איך שגלגל מסתובב לו

בגיל שנה אנחנו רוכשים לילדינו את הבימבה הראשונה, בגיל שלוש מציגים להם בגאווה את האופניים הראשונים שלהם עם גלגלי העזר, ושלוש שנים אחר כך הם כבר ירכבו בגאווה על שני גלגלים.

גם רולר-בליידס וקורקינט הם ציוד חובה אצל רוב הילדים, העיקר שיוכלו להתגלגל ממקום למקום במהירות. מהירות זה נחמד, אבל מה עם הזהירות והבטיחות? מאות ילדים נפגעים מדי שנה בתאונות אופניים, העלולות לגרום לפגיעות קשות ואף בלתי הפיכות, בעיקר בראש.

אז רגע לפני שאתם רוכשים להם אופניים חדשים, וכן בכל פעם שאתם שולחים אותם עם נשיקה לדרך, חשוב שתשננו להם ולעצמכם כמה כללי זהירות, על מנת שהם ייסעו בבטחה ויחזרו בשלום.

הגיל שאפשר להתחיל

תלת-אופן – בגיל שנתיים וחצי ומעלה ניתן להושיב את הילד על תלת-אופן, כדי שיתחיל לתרגל את הרכיבה. חשוב לעזור לו להפעיל את הפדלים, עד למצב שבו הוא נהנה.

אופניים – הגיל הנכון למעבר לאופניים עם גלגלי עזר הוא בסביבות גיל שלוש, וגם לאחר שהילד מיצה את הרכיבה על התלת-אופן. בשלב הזה יש לשים לב שהילד רוכב ומסתכל כל הזמן קדימה לכיוון הנסיעה. במידה שקשה לילד, ניתן לעזור לו בהתחלה בעזרת מקל מאחורי הכיסא, העיקר שהילד יפדל ויסתכל קדימה. חשוב כל הזמן להעיר ולתקן לגבי המבט.

רולר-בליידס/ סקטים – בסביבות גיל שש-שבע (כיתה א'). בהתחלה חשוב להתאמן על שטיח או על דשא, כדי שהילדים יתרגלו לגלגלים החדשים. אחר כך מומלץ לתרגל צעדים בדומה לצ'רלי צ'פלין, ורק אחר כך לרדת למשטח. בנוגע לעמידה: להדריך את הילדים לשמור על ברכיים כפופות ורכינה קדימה ולא על עמידה זקופה. זאת משום שבתנוחה זו פוחת הסיכוי לנפילה. מעבר לקסדה, מומלץ להצטייד במגני מרפקים, ברכיים וכף יד, גם לאחר שהילדים כבר מנוסים ברכיבה.

אמצעי זהירות לפני כל רכיבה על אופניים יש לבדוק את תקינות האופניים: * תקינות מערכת הבלמים. * לחץ האוויר בגלגלים. * הימצאותם של פנסים תקינים ומחזירי אור. * תקינותה של השרשרת ובדיקה שאינה רופפת או מתוחה מדי ומשומנת דיה. * מושב האופניים – חוזק החיבורים וכיוון הגובה, כך שיתאים לרוכב. * הימצאותו של הפעמון ותקינותו. כשיוצאים לדרך: * חובשים את הקסדה בכל רכיבה על אופניים, גם הקצרה ביותר. * רוכבים בישיבה על מושב האופניים. * לא מאפשרים לילדים קטנים לנסוע במגרשי חניה או בדרכים, אלא רק במקומות הסגורים לתנועת כלי רכב, כמו מגרשי משחקים. * יש להימנע מרכיבה בשעות החשיכה. אם בכל זאת רוכבים בשעות אלה, יש להקפיד להדליק פנסים, ללבוש בגד בהיר ואפוד זוהר וכן לוודא שיש מחזירי אור על האופניים כדי שייראו בדרך.

רכיבה על תלת-אופן, אופניים, קורקינט ורולר-בליידס/ סקטים, משפרת את הקורדינציה, את שיווי המשקל, מפעילה מערכות חשובות לגוף כמו קשב וריכוז, מחזקת את ההתמצאות במרחב, התארגנות הגוף, משפרת את הביטחון העצמי (הילד לומד על עצמו ועל היכולות שלו ומקבל ביטחון) ותכנון התנועה (הילד לומד כיצד לא ליפול, ובמקרה של נפילה, מדוע נפל).

בעת לימוד רכיבה על תלת-אופן, אופניים, קורקינט או רולר-בליידס חשוב להדריך את הילדים להסתכל קדימה ולא על הגלגלים.

איך בוחרים אופניים?

• בודקים כי לאופניים יש תקן, כי על האריזה או על האופניים מסומנים ארץ הייצור, שם היצרן ושם היבואן, וכי צורפו הוראות שימוש בעברית. אל תתביישו לבקש לראות את התקן.
• בודקים כי האופניים מתאימים לגובה הילד. לעתים כדי לחסוך, קונים לילד אופניים גבוהים יותר כדי שישמשו לזמן ארוך יותר, אך דילוג בשלבים פוגע ביציבות ובביטחון של הילד בעת הרכיבה. גם אופניים קטנים יפגעו ברכיבה, לכן קנו אופניים עם הילד, העלו אותו על הכיסא וודאו ששתי רגליו מגיעות לקרקע (אם הן לא מגיעות, סימן שהאופניים גבוהים מדי), ושכשהוא מדווש רגלו תגיע ל-170 מעלות – כמעט ישרה (פחות מ-170 מעלות – האופניים קטנים מדי).
• כדי להתאים את גובה הכיסא לילד, יש לבדוק שהרגל כמעט ישרה כשהפדל במצב התחתון.
• רוכשים אופניים עם פעמון או צופר.
• בכל רכישת זוג אופניים רוכשים גם קסדה, כך שהיא תהיה חלק בלתי נפרד מהרכיבה על האופניים. קסדה היא האמצעי היעיל ביותר לצמצום פגיעות ראש – היא מפחיתה עד 88 אחוז מפגיעות ראש ומוח.
• רצוי לא לקנות אופניים דרך האינטרנט אלא בחנות הקרובה למקום מגוריכם, שם תוכלו לקבל שירות, לוודא שהאופניים מחוזקים כמו שצריך, שהברקסים עובדים וכו'.
• לא להתפתות לזול ביותר. בדרך כלל מה שמכתיב את המחיר הוא משקל האופניים. כדאי להוציא יותר על אופניים קלים יותר, כך לילד יהיה נעים יותר לרכוב. בדרך כלל האופניים היקרים יותר גם עשויים מאלומיניום ולא מפלדה, ולכן פחות מחלידים.
• ילדים צריכים להתחבר נפשית לאופניים, ולעתים הורים מתעלמים מכך או כלל לא מודעים לכך. לכן חשוב לשתף את הילד בבחירת הצבע ודגם האופניים.

מתי להוריד את גלגלי העזר?

הדבר משתנה מילד לילד, אך בדרך כלל מדובר על גילאי חמש-שש. זאת מאחר שמבחינה מוטורית ילדים מתחת לגיל שש עדיין לא בוגרים דיים ולא מצליחים לרכוב עם מבט קדימה, וכל דבר מסב את תשומת לבם. כאשר ההורים רואים שהילד רוכב היטב על אופניים עם גלגלי עזר, שולט בהם ומגיע לאן שהוא רוצה, זה זמן מתאים להורדת גלגלי העזר.

רכיבה משפחתית רכיבה על אופניים היא ספורט משותף נפלא לכל המשפחה. מגיל שש-שבע ניתן לצאת לטיולים משפחתיים במסלולים מיוחדים, כל אחד באופניים שלו. אך כשהילד עוד לא הגיע לגיל שאפשר להתחיל, ניתן להרכיב אותו על האופניים של ההורים. איך מרכיבים ילדים? * ילדים עד גיל שנה וחצי מרכיבים בכיסאות בטיחות מיוחדים המורכבים מלפנים, על הכידון. * ילדים מעל גיל שנה וחצי מרכיבים בכיסאות בטיחות מיוחדים מאחור. * הילדים וההורים חובשים קסדה. לעתים ניתן לראות שההורה דואג שהילד יחבוש קסדה, אך לעצמו עושה הנחות ורוכב בלעדיה, וכך משמש דוגמא רעה. טריילר – אם אתם רוצים לצאת לרכיבה משותפת עם ילד גדול, והילד עוד לא בטוח ברכיבה שלו, תוכלו להשתמש בטריילר. מדובר במתקן שמגיע בשתי צורות: בצורה הראשונה הוא מחבר את אופני ההורה לאופני הילד, ובשנייה הוא מחבר את אופני ההורה רק לחצי מאופני הילד. כך הילד מדווש מאחור ומובל בשיווי משקל על ידי אופני ההורה, ושניכם נהנים מחוויית הרכיבה המשותפת.

איך מתכוננים להורדת גלגלי העזר?

הכנה תיאורטית – חשוב להסביר לילד את ההבדל בין רכיבה עם גלגלי עזר לרכיבה ללא גלגלי עזר. יש להסביר את החשיבות בפידול קבוע ללא הפסקה (גם כשחושבים שהולכים ליפול חייבים לפדל), והדבר השני ואולי הראשון בחשיבותו: להסתכל קדימה ולא להוריד אפילו לשנייה את המבט למטה (אפשר להדגים להם את המצב באמצעות השאלה מה יקרה כשאמא או אבא נוהגים ובמקום להסתכל על הדרך הם יסתכלו על הרגליים. כמובן שהילדים יענו: 'שתהיה תאונה', ואז לומר להם שאם הם יסתכלו למטה תוך כדי רכיבה הם ייפלו).

הכנה נפשית – מסבירים לילד שייתכן שייפול.

הכנה גופנית – בנוסף לקסדה, כדאי להצטייד בכפפות, כיוון שברוב הנפילות כפות הידיים הן הראשונות שסופגות את המכה ומשתפשפות. אפשר להשתמש בכל סוגי הכפפות, אך הכפפות המומלצות לשימוש הן כפפות רכיבה, משום שיש בהן חומר המיועד לספוג את המכה באזור וכן בשל האפקט הפסיכולוגי שלהן, שנותן לילד את ההרגשה שהוא רוכב כמו הגדולים. גם הברכיים נוטות להיפצע בנפילות ולכן ניתן להשתמש במגני ברכיים. אם אתם מוותרים עליהם – אל תוותרו על מכנסיים ארוכים.

שלוש שיטות להורדת גלגלי העזר:

1. בלי פדלים – מפרקים את הפדלים מהגלגלים והופכים את האופניים למעין "בימבה" שהילד דוחף עם הרגליים (בדומה לאופניים מעץ חסרי פדלים). כך הילד לומד לדחוף במהירות, להרים את הרגליים ולהיות יציב על האופניים, ואם הוא מאבד שיווי משקל הוא מוריד בחזרה את הרגליים. בשלב מאוחר יותר מחזירים את הפדלים. השיטה מלמדת את הילד קודם כל יציבות ורק אחר כך את הטכניקה.
2. בהדרגה – בהתחלה משחררים קצת את גלגלי העזר כך שהאופניים "ירקדו", וגלגלי העזר משמשים למניעת נפילות. לאט לאט משחררים את הגלגלים יותר ויותר, וגלגלי העזר משמשים רק לביטחון. כשרואים שהילד לא נוטה לצד, מורידים אותם לגמרי. בשיטה זו אפשר גם להוריד רק גלגל אחד, אלא שאז הילד יודע שאסור לו, למשל, להישען שמאלה – רק ימינה, ואז הוא מסתמך על תמיכה בצד אחד, וזה עלול לבלבל אותו בהמשך, כשתחליטו להוריד גם את הגלגל השני.
3. בזמן המתאים – להוריד את גלגלי העזר כשהילד מוכן לכך, ופשוט לרוץ איתו. מומלץ לעשות זאת במשטח מישורי, חלק, ארוך ופנוי, ללא סכנת מכוניות ואנשים. חשוב שהמשטח יהיה מספיק גדול, כך שהרכיבה בו תהיה חלקה ללא צורך בסיבובים. ההורה מחזיק את האופניים עם היד ומשחרר מדי פעם.

היכן לתרגל?

אנשי המקצוע ממליצים לתרגל נסיעה ללא גלגלי עזר במגרש בית ספר גדול וריק, ורק בשלב מאוחר יותר לעבור לאימון על מסלולים. חשוב לציין שילדים יתקשו לרכוב בשביל, מפני שיציאה מגבולות השביל מלחיצה אותם.

קסדה בראש טוב

כשהיינו ילדים, לא היו מושבי בטיחות ברכב, גם לא חגורות בטיחות במושב האחורי. גם כשרכבנו על אופניים בתור ילדים, לא היו קסדות או מגנים. כיום, כפי שלא תעלו בדעתכם להסיע את ילדיכם ברכב ללא חגירתם בכיסאות בטיחות, כך אל תאפשרו להם לרכוב ללא קסדה.

איך בוחרים קסדה?

• בודקים שהקסדה בעלת תקן.
• מתאימים את הקסדה לראשו של הילד בעת הרכישה: לאחר הידוק רצועות הסנטר של הקסדה, מוודאים שהיא מונחת צמוד לראשו של הילד ללא אפשרות תזוזה לצדדים, לאחור או לפנים.
• בוחרים קסדה שהילד אוהב ורוצה לחבוש.

איך חובשים קסדה?

• רוב הקסדות נמכרות עם רפידות נצמדות. כדאי להשתמש בהן לשם הידוק הקסדה. קסדה הדוקה היא קסדה שיכולה לזוז לא יותר מ-2.5 ס"מ בדחיפה קדימה ואחורה.
• החלק הקדמי של הקסדה צריך להיות מונח על המצח, כך שלא יהיה רחוק יותר מרוחב שתי אצבעות מעל הגבות.
• רצועות הסנטר צריכות לייצר צורה של V מתחת לאוזניים של הילד, ללא רפיון. אם הקסדה נוטה קדימה – יש להדק את הרצועה האחורית, אם היא נוטה אחורה – יש לחזק את הרצועה הקדמית.
• הרצועות משני הצדדים צריכות להיות הדוקות במידה שווה כאשר רוכסים את האבזם מתחת לסנטר. הרצועה הדוקה כאשר ניתן להכניס אצבע אחת בלבד בינה לבין סנטר הילד.

* שימו לב! קסדה שהיתה בשימוש בעת פגיעה ונפילה חמורה דורשת החלפה.

* אורך חיי הקסדה הוא בין שלוש לחמש שנים.

* אל תאפשרו לילדכם לרכוב על אופניים ללא קסדה!

כמה שיטות עידוד:

• יש להרגיל את הפעוט, החל משלב רכיבתו על התלת-אופן או הבימבה הראשונה, לחבוש קסדה בכל רכיבה.
• דוגמא אישית: הקפידו לחבוש קסדה בעצמכם בכל רכיבה, קצרה כארוכה.
• שבחים עקיפים: הקפידו להראות לילדיכם כל ילד שחובש קסדה ולציין כמה הוא חכם/ מגניב וכדומה.
• מודל לחיקוי: הצביעו על סצנות בסרטים וסדרות טלוויזיה בהן השחקנים חובשים קסדה.

השתתפו בהכנת הכתבה:

• ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים
• אלכס קפלן, איגוד האופניים הישראלי.
• יוסי קט, מורה לרכיבת אופניים ללא גלגלי עזר.
• מרטין פליקס, מורה לתנועה בילדים

מתוך מגזין להיות משפחה