גם הקשישים והקשישות של המלחמה הזאת זקוקים לקצת תשומת לב. מיזם מטעם ״תרבות של סולידריות״ מחבר בין קשישות למתנדבות שבודקות מה שלומן פעם בשבוע. כה פשוט וכה הכרחי
כשמישהי מאיתנו זקוקה למישהו לדבר איתו, היא פונה להורים, לחברה טובה, לשותפים לדירה או לבן או בת הזוג. אבל מה עושים הקשישים, שלא פעם בני ובנות זוגם הלכו לעולמם, וכעת מבודדים מעט מהמשפחה והחברים? הכירו את מיזם אימוץ קשיש.ה, רעיון פשוט וגאוני שמרחיב את הלב.
>> אוזן קשבת בימי המלחמה: הקו החם לבנות ובני הגיל שלישי
"תרבות של סולידריות", תנועה של עזרה הדדית שמעודדת עשייה למען האחר, הקימה עוד בקורונה את המיזם החשוב הזה, במסגרתו כל אחת מאיתנו יכולה לחתום על מעין טופס אימוץ שהנפיקה התנועה – ולהתחבר לאחד מ-400 קשישים וקשישות שמעוניינים באוזן קשבת וביחס חם.
לאחר חתימה על הטופס, אתן בעצם מתחייבות לצלצל לקשיש או לקשישה שאימצתן פעם בשבוע, לשאול לשלומם ולצרכיהם. אם ברצונכן להעמיק את הקשר היפגש פיזית – זה לגמרי אפשרי. בנוסף, יחוברו אליכן גם סנדק או סנדקית מטעם התנועה, ויחד תבחנו מה צרכי הקשישים, וכיצד ניתן לענות עליהם.
מי שרוצה לקחת חלק במיזם ולאמץ אליה קשיש או קשישה, מוזמנתלמלא את הטופס כאן, ונציגים מטעם התנועה יצרו עמה קשר.