"הייתי נערת אולפנה מרדנית שהחביאה את המכנסיים בארון חשמל"

אליאור שמש (26), זמרת-יוצרת, כותבת ומלחינה. אחד משיריה כבר נכנס לפלייליסט של גלגלצ, והיא השתתפה בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון", שהסתיימה בניצחונו של נועם בתן. נשואה ואימא לבן, גרה ברמת גן.

>> אפרת דור: "אנחנו לא אמורים לאכול בשר – זה כמו לאכול את הכלבה שלי"

 שגרת טיפוח 

"אני מהמטופחות מגיל צעיר. לאורך שנים היה לי סוג עור רגיל, אבל בגיל 22 התפרצה אצלי אקנה, ואני חושבת ששם המודעות שלי לטיפוח עוד יותר התחזקה. שיניתי את אורחות חיי, כי בעיניי אורח החיים והתזונה שלנו משפיעים מאוד על איכות העור. בבוקר אני שוטפת פנים במים ושמה קרם לחות של פולה בליק-דיין. הגישה שלי בטיפוח היא ש'פחות זה יותר'. אני לא שמה קרם הגנה, אבל נזהרת מהשמש. סבון הגוף וקרם הגוף שלי הם של באת’ אנד בודי וורקס. בערב אני מקפידה לתת לעור הפנים אהבה – אני מעסה אותו היטב, כי אני מאמינה באנרגיה, והעיסוי נותן גלואו לפנים. גם אם יוצא לי פצעון, אני מחבקת אותו. אני מסירה איפור לפני השינה עם ג'ל ניקוי של קליניק".

קוסמטיקאית

"את פולה בליק-דיין גיליתי בתקופת האקנה שלי. זה קרה כשהופעתי בהרכב עם בן זוגי, באירוע בביתה של לאה שנירר. פולה, שנכחה באירוע, ראתה אותי ואת מצבי, לקחה אותי כפרויקט, ופצעי האקנה נעלמו. מאז אני מגיעה אליה אחת לחודשיים וחצי-שלושה, לניקוי, פילינג, ניקוז פצעונים וחידוש העור. אני מאוד אוהבת את מכונת הקרח שיש אצלה".

איפור

"אימאל’ה, כמה אני אוהבת. ביום-יום אני מתאפרת – איפור בסיסי בעיניים, עם עיפרון חום-כתום של סאפורה או של מאק. אני מטשטשת את הצבע על העפעף העליון, ונוצר מין אייליינר. במקום מסקרה אני מעדיפה להדביק ריסים, כל יומיים אני שמה כמה ריסים בודדים, וזה מרגיש לגמרי טבעי. בשפתיים אני משתמשת בתוחם של מאק ובשפתון של טארט בגוון טבעי. הצלליות של עדה לזורגן. לאירועים אני שמה מייקאפ של שרלוט טילבורי, מקפידה על שכבה עדינה שמשאירה מראה חלק וטבעי. הסומק שלי הוא של טארט או של דיור".

בושם 

"אני פריקית של בשמים ושופכת על זה הרבה כסף. בעיניי, התזה אחת של בושם טוב משאירה ריח לאורך שעות. אני לא אוהבת בשמים מתוקים מדי, ומעדיפה לרוב כאלה שהם יוניסקס. כיום אני מאוד אוהבת את הבושם 'אבנטוס' של 'קריד' – הוא מטרלל, מחשמל ומסובב ראשים. לא ימצאו אותי עם בשמים נפוצים מדי, כי אני אוהבת להיות ייחודית בבשמים שלי".

שיער

"צבע השיער שלי חום כהה, הוא מלא יחסית ולא מאוד דק. מגיל 20 אני עם קארה, תספורת שדורשת תחזוק. השיער שלי גדל מהר מאוד, ואם הוא מתארך מדי, זה מביא לי עצבים. אני מסתפרת ממש כמו גבר, ואחת לשלושה שבועות מגיעה למספרת 'מירו וניסו' בלונדון מיניסטור בתל אביב, למעצב השיער ירון דהאן. בבית אני חופפת פעמיים-שלוש בשבוע, עם שמפו שהתמכרתי אליו השנה, 'אקסטרים גלוס' של ביוטי אינטלגנס, מהסדרה הסגולה. את המסכה שלהם אני שמה פעם בשבוע".

מני פדי 

"אני גרועה בלטפל בזה בעצמי, ואחת לשבועיים וחצי-שלושה אני מגיעה ל'אולה ציפורניים' לבנייה, ומקפידה על מראה סולידי. פדיקור אני עושה אחת לחצי שנה ובין לבין לק ג’ל. בחורף אני נותנת לרגליים לנוח".

גבות

"הגבות שלי די עבות באופן טבעי, אבל בעבר האופנה הייתה של גבות דקיקות וזרמתי עם זה. לקח לי זמן לשקם ולעבות אותן חזרה, בליווי של מירי פמילי, מעצבת גבות נהדרת. אני מגיעה אליה אחת לחודש כדי לשמור על המראה הטבעי שלהן. ביום-יום אני מסרקת אותן כלפי מעלה עם הג'ל של עדה לזורגן, וזה נראה מושלם".

כושר

"בתקופות הטובות שלי אני עושה שלושה אימוני כוח בשבוע, ושני אימוני יוגה בחדרי כושר משתנים".

תזונה

"בשנות ילדותי ונעוריי בטבריה נחשבתי לילדה רזה ונאה. זה השתנה כשהגעתי למרכז, ופחות השקעתי בכושר ובתזונה. הבנתי שיש לי נטייה להשמנה ושעליי לשמור. אני קומפקטית, 1.52 מטר בלבד. מי שעזרה לי מאוד בתהליך היא ריטה כפיר, תזונאית שמאמנת לחיים בריאים. עשיתי אצלה בדיקת דם לאיתור אי-סבילות למזון, בדיקה משנה חיים, והיא בנתה לי תפריט אישי שכולל תזונה מאוזנת שמתאימה לי. עד היום אני אצלה. בהיריון עליתי 25 ק"ג ונשארו לי 10 להוריד. אני מנסה להוריד אותם בדרך הקשה – לא בעזרת זריקות, שהן מאוד פופולריות היום – כי חשוב לי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת. אני לא אוכלת דברי חלב, אלא רק מוצרים מחלב עיזים. ארוחת הבוקר שלי כוללת פיתה קלה עם חביתה, או יוגורט עיזים/כבשים, ושתי פרוסות לחם. ההקפדה היא על שילוב של חלבון, פחמימה וירקות. בצהריים אני מכינה ארוחה חמה – זו הארוחה העיקרית שלי ביום – ואני מאוד אוהבת לבשל: קציצות, דגים או עוף, עם אורז, קטניות, ירקות מאודים, בורגול או פסטה, וסלט. בערב, ביצים קשות, טונה, סלט או פיצה מטורטייה. את לחם המחמצת אני מכינה לבד, עם שמרים טבעיים. הבעיה מתחילה כשאני מגיעה לאימא שלי, אצלה זו חגיגה של פחמימות, וסבתי העיראקית רבקה מכינה סמבוקות וקובות שקשה לעמוד בפניהן. אני חברה של מתוקים, במיוחד כל מה שמכיל פיסטוק וקרואסונים. ובשישי, אחרי הארוחה, יושבים על שקית גומי ותה עם נענע. אני יכולה לאכול אוכל מושחת בסוף השבוע, הרי בסוף אני לא רובוט, ואוכל זה שמחה, אבל בשאר ימות השבוע אני מאזנת הכל עם חטיפי חלבון".

טיפ לחיים 

"גדלתי במסגרת דתית, ועד היום אני שומרת שבת. הייתי ילדת אולפנה, עשיתי שירות לאומי והייתי מרדנית. בגיל 12 כבר קרצה לי הבמה, שיקרתי לאבא שלי והלכתי לאודישנים ללהקה העירונית. בגיל 15 הייתי יוצאת מהבית עם חצאית ארוכה, בארון החשמל חיכו לי המכנסיים, והייתי מחליפה כשהשטח היה פנוי. את החצאית הארוכה הייתי מעלה עד שהיא הפכה למיני. ממרחק הזמן אני מבינה שלכל דבר יש סיבה. גם אם אז לא הייתי מוכנה כמו שאני היום עם הקריירה המוזיקלית שלי – הייתי צריכה לעבור את הדרך הזו כדי להבין איך אני רוצה שהיא תיראה. היום אבא ואני מופיעים במסגרת שונה – הוא באירועים, כולל חתונות ועליות לתורה. הסגנון שלנו שונה לחלוטין. בן זוגי ואני עברנו תקופות קשות בזוגיות, ומה שעזר לי להתמודד זה המוזיקה ובעיקר הכתיבה. אני כותבת הרבה: על אהבה, על קשיים, על ניצחונות, על תקשורת כי הכי חשוב בזוגיות זה ללמוד לדבר, במיוחד כשקשה. ועוד יותר חשוב, להבין את הצד השני. היום אין בינינו שום תחרות, רק פירגון, ואנחנו משתדלים לא להכניס את העבודה הביתה. ההופעה ב'הכוכב הבא לאירוויזיון' עשתה סביבי הרבה באזז, ובסך הכל זו הייתה חוויה טובה, גם אם רציתי להתברג גבוה יותר. אבל יותר מלהיות מפורסמת, חשוב לי להוות השראה ולעשות הכל בדרכי. התחלתי להופיע עוד לפני 'הכוכב', שהיה מבחינתי עוד תחנה בדרך שהייתה צריכה להסתיים. אני ממשיכה ללכת בדרך שלי, מאמינה שכל מה שקורה הוא לטובה, מדויק ואני במקום הנכון".