"ביקשתם סליחה? יש בכם טיפת אשמה?": אימהות נגד ממשלת ישראל

איילת השחר סיידוף, מובילת תנועת "אימהות בחזית" ואימא ללוחם בחיל הים, נעמדה אתמול (שלישי) יחד עם 70 נשים נוספות מול הקריה עת כינוס הקבינט. למרות התגרויות מטעם תומכי בן גביר והניסיון לרפות את ידיה בטענה ש"זה לא הזמן להיאבק", סיידוף יודעת מה נכון וצודק, וצועקת חזק: גורל בנה ובני העם נמצא בידיים הלא נכונות, המוכתמות בדם. 

>> האנשים האלה הם לא אייטמים, הם בני אדם. איפה הרגישות?

"הגענו לכאן לדרוש הקמה של קבינט מקצועי", היא זועקת, "אמרנו את זה עוד לפני המלחמה, ידענו שמצב הצבא הוא בכי רע, שיש חוסר בכוח אדם ובתקציבים. לכן ביקשנו לגייס אברכים ותקציבים, כי הקבינט הזה, בו יושבים דרעי שלא עשה צבא וקורא לא להתגייס, בן גביר שלא עשה צבא וסמוטריץ' שלא סיים אפילו שירות מלא, לא יכול לנהל מערכה קטנה, ובטח שלא את המערכה הגדולה, הקשה והחשובה בתולדות ישראל. האנשים האלו לא יהיו מי שיחליטו אם הילד שלי ייכנס לעזה". 

הפגנה אמהות בחזית | צילום: איילת השחר סיידוף

אתן רואות את המשא ומתן הפוליטי שממשיך להתקיים על הכניסה לממשלת חירום. איך זה מרגיש?
"ניתוק מוחלט. האסון הכבד הוא על הידיים שלהם. ביקשתם סליחה? יש בכם טיפת אשמה? אנחנו חמישה ימים לתוך זה, ועדיין רואים ממשלה מנותקת, פסיכוטית. כולם יודעים לומר שבמלחמה צריך להתאחד, לשים את הפוליטיקה בצד – ולא עושים כלום! אנחנו סופרים אלפי גופות, אלפי משפחות פצועים, מנסים להבין מה קורה עם החטופים, זה האסון ההומניטרי הגדול ביותר במדינת ישראל והממשלה נעלמה. אנחנו פסע מעשרות אלפי אמהות בהתקף פסיכוטי, אנחנו לא ישנות בלילות". 

"לקחנו את האחריות לגורל המדינה בידיים", היא ממשיכה. "הדרום הופקר בצורה כושלת וזדונית, וביבי נואם, מספר על הזוועות עם חיוך. הדבר הכי טוב שממשלת ישראל יכולה לעשות בשבילנו זה להתפטר, ללכת מבוישת הביתה, הם לא מבינים את גודל האסון, בנימין נתניהו לא מכיר במצוקה ובזוועות – כי אנחנו טיפלנו בהן! יש מאות משפחות שלא יודעות איפה הילדים שלהן ואתם מדברים פוליטיקה? אסור לנרמל את זה". 

ועם זאת, העם מתגייס, יש מקום לאופטימיות בתוך האחדות הלאומית?
"הארגון שלנו, 'אמהות בחזית', קיבל פניות מכל סוג: לעזרה באוכל, בציוד צבאי, שינוע, כסף, עבודה מול גורמים בינלאומיים, פתחנו חמ"ל. עם ישראל מדהים, אבל אין לזה שום קשר להפקרות המוחלטת שדורשת את ההתגייסות שלנו. אבל בזמן שאנחנו כבר שלושה ימים מגייסות מאות אלפי שקלים לציוד לחיילים, העבירו השבוע מיליארדים לאברכים, וועידות מתכנסות בזמן מלחמה לדבר על תקנות בתי דין רבניים. יש פה מחדלים על מחדלים". 

איילת השחר סיידוף | צילום: באדיבות המצולמת

מה החשש הגדול ביותר?
"ישנם תרחישי אימים שמומחים מזהירים מהם בכניסה לעזה, חוששים מריבוי זירות, כולל זירה פנימית מבית כמו ב'שומר החומות'. צריך רק להסתכל על אל ג'זירה, או לשמוע את האזהרות של ד"ר מרדכי קידר על מה שעלול להתלקח. אנחנו, האימהות, מרגישות שהופקרנו, שהילדים שלנו יחזרו לפה בארונות אחרי שיכניסו אותם למלחמה ממולכדת, כי מי שיושב שם מזלזל בכל תרחישי הקיצון הגרועים ביותר. דובר צה"ל אמר לקנות מים. אם תושבי הדרום היו קונים מים ל-72 שעות זה היה עוזר להם? הבעיה שלהם הייתה רעב או צמא?". 

בנימה אישית, כאמא ללוחם בסדיר, איך את מרגישה עכשיו?
"למזלי הרב הבן שלי בחיל הים, חיל שפלוגות הבט"ש שלו לא הועברו לאיו"ש בתקופה האחרונה ולכן עמד בכל משימותיו בגזרה הדרומית. אני חרדה לילדים שלנו, לבן הפרטי שלי ולכל ילד של אחרות ואחרים. אני רואה את תרחישי הקיצון ורואה שאף אחד לא מגן על ילדינו מפניהם".

ישראל ה'רשמית' מתה

כשהיא נשאלת על החטופים, סיידוף מספרת סיפור שאי אפשר לתאר במילה אחרת ממזעזע. "התחלנו לעשות טלפונים לצלב האדום כדי לחפש את השבויים והחטופים שלנו. ביום ראשון בשעה 13:00 אמרו לנו שישראל, משמע הממשלה, עוד לא דיברה איתם. ביום ראשון בערב הצלחנו לגרום לצלב האדום לשכנע את הצלב האדום לפתוח מרכז סיוע, אנחנו האזרחים – אבל לא התקדם שום דבר", היא משתפת, "המשכנו לפנות, ואתמול קיבלתי הודעה לפיה ישראל ה'רשמית' פנתה אליהם והורתה להם לא להתערב. איך קורה דבר כזה? לא דואגים למי שנשבו? זו הזיה מוחלטת. ישראל מתה, היא ויתרה בימים האחרונים על הזכות לנהל את המדינה". 

הפגנה אמהות בחזית | צילום: איילת השחר סיידוף

מה עם אלה שאומרים שמלחמה זה לא הזמן להיאבק במוסדות?
"אנחנו נחזק את צה"ל והתושבים כאילו אין ממשלה, ונילחם בממשלה הזאת כאילו אין מלחמה. עמדנו 70 אימהות מחוץ לקריה, מחר נעמוד יותר, ומחרתיים יותר ויותר. לאט לאט העם יתעורר. אני קוראת לכל אמא שיקיריה חשובים לה, בואי ועמדי יחד איתנו בקריאה לקבינט ביטחוני אחראי, זה מה שמגיע ללוחמים שלנו, ובטוח לא מגיע להם שנפקיד את חייהם בידי אנשים שלא רואים את הגורל של כולנו כמשותף. כשנהיה אלפי אימהות – ננצח אותם, ננצח את ההפקרות הזו".