כוננות חופש גדול: איך לדבר עם מתבגרים על מיניות וסמים?

השימוש בסמי אונס וסמים מטשטשים אחרים עולה משמעותית בזמן החופש הגדול, כך על פי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. "ראינו את זה באילת ובאיה נאפה ואנחנו רואות את זה בכל חופש וכמובן גם בזמן הקורונה", אומרת יעל אפריאט, רכזת מרכז הסיוע בתל אביב, אחד מתשעת המרכזים הארציים שפועלים באיגוד, ומוסיפה כי ב-2012 מספר הדיווחים על שימוש באלכוהול וסמים מסוגים שונים למטרות תקיפה מינית בכלל האוכלוסיה עמד על 164 מקרים מדווחים, מתוכם 51 דיווחים על סמי אונס. ב-2019 המספר הזה מזנק ל-294.

כנראה שכל הורה שנחשף לנתונים האלה נתקף דחף מיידי לבטל את החופש הגדול ולנעול בבית מוגף תריסים את כל הילדים והילדות, הנערים והנערות. למרות הפיתוי הרב, זה כנראה לא הפתרון. צריך לדבר איתם על מיניות בריאה ולהעניק להם כלים להתמודדות עם מצבים שבהם הגבולות עלולים להתערפל. "במרחבים נטולי גבולות יש מקום לחקירה, הרפתקנות וגם שעמום. הם מגבירים את הפגיעות של בני הנוער ואת רמת הסיכון שלהם להיפגע", מסבירה אריאלה פרטיג, מנהלת תחום נוער וחינוך במרכז הסיוע בתל אביב. "מתבגרים ומתגברות רוצים להשתייך, ואלכוהול וסמים הם דרך פשוטה ומהירה יחסית להסרת עכבות, פחדים ומבוכות. כך קורה שהרבה מממקרי התקיפה המינית בקרב בני נוער נובעים מלחץ קבוצתי וחברתי".

הנתונים מחרידים. על פי פרטיג, מספר מקרי האונס הקבוצתי בגילי 13-18 גבוה פי שניים וחצי מאשר בכל קבוצת גיל אחרות. "הבנים משתמשים באלכוהול או סמים כדי שיהיה להם אומץ לעשות את הצעד הראשון, והבנות משתמשות בהם כדי שיהיה להן תירוץ לספר שהיו מעורפלות או חסרות הכרה וכך להימנע מתיוג חברתי של 'נותנת'. זה קורה כי אין להם כלים בריאים להתמודדות עם הסקרנות המינית שלהם וכי שיקול הדעת ויכולת האמפתיה מוגבלים בגילים האלו".

"בני נוער פועלים כמו טיל מונחה, לפי רוטינה שהם חושבים שהם צריכים לעמוד בה. למשל, אם התנשקתי אז עכשיו צריך להוריד את הבגדים. גם הבנים. הם לא עוצרים לשאול את עצמם מה הם רוצים"

פרטיג אמונה על יצירת שיתופי פעולה עם בתי ספר, מתנ"סים ותנועות נוער, לצורך העברת סדנאות לנוער והענקת כלים לצוותים החינוכיים עצמם. האיגוד לא מסתפק בפניה לבתי ספר, אלא פועל להטמעת המסרים שלו גם במסגרת חיי הלילה של בני הנוער, ישירות במקומות הבילוי שלהם. "יש סיפור אמיתי שאנחנו מספרות באופן קבוע בסדנאות על נער שארגן מסיבת טבע. במסיבה הייתה בחורה שהשתכרה מאוד, נעמדה וצעקה 'מי בא לנשק אותי?!'. כולם דחקו בנער שארגן את המסיבה לנשק אותה. אחרי הכל, הוא מלך המסיבה, הכי פופולרי. אז הנער אומר 'מה יכולתי לעשות? בכלל לא רציתי לנשק אותה אבל לא הייתה לי ברירה'. אחרי שהוא נישק אותה, כולם עמדו בתור לנשק אותה. בסדנאות אנחנו מלמדות אותם להציב סימני שאלה. פשוט לשאול את עצמם האם אנחנו בכלל מעוניינים לגעת? להתנשק? אולי הם בכלל דלוקים על מישהי אחרת? אולי הבחור בכלל מעדיף בנים?".

"בני נוער נוטים לפעול כמו טיל מונחה", היא מוסיפה. "הם הולכים לפי רוטינה שהם חושבים שהם צריכים לעמוד בה. למשל, אם התנשקתי אז עכשיו צריך להוריד את הבגדים. אם התפשטתי, אז אני צריכה להסכים לשלב הבא. גם הבנים. הם לא עוצרים לשאול את עצמם מה הם רוצים בכלל ולמה הם עושים את זה. זה הדבר הכי חשוב שהורים יכולים לעשות – ללמד אותם לשאול שאלות ולזהות את הגבולות שלהם, כמו גם סימנים שהם מקבלים מהצד השני".

אפריאט מחזקת את דבריה של פרטיג, ומציעה להורים לנהל שיחה עם ילדיהם המתבגרים על האופן שבו מזהים סימנים של 'כן' ו'לא' בהתנהגות של הפרטנרים שלך. "למשל, שתיקה זה כן או לא? איזה עוד סיבות יכולות להיות לשתיקה חוץ מהסכמה? צחוק זה כן או לא? האם בת הזוג שלך צוחקת כי היא שמחה או כי היא נבוכה? עצימת עיניים מעידה על הסכמה או על התנתקות מהסיטואציה? למדו אותם לשאול את השאלות האלו. זה כלי נחוץ לחיים והוא תקף גם לבנים וגם לבנות. למדו אותם גם להשהות את הסיטואציה. לא לרוץ מהר לפי תסריט שמישהו אחר קבע להם. דוגמה שאנחנו נותנות הרבה היא על הגעה למגרש עם כדור. איך אני יודע שהילדים שם רוצים לשחק איתי? שיש הדדיות ורצון? אם נכנסתי למגרש ובעטתי לכיוון ילד אחד איך אני יודע אם הוא בקטע?".

"אל תחששו מזה שאתם 'מכניסים להם רעיונות לראש', כי הרעיונות כבר שם. אם לא תדברו על זה בגלוי, לא יהיו להם כלים להתמודד כשזה יקרה. וזה קורה"

עוד כלי שהן מציעות להורים להשתמש בו באופן שוטף הוא הצפה של מקרים שעולים לכותרות. "אם קרה מקרה של אלימות מינית, או אם יש כתבה וכל יום הרי יש איזו כתבה, נצלו את המומנטום האקטואלי כדי לדבר איתם על הנושא", מפרטת פרטיג. "שאלו איך הם רואים את הסיטואציה, מה הם חושבים, מה הם היו עושים. אל תחששו להביע עמדה ואפשרו מקום לתשובות מורכבות. למשל, אם אני רואה סיטואציה וחושש להפסיק אותה, מה אני יכול לעשות? איך לפעול בתוך מרחב של לחץ חברתי? הביעו עמדה מוסרית אבל אל תשפטו את הלחץ שהילד שלכם נתון בו. הוא אמיתי".

לסיכום, בכל הנוגע למתבגרים, מיניות, אלכוהול וסמים, עדיף שלא לעצום עיניים, אלא להקדים תרופה למכה. "אל תחששו מזה שאתם 'מכניסים להם רעיונות לראש', כי הרעיונות כבר שם. אם לא תדברו על זה בגלוי, לא יהיו להם כלים להתמודד כשזה יקרה. וזה קורה", היא מבהירה. "דברו איתם על מצבים שיכולים להתרחש לידם, שלא יהיו פסיביים, שיגדירו מראש עם החברים שלהם כללים לאיך מתנהגים כשמשתכרים או משתמשים בסמים. דברו עם הבנות על ציפיות מגדריות, אפשרו להן לבטא את הרצונות המיניים שלהן בלי לשפוט אותן. זה בסדר שאתם מזהירים אותם משימוש בסמים ואלכוהול אבל קחו בחשבון שהם כנראה יתנסו ואם תהיו ביקורתיים מדי הם לא יבואו אליכם אם הם נפגעו או ראו פגיעה".

למרכזי הסיוע אפשר לפנות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע:
1202 – מענה על ידי נשים
1203 – מענה על ידי גברים
04-6566813 – מענה בערבית על ידי נשים
02-6730002 – סיוע לדתיות על ידי נשים
02-5328000 – סיוע לדתיים על ידי גברים
צ'אט קול מילה (עברית וערבית) מענה כתוב kolmila.org.il
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202

>> איך לדבר עם ילדים ומתבגרים על אונס?