אלף שנה לעדה הדרוזית

לא בכל יום חוגגת עדה בישראל יום הולדת עגול, ועוד אחד מרשים כל כך כמו 1,000 שנה. כל הסיפור התחיל לפני 1,000 שנה, פחות או יותר כמה שנים. פיצול אירע באותה התקופה באסלאם השיעי, אותו התחיל פלג האסמעיליה. הפילוג הוביל לכינונה של הדת הדרוזית, והיא התגבשה במצרים בתקופת שלטונו של החליף הפאטימי השישי, אל-חאכם באמר-אללה, בשנים 1021-996.

על פי האמונה הדרוזית, לאורך ההיסטוריה האנושית חיו ופעלו 7 צמדים של אנשים – נביא ויודע החוכמה, שהעבירו בתקופתם את רזי הדת למאמינים. חלק מהזוגות הם כמובן משה ויתרו, או מוסא ושועיב, כמו גם מוחמד ועלי. האחרון שבנביאים הוא מוחמד בן איסמעיל, מייסד פלג האיסמעיליה ומי שלמעשה כונן את הדת הדרוזית.

צניעות מונותיאיסטית

כיאה לדת המבוססת על האסלאם, הדרוזים מאמינים באל אחד. אך בשונה מהדתות המונותאיסטיות המחשיבות את עצמן במרבית המקרים לדבר עצמו, לדרוזים יש יותר צניעות. לפי המסורת הדרוזית אין מדובר בדת חדשה, אלא בהופעה מחודשת של אמונה מונותיאיסטית עתיקה, בגרסה מזוככת יותר. לפי התפיסה הדרוזית, לא רק שהאל אחד, אלא שהוא אינו נתפס בשכל האנושי.

יש לשער שהתפיסה של בן האדם כמי שאינו מסוגל לתפוס את אלוהים היא הסיבה בגינה מהותה של הדת הדרוזית נותרת סודית גם בעידן הפייסבוק וטוויטר. סודות הדת הדרוזית ידועים רק ל"עוקאל" – זקני העדה והמשכילים – המהווים באופן טבעי מיעוט בעדה הדרוזית. מהמעט הידוע לנו על האמונה הדרוזית, אפשר לציין את אמונתם בגלגול נשמות, קבלתם את 9 הדברות מלבד זו הקשורה בשבת, שכן לפי אמונתם בריאת העולם נמשכה גם לאחר היום השישי, ואמונתם במונוגמיה.

רוצים להמיר את הדת ולהיות דרוזים? אז זהו, שאי אפשר

הספרים שמהם נלמדים רזי הדת נקראים "אגרות החוכמה", והם כוללים 111 אגרות שמועתקות אך ורק בכתב יד. בית התפילה הדרוזי נקרא חילווה, ורק העוקאל רשאים להתפלל בו. אגב, הדת הדרוזית כמו גם העדה הדרוזית התגבשה עד לשנת 1043, אז פחות או יותר סגרה הדת הדרוזית את שעריה למאמינים חדשים.

המשמעות היא שאם בכוונתכם להמיר את דתכם ולהצטרף לעדה הדרוזית, אינכם יכולים לעשות זאת. בכך שונה הדת הדרוזית מדתות אחרות, הפועלות ללא הרף להרחבת מעגל מאמיניהן. בהתאם, הדרוזים רואים בחומרה נישואי תערובת.

חגי העדה הדרוזית

התשובה לשאלה איך לזהות דרוזי דתי, מורכבת מכמה סימנים: הוא מגלח את ראשו ומכסה אותו במצנפת והוא מגדל שפם. הוא אינו מעשן, שותה אלכוהול, אוכל חזיר או את צמח המלוחית.

כמו לכל דת גם לדרוזים יש כמה חגים. את חג הקורבן הם חוגגים באותו התאריך כמו המוסלמים, וחג זה נחשב לחג החשוב לבני העדה. החגים הנוספים נקבעים לפי לוח השנה הגרגוריאני, והם חג הנביא שועייב, חג הנביא סבלאן וחג הנביא אלח'דר. כאן טמון הבדל נוסף בין הדת הדרוזית לדתות אחרות – חג הקורבן וחג הנביא שועייב הם חגים עממיים, וחוגגים אותם כל בני העדה. את שאר החגים מציינים העוקאל בלבד.

הכפרים? בהרי הגליל ובגולן

רוב הדרוזים מתגוררים באזור הגיאוגרפי הכולל את סוריה, לבנון וצפון ישראל. הם עושים זאת לרוב במקומות הרריים, וזאת בשל שיקולים אסטרטגיים, שכן מראשית ימי הפצת הדת, היו הדרוזים נתונים לרדיפות קשות של המוסלמים שלא ראו בעין יפה את הפילוג.

בני העדה הגיעו לאזור (שהיום הוא חלק מהמדינה) כבר במאה ה-11, אך הם תפסו כאן אחיזה של ממש רק שלוש מאות שנים לאחר מכן. כיום מתגוררים הדרוזים בישראל בכפרים בגליל וברמת הגולן כמו גם בדליית אל-כרמל ועוספיה.

בעוד שבעבר התפרנסו רובם מחקלאות, שכללה גידולי זיתים, גפנים ופלחה (חיטה וכדומה), הרי שהיום רק מיעוטם עוסק בחקלאות לבד, והם מתפרנסים בעיקר משירות בכוחות הביטחון, מעבודה כעובדי מוסדות ומדינה, ממסחר ומתיירות.

חלק מהחברה הישראלית: צבא, פוליטיקה, מסחר ותרבות

הדרוזים הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל על כל פניה ומהווים חלק מהפסיפס העדתי המרכיב את החברה הישראלית. הם מקיימים את מסורתם העתיקה והציורית לצד התערבות בחברה. בני העדה לוקחים חלק בהנהגה הפוליטית, במוסדות המדינה, במסחר, באמנות ובתרבות ואף בהגנה על המדינה מול אויביה.

משנת 1957, אז הוכרו הדרוזים בישראל כעדה דתית מבחינה רשמית, הם משרתים בצה"ל בשירות חובה. למטרה זו אף הוקם בתחילה גדוד חי"ר דרוזי, הנחשב לאחד המובחרים בצבא. כיום, פרט לו, משרתים בני העדה הידועים כלוחמים איכותיים, בכל היחידות בצה"ל וביניהן המובחרות ביותר.

עובדת ריבוי הקצינים והנגדים הדרוזים בצה"ל – הגבוה משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסייה – ומספר חללי העדה אשר נפלו על הגנת המדינה, מצביעות על הקשר המיוחד והמחויבות ההדדית הקיימת בין העדה והמדינה ועל היותם חלק חשוב מהמרקם האנושי והתרבותי של ישראל.

פסטיבל כפר ביקרתם

אם העדה הדרוזית מסקרנת אתכם ואתם רוצים להכיר אותה יותר מקרוב, אתם מוזמנים במהלך השבועות לבקר בפסטיבל כפר ביקרתם.

במהלך שני ימי הפסטיבל ייערכו סיורים בכפרים דרוזיים וצ'רקסים, כולל חגיגות 1,000 שנה להקמת הכפר הדרוזי ירכא. כדאי לדעת כי הפסטיבל הוא יוזמה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות ומשרד ראש הממשלה, וההשתתפות בסיורים אינה כרוכה בעלות כספית.