתמודדת עם העומס ומשדרת למוח אותות מצוקה".

בחלק השני של הכתבה: האם פחדים של ההורים משפיעים על התינוק, מה עלולות להיות ההשלכות של הבהלה, ואיך לא להגיב כשהתינוק נבהל?»

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה