איך אספר לילד?

הרגעים האלה, לפני השינה או בשבת בבוקר, כשהילד מתחפר בחיקנו, מקשיב לקולנו המספר על עלילות שונות ומציץ בעניין באיורים הצבעוניים בדפי הספרים, הם רגעים של אינטימיות ונועם מיוחדים, להורה ולילד כאחד. זמן האיכות הזה הוא פתח לשיחות מעניינות, לצחוק מתגלגל, לשאלות מפתיעות ולהבעת רגשות. אולם לעיתים, בזמן שאנו מקריאים הסיפור, משהו צורם באוזנינו.

לעיתים זהו מסר בעייתי, מילה לא במקום, או סתם תחושה לא טובה שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך. מה עושים כשנתקלים בתכנים שהם בעייתיים בעינינו בספרי ילדים? האם לשנות את העלילה, להשמיט את המילה, או פשוט לתרום את הסיפור לצדקה, רק כי הוא לא מוצא חן בעינינו? או שאולי זה דווקא חשוב לחשוף את הילד למגוון של דעות, מילים ועלילות? התשובות (הלא מצונזרות) בכתבה שלפניכם.

• מה יהיה ספר הילדים הישראלי האהוב ביותר בכל הזמנים? היכנסו לכאן והצביעו לחמישייה שלכם במצעד הספרים של "הורים וילדים"

ילדים רוצים לפחד

האם כל הספרי הילדים טובים?
"חס וחלילה!", מזדעזעת פרופסור מירי ברוך, חוקרת ספרות ומרצה במכללת לוינסקי ובאוניברסיטה העברית. "אמנם כל פסיכולוג יגיד שכל סיפור טוב וגם לקרוא ספר טלפונים זה טוב, כי חום הגוף של ההורה והיחס האישי שווה הכל, אבל זה נכון רק אם לא מתייחסים לטקסט.

"אני באה מתוך הטקסט, ואני חושבת שספר טלפונים זה לא משהו שצריך להקריא לילד. זה נכון גם לגבי ספר ארוך מדי שדורש משך קשב ארוך מדי, ומהווה מטרד לילד ולהורה כאחד. ספר ילדים צריך להיות באורך סביר, כך שלילד יהיה מספיק קשב כדי לשמוע אותו. סיפור טוב לילד הוא סיפור שיש בו דרמטיזציה, וההורה תוך כדי קריאה מגוון בקולו ומחקה קולות של בעלי חיים שונים, של אנשים שונים, דבר שיוצר איזושהי דרמה קטנה שהילד נכנס לתוכה. וכאשר הסיפורים הם בעלי פזמון חוזר, כדאי לתת לילד להשתתף אם הוא מעוניין".

גם ד"ר יעל דר, מרצה במסלול לתרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, חושבת שלא כל ספרי הילדים טובים. אבל בניגוד לעמיתיה, היא לא ממש נבהלת מזה. "ברור שלא כל ספרי הילדים טובים. ספרות ילדים היא כמו כל אמנות, יש אנשים מוכשרים יותר או פחות שיוצרים אותה. השאלה היא מה המקום שלנו כצנזורים, כמי שמחליטים עבור הילדים שלנו מה ייכנס הביתה ומה לא.

"האם אנו צריכים להביא רק עילית, או גם עממי, כדי שהילדים יפתחו טעמים? מפגש עם כל הרמות חשוב כדי לפתח את טעם הילד. רצוי להיות כמה שפחות צנזורים, להביא כמה שיותר סוגים, ולא להיבהל מטקסט שהוא פחות איכותי, כי יש גם וגם. פעם הילד יפגוש יצירת מופת, ופעם ספרות פופולרית".

פחד הוא חלק משלבי ההתפתחות של הילד

תוכן בעייתי

כיצד עלינו לנהוג כשאנו נתקלים בספר בעל מסר או תוכן בעייתי בעינינו?
פרופסור ברוך: "כהורה יש לך אחריות, ואם אתה חושב שהסיפור לא מתאים, אל תקרא אותו לילד. בשלב שבו ההורה בוחר לילדים יצירות, הוא צריך לחשוב על ספר שהילד יאהב וספר שהוא עצמו שלם איתו. עם זאת, צריך לזכור כי אין 'ילדים' ברבים, כל ילד שונה – אחד אוהב סיפורי זוועה וזה מביא אותו לקתרזיס, ואילו לשני זה גורם לפחדים. לכן בסופו של דבר צריכים להיות קשובים לילד ולראות מה הוא מסוגל להכיל ומה הוא לא.

"יכול להיות גם מקרה הפוך, שבעינינו ספר הוא בעל מסר מצוין, אבל הילד לא רוצה לשמוע אותו. אז לא להכריח, כי אנו לא יודעים בדיוק מה מפריע לו. הקראת סיפור צריכה להיות חוויה נעימה עבור הילד, ולא טראומתית".

ד"ר דר מכניסה את הדברים לפרופורציות: "לדעתי אנחנו מגזימים ביכולת של ספרות ילדים להזיק. יש מעט ספרות ילדים שממש יכולה להזיק. הנזקים האמיתיים קורים במחוזות אחרים. למשל, יש לנו כהורים נטייה להיבהל מהבהלה של הילדים שלנו. אנו נורא פוחדים לעורר פחדים, וזו בעיה של הדור הזה של ההורים, כי זה לא היה כך פעם. פעם מבוגרים סמכו יותר על ילדים שיוכלו להתמודד עם דברים."

"יש שלבים שילדים רוצים לפחד. הפחדים הם שלבים בהתפתחות. לעבור לשלב התפתחותי אחר זה מאתגר ומושך. פחד הוא מאוד מורכב, ואנו חוששים מהפחד מבלי להבין שיש בו אלמנטים נהדרים. יש פה אומץ להרגיש משהו אחר, להבין משהו אחר. לכן כדאי לבחון את עצמנו ולראות האם אלה פחדים שלנו, או באמת פחדים שהילדים לא יוכלו להתמודד איתם".

יש מקום לשיקול דעת

כשאנו נתקלים במילים גבוהות ומסובכות בסיפור, או לחילופין בשפה רדודה ואפילו בקללות, האם לשנות את הטקסט המקורי?
ד"ר דר: "אני חושבת שלא צריך לשנות מילים. זה הזמן של הילד להכיר כל מיני רמות של שפה. הילדים רגילים לא להבין מילים, והקושי מול המילה הוא בעצם שלנו ולא שלהם. מילה גבוהה בתוך שיר או סיפור היא רווח לילד. לתרגם להם את זה לשפה רדודה זה מיותר.

למה להקריא לילד סיפור? * זמן איכות: הקראת סיפור היא הזדמנות ליצירת קשר אינטימי ומיוחד בין ההורה לילד. זוהי הזדמנות להתנתק מהכל ולבלות יחד בעולם אחר. * התמודדות: הסיפור מעניק לילד הזדמנות להתמודד עם רגשותיו באופן עקיף (זה לא אני, זה הילד שבסיפור), כשהם נוגעים בסוגיות רלוונטיות מחיי היומיום שלו. ילדים מזדהים בקלות עם גיבורי הסיפור, גם אם הם בעלי חיים. * כישורים חברתיים: ספרים מסייעים לילדים לפתח אמפתיה כלפי האחר. ילדים צעירים נוטים להיות אגוצנטריים, וסיפור יכול לעזור לילד להבין את המורכבות של מצבים חברתיים וכך להרגיש יותר שייך לחברה. * פיתוח אישי: ספרים מעשירים את היכולת השפתית, הדמיון והיצירתיות.

"לגבי מילים 'נמוכות' או קללות, צריך לבדוק האם הן משרתות נכון את הסיפור. אם המילה הנמוכה משרתת את הסיפור והיא ממש חלק מהעלילה, כמו בסיפור 'הילד הרע' של לאה גולדברג, חייבים להשאיר. אבל יש פה מקום לשיקול דעת. אם להורה נדמה כי הקללה מיותרת ואינה תורמת לסיפור, ניתן להשמיט. הורים צריכים לסמוך על האינטואיציות שלהם".

דלית בלונדר-רון, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, סבורה כי ניתן לשנות פרטים מסוימים בסיפור, אם הם נראים להורה לא מתאימים. "בהחלט ניתן לשנות מילה מסובכת, גבוהה מדי או לא מובנת, למילה פשוטה יותר. ניתן גם להשמיט קללות או התנהגויות שנוגדות את הערכים המוסריים של ההורה".

"חשוב לשים לב גם לעולם הערכים העולה מן הספר והאם הוא תואם לערכים המשפחתיים. למשל, ישנם ספרים המתארים ערכי משפחה מסורתיים, כמו אמא שמבשלת ואבא בעבודה. משפחות עם ערכים פמיניסטיים אולי יעדיפו ספר אחר. ישנם ספרים על לידת אחים שהמסר שלהם הוא שזהו אירוע משמח בלבד, כאשר אנו כהורים מאמינים שמותר להביע עצב וכעס. לכן, הכרחי שההורה יקרא בעצמו את הספר לפני שהוא מקריא לילד, ולאחר מכן לבדוק בהקראה הראשונה האם הוא מתאים לילד".

אז מה לעשות בפעם הבאה שניתקל בספר שגורם לנו לרצות לעשות הסבה מקצועית לעריכת ספרי ילדים, להשמיט פה מילה ושם עמוד שלם? קודם כל, לנשום עמוק, לזכור שזה רק סיפור ושאנחנו לא יכולים לצנזר לילדים שלנו כל מה שלא מוצא חן בעינינו בעולם. כל עוד הילד נחשף לתכנים מסוגים שונים, לרמות של שפה ולמסרים מגוונים, כנראה שנזק לטווח רחוק לא יהיה פה. ואם בכל אופן נרגיש שיש מילה מסוימת שממש לא מתאימה לאוזניו הרכות – אפשר להשמיט או להחליפה במילה אחרת. הכי חשוב, לא לשכוח שהקראת סיפורים היא חוויה מהנה ומעשירה ולא כדאי להכניס לתוכה דאגות ולחצים.

• בואו לבחור את הספר שלכם במצעד הספרים של "הורים וילדים"