אחרי שלב המשחקים

אז מה את רוצה? מישהו מאושר שיש לו הכל, או מישהו עצוב שחסר לו משהו? האם את יודעת בכלל מה את רוצה? "כן", עונה העלמה הוירטואלית, "אני יודעת בהחלט"

88 שיתופים | 132 צפיות

יהודי, מוסלמי ונוצרי טסים במטוס. אבל עזבו אותם, הסיפור האמיתי קורה במקום אחר: עלמה וירטואלית משוחחת עם אלוהים בצ'ט של הפייסבוק. "אלוהים!", היא יורה בתוקפנות פמיניסטית קלה, "זה לא בסדר: אני צדקת גמורה, השכינה יכולה לקחת ממני דוגמא. אני שומרת על תקווה, הרי תקווה זה ההמנון שלנו, אנחנו עם של תקווה (ומצות). ולמרות האמור לעיל, אני לא פוגשת את האיש שאני מחפשת". כך היא אומרת ומוחה רסיס דמעה, למען הדרמה.

אלוהים עונה: "חחחחחח". ומוסיף: "יא 100ממת, את יודעת בכלל מה את רוצה?". "כן!", היא קופצת על המקלדת, "אני רוצה בחור רציני, מה כל כך קשה להבין? ר-צי-ני!". "טובבבב", עונה אלוהים, ותוך שנייה היא מוצאת את עצמה בבית קפה שכונתי קטן ומולה בחור רציני.

בחור רציני (לא מדי בבקשה)

הבחור הרציני שומר על ארשת פנים רצינית כיאה למעמדו, כמו אונקולוג שבפיו בשורה לא משהו, או מתי כספי גם כשירדנה ממפעל הפיס מחפשת אותו. "…ואת הדוקטורט שלי עשיתי במכניקת הקוונטים", הוא מסביר בסבלנות, "ופיתחתי אפליקציה ייחודית של טלפורטציה חצי קוונטית בעלת שימוש אינט…".

"אלוהים!" צווחת העלמה הוירטואלית, ומיד נעלם בית הקפה והיא מוצאת את עצמה שוב מול הצ'ט.

"סליחה, אלוהים", היא מקלידה בזעם, "זה לא מה שהתכוונתי במילה רציני". אחרי כל הטיח שהיא קילפה מהקירות היא מצפה שהוא כבר יכיר את הז'רגון. "מה?", עונה בפשטות אלוהים, "רציני זה משהו אחר, אם לא איכפת לך" – היא מתקתקת.

"רציני זה אחד שעבר את שלב המשחקים, מישהו שחסר לו משהו בחיים, שמרגיש צורך עז בזוגיות. אתה מבין? רציני זה אחד שיש לו חלל גדול בחיים וטבעת קטנה בכיס, אחד שנואש למישהי ומוכן להתפשר אפילו עליי, אחד שמגיע לפגישה ראשונית עם רשימת שירי חופה, שלא יתחיל פתאום עם כל השטויות האלה – מוצאת חן בעיניי, לא מוצאת חן בעיניי, אחד שבא להתחתן ולא לקשקש, נו, בקיצור – רציני!".

חצי בן אדם (בלי זוגיות)

איך שלוחצת העלמה על ה"אנטר" האחרון, ועוד לפני שאלוהים עונה לה "אוקי טוקי", היא מוצאת את עצמה פתאום במזנון שטוף שמש, על חוף הים עם כיסאות פלסטיק ובלי מלצרים באופק, ומולה יושב בחור רציני. רואים בעיניים שלו שמאוד חסרה לו זוגיות בחייו.

דבר אחד בטוח: הוא לא יגיד לה פתאום: "את יודעת מה ממש בא לי? לשחק ארץ-עיר", לא, לא, הוא כבר עבר את שלב המשחקים. בשולחן הסמוך אפשר לראות גבר מחלק קלפים לאישה שאיתו, אבל לא הגבר הזה, הוא רציני, הוא לא בא לשחק, הוא בא לדבר תכל'ס, ובכיס שבחולצתו ניתן להבחין בבליטה קטנה ומעוגלת.

"את לא מבינה כמה אני רוצה כבר למצוא מישהי", אומר הרציני, "הגיע הזמן להקים משפחה וליצור זוגיות בריאה, שלמה, יציבה". "כן, כן", אומרת העלמה, "הרי מה אנחנו בלי משפחה, בלי ילדים? מה נשאר לנו בסופו של דבר?", והוא כל כך מסכים איתה, עד שקשה להאמין שהוא יכול להימשך אליה מינית: "אני חש בדיוק כמוך. החיים לבד הם חיים קטנים, ריקים, לא שלמים. אני יודע שאוכל להיות מאושר באמת רק כשאפגוש את החצי השני שלי".

"אז היום אתה לא מאושר?", "לא ממש". "מלצריתתתתת!!!", שולחת העלמה צרחה קלה אבל מיד מתעשתת. "סליחה", היא מתנצלת, "אלוהיםםםםםם!!!". והיא שוב מוצאת עצמה מול המחשב.

תת-מודע של עצבות?

"אלוהים", היא מקלידה באצבע נחושה ובקמיצה נטויה, "אם יש דבר שמוריד לי מגבר זה שהוא לא מאושר מחייו, גבר שלא שלם עם עצמו – לא עושה לי את זה".

"מה", עונה אלוהים בסתמיות, ואז משתרר שקט פתאומי בצ'ט של הפייסבוק ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. "סליחה, התנתק לי הפייסבוק", התנצל אלוהים כשחזר כעבור שתי דקות והוסיף רטינה: "הצוקרברג הזה".

"לא כל כך הבנתי: ביקשת מישהו רציני, כלומר אחד שמחפש אותך כדי להיות מאושר, ושבלעדייך מרגיש שחסר לו משהו", "כן", היא מאשרת, "אבל את גם רוצה מישהו שמגיע מאושר מראש, ששלם עם חייו הנוכחיים ולא חסר לו כלום". "כן", היא מאשרת שוב ומוסיפה עם סמיילי של קריצה: "אתה הרי כל יכול".

"רגע", אמר שוב אלוהים לאחר מחשבה קלה, עכשיו הוא כבר "אופישלי" מבולבל; "עלמה וירטואלית, אז מה את רוצה? מישהו מאושר שיש לו הכל, או מישהו עצוב שחסר לו משהו? האם את יודעת בכלל מה את רוצה?". "כן, עונה העלמה הוירטואלית, "אני יודעת בהחלט: אני רוצה שיהיה עצוב אבל שלא יהיה מודע לזה". "חחחחח", עונה לה אלוהים, וממשיך וממשיך "חחחחח חחחחח".

המייל של אורן