איך מנהלים תקציב משפחתי?

במסגרת התקציב אפשר גם לחלק תפקידים ולתת לבני משפחה להיות אחראים על תחומים מסוימים | צלם: א.ס.א.פ קריאייטיב|wavebreakmedia , shutterstock
במסגרת התקציב אפשר גם לחלק תפקידים ולתת לבני משפחה להיות אחראים על תחומים מסוימים | צלם: א.ס.א.פ קריאייטיב|wavebreakmedia , shutterstock

אלון גל מסביר איך בונים תקציב משפחתי, איך מסבירים לילדים שאי אפשר הכל ומה עושים כדי לעבור את החופשים בלי לפשוט את הרגל. תכנית חיסכון

88 שיתופים | 132 צפיות

ניהול התקציב המשפחתי


איך בונים תקציב?

1. מכינים רשימת הכנסות והוצאות מסודרת ומדויקת– עושים זאת בעזרת תדפיסים של הבנק ושל כרטיסי האשראי, ובעזרת כל החשבונות ששולמו שלושה חודשים לאחור
2. מחשבים בדיוק כל שקל שהוצא במהלך שלושת החודשים האחרונים, כולל העמלות והריביות ששולמו. סכום שאין לו הסבר נכנס תחת הסעיף 'שונות', אבל מובא בחשבון. מחשבים את ההוצאה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים הללו, וזה המאזן החודשי שלכם, שבעזרתו תכינו את התקציב שעל-פיו תחיו
3. מתוך זה מורידים את כל תשלומי החובה: חשמל, מים, דיור, ארנונה, ביטוח לאומי, החזרי הלוואות וכל ההתחייבויות
4. מחשבים הוצאות משתנות: מזון ומכולת, ביגוד והנעלה, חופשות, בילויים, ספרים, מתנות, קוסמטיקה וכו' – זה המקום והזמן לערוך רשימת עדיפויות ולקצץ בדברים לא הכרחיים – חוגים לילדים, מנוי במכון כושר, ייעוץ זוגי, חופשה משפחתית בחו"ל וכו'

מי מנהל את התקציב המשפחתי?

"יש צורך במנהל אחד, אך חייב להיות שיתוף פעולה של שני בני הזוג. במונח 'מנהל' אין הכוונה למי שמכתיב בפועל מה לעשות, אלא למי שמרכז את הנושא. ברוב הבתים, לצערנו, יש רק אחד שיודע מה קורה בחשבון הבנק, ולכן הוא מטפל בכל נושא הכספים. זה מצב לא נכון. שני בני הזוג צריכים להבין מה קורה באגף הכספי של משק הבית שלהם והם מחליטים ביחד מי מרכז את הנושא.במסגרת התקציב אפשר גם לחלק תפקידים ולתת לבני משפחה להיות אחראים על תחומים מסוימים. לדוגמה, על נער בוגר אפשר להטיל להיות אחראי לתחום הבילויים. כלומר, לאחר שיוחלט בפורום המשפחתי מהו התקציב, הוא יהיה זה שירכז את הנושא".

לוותר על הוצאות

הילדים עולים הרבה? לא אם נעשה את זה נכון

"כאשר מחליטים מהו התקציב החודשי ומציבים את הדברים בסדר העדיפויות הנכון, מתברר כמובן שאי אפשר לעשות הכול – וכאן המקום לפיתוח יצירתיות. זו, מסתבר, מצויה בכמויות אם רק נותנים לה ביטוי", מסביר אלון. "פתאום מתברר שלא חייבים לנסוע בכל שבת למשחקיה בתשלום ולהוציא שם כמה מאות שקלים. במקום זה אפשר להחליט על פיקניק משפחתי ביער קרוב לבית. אפשר להחליט על 'קייטנה ביתית' (כפי שרעייתי עשתה בחופש הגדול), שבה בכל יום עושים משהו אחר עם הילדים: יום ספורט, יום מים, יום יצירה, יום בישולים וכו'. זה אמנם מצריך מחשבה ויצירתיות אבל גם חוסך מאות שקלים".


כאשר מחליטים מהו התקציב החודשי ומציבים את הדברים בסדר העדיפויות הנכון, מתברר כמובן שאי אפשר לעשות הכול – וכאן המקום לפיתוח יצירתיות


איך מתמודדים עם דרישות הילדים למותגים?

"כמו שיש כל מיני סוגים של ארגונים, יש כל מיני סוגים של משפחות. בחלקן יש איסור מוחלט על רכישת מותגים ובאחרות ההורים פשוט נכנעים לדרישות. בשני המקרים הם טועים. הפתרון נמצא במקום כלשהו באמצע. לילדים קטנים חשוב קודם כל להסביר מהו מותג, וללוות את ההסבר בדוגמאות.

למשל, יש תיק לגן עם דמות של 'דורה' שהוא יקר יותר, ויש תיק עם דמות של בובה שעולה פחות. אומרים לילד: 'אם נקנה את התיק של דורה נצטרך לוותר על הכדור שרצית ואם נקנה את התיק השני תוכל לקבל גם את הכדור. מה אתה בוחר?" הצגת המצב בדרך כזו משיגה שתי מטרות: הילד מקבל אפשרות בחירה, הוא משתמש בה מתוך הבנה של המצב, והוא גם מרגיש חלק חיוני במשפחה. וככל שמתחילים בהחדרת הגישה הזו בגיל צעיר יותר, זה מחלחל למודעות טוב יותר".

ובגיל ההתבגרות זה לא נעשה יותר קשה?

"אין כל מניעה לקחת מתבגרים לשיחה, הם חלק מהמשפחה והם חייבים לתרום. הורים מאוד חוששים לנהל שיחות על כסף עם הילדים אבל חשוב ליצור אצל ילדים את המודעות הכלכלית ואת הצורך ביצירת סולם עדיפויות, כי זה משיק לכל האספקטים האחרים של החיים. ברגע שיש הגדרה של תקציב אפשר לבוא גם למתבגר ולהציג לו את המצב: זה הסכום שהקצנו לביגוד. בתוך הסכום הזה אתה יכול להחליט מהן העדיפויות שלך. תוכל לקנות בגד ממותג או כמה פריטים לא ממותגים, זה נתון לשיקולך. הבעיה העיקרית היא שלהורים קשה להגיד לא לילדים. אם המשפחה נקלעת לקשיים, במקום להגיד לא, לוקחים הלוואה ועוד אחת ועובדים בעוד משמרות בעבודה, ובחלק גדול מהמקרים הילדים בכלל לא מודעים למצב".

מה עושים עם ההוצאות בחופשות מבית הספר והגן?

"מילת המפתח כאן היא הכנה מראש. ראשית, יש להכניס לתקציב השנתי תקציב עודף לתקופה של חופשות. לפני החופש רצוי לקיים שיחה ולהבהיר מה בדיוק מתכוונים לעשות ולהסביר שמדובר בסכום מיוחד שנועד לכל הפעילויות בחופש. גם כאן מחליטים מראש מה יהיה הסכום שיוקצב לכל פעילות ולא חורגים ממנו".

לתכנן את הרכישות

ומה עם קניות שגרתיות? איך יוצאים לסופרמרקט בלי לחזור עם שלל שקיות מלאות בדברים יקרים ומיותרים?

"הסופרמרקט הוא הסמל של תרבות השפע הצרכנית. התרבות מחדירה למוחנו בצורה לא מודעת מיליוני סמלים ומסרים שיווקיים ולכן אי אפשר להיכנס לסופר ללא הכנה מוקדמת. ראשית, צריך לבדוק מראש מה צריך לקנות. חובה לנהל רשימת מלאי של כל מה שצורכים בבית ולפני הקנייה לבדוק מה חסר. קונים רק מה שחסר. לסופרמרקט חייבים לבוא עם רשימה מוכנה של דברים שחסרים בבית ולא לחרוג ממנה.

הכתבה מתוך מגזין הורים וילדים