אליקו ולירז החליטו ללדת בלייב. למה אנחנו מזועזעות כל כך?

אם נכנסתן לאינסטגרם בסופ"ש או שסתם שוטטתן ברחבי הרשת, כנראה שנתקלתן בסרטון של אליקו ובת זוגו לירז ארז. בסרטון שהזוג העלה במשותף, השניים מכריזים על לידה בשידור חי "לראשונה בישראל", ולירז חושפת את בטנה ההריונית ועליה הכיתוב "בואו לראות אותי". אם זה לא מספיק, הם עוד מפנים לטיקטוק שלהם וקוראים לנו להוסיף עוקב.

>> אנה זק ומרגי סופסוף יצאו מהארון. למה עכשיו? זו הסיבה

אני מודה שבצפייה ראשונה בסרטון גם אני הזדעזעתי. קראתי בדיחות רבות על כך שהזוגיות הזו מצריכה התערבות של הרווחה, וכמובן הרבה ביקורת, בין היתר גם בשל פער הגיל בין השניים (הוא בן 45, היא בת 19).

אין ספק, יש הרבה מה להגיד והזוגיות הזאת אכן מעוררת שאלות רבות. זו הרי לא הפעם הראשונה שהשניים מעוררים סערה ברשת. כבר אחרי הסרטון לכבוד יום הולדתה של לירז, בו אליקו בירך אותה שיזכו לצעוד יחדיו "דל בדל" (מה שהפך לסאונד ויראלי), הבנו שהזוג הזה רוצה תשומת לב וקצת לייקים. הם נהנים מהכותרות ומגלגולי העיניים ברשת, ואין ספק שהם מצליחים להשיג את זה. עובדה, הנה גם אנחנו כותבות עליהם. השאלה שעולה היא – באיזה מחיר?

כנראה שאני ועוד הרבה נשים אחרות לא היינו בוחרות להתנהג ככה ולחשוף בלייב את לידתנו בטיקטוק. אבל, ויש פה אבל גדול, זו לא הזכות שלה להחליט על גופה? וגם, למה להניח מראש שהיא נגררת ופסיבית, ולא זו שיוזמת? אגב, זה לא בהכרח הופך את תשדיר הלידה שלהם לפחות מזעזע, אבל זה כן מעלה נקודה חשובה למחשבה. ואגב שתיים, זכותה לבחור עם מי להיות במערכת יחסים – גם אם יש ביניהם פער של 26 שנה.

אפרופו פער, קיים כאן פער דורי עצום – אפילו ביני, הכותבת בת ה-27, לבין ילדה בת 19 שגדלה על הרשתות החברתיות ולתוך עולם שבו הכל חשוף באינסטגרם ובטיקטוק. זה מה שגורם לי לעצור ולחשוב לפני שאני מיד בוחרת להזדעזע – אולי ככה נראה הפמיניזם החדש? אולי זו הבחירה החופשית של הדור הזה?

>> בר רפאלי בריאיון מפתיע: "בבסיס שלי אני ביונסה"

הרי הכל חשוף היום גם ככה: תמונות שלנו בבגד ים, מה אנחנו אוכלות ומתי אנחנו בוכות. אימהות רבות ברשת העלו לסטורי גם את הבכי והקיא של ילדיהן, אז אולי להעלות תיעוד בלייב של לידה זה לא כל כך מזעזע אחרי הכל?

אנחנו חיות במציאות מורכבת שמשתנה כל רגע בהתאם לטרנד התורן שצץ בטיקטוק, ובמציאות הזו הרבה דברים שפעם נראו לנו טאבו ואישיים, מזמן כבר הפכו לנחלת הכלל. אולי לפני שאנחנו מזדעזעות, נעצור רגע לחשוב שבסוף כל עוד מדובר בהחלטה של לירז עצמה, למה שבכלל נשפוט? זו לא כל המטרה של פמיניזם?