אחד בפה ואחד בלב

ליהיא מבינה את המקום שלה ב"זוגיות" עם עתי אך ממשיכה עם הרומן. ג'קי מקשיב לנופר, מצודד בה אך רץ לעדכן את פרידה, שמתקוממת על הקרמים של דנה. צביעות הפכה לשם נרדף לעלילת בית האח הגדול

88 שיתופים | 132 צפיות

סימני אזהרה בדרך

אם חשבתי שליהיא דביקה, עיוורת ולא קוראת את המפה אז הפרק האחרון הוכיח לי קצת אחרת. היא מודעת היטב למקום שלה במצע הזוגי עם עתי: "אני יודעת שאתה לא בשבילי", ועם זאת ממשיכה עם גישת ה"יהיה בסדר" שלה.

ליהיא מחליטה בפעם הראשונה לאמץ עמדה פאסיבית (כן-כן), ולהרפות מהמאהב שלה. היא אפילו התוודתה לאח הגדול – "אני לא יודעת איך הוא מרגיש כלפיי, אולי הוא מספר לך דברים אחרים". וכפועל יוצא מההנחות שהעלתה, היא נתנה לגאי שלה ספייס. בדיוק כמו האמרה הידועה: "אם את רוצה להיות בטוחה שהגבר הוא שלך, שחררי אותו. אם הוא יחזור – הוא שלך, אם הוא לא יחזור – הוא מעולם לא היה שלך".

כששאלה את עתי "מה אתה אומר לאח עלינו?", הוא טען שהוא לא יכול לומר. עם כל-כך הרבה אפלה ומיסתורין סביב "הקשר", רצון להיות (גם) לבד, צריך להיות מאוהב עד כלות כדי לא לעלות על המסר. אפילו עמיר סיכם יפה את "הזוגיות" שיש בין השניים: חברות טובה עם סקס. ובלשוננו, יזיזות.

בשיחת החצר עם ליהיא, עתי בחר בקפידה את המילים ואמר: "יש לי הרבה רגשות כלפייך, התקרבנו מאד. את יותר מידידה" (נכון, אפשר לקרוא לזה יזיזה?). עתי אומר ולא-אומר, מחבק אבל לא מלטף, מנשק אבל לא מתמסר. אני לא רואה פה אהבה. אני רואה פה קשר אינטרסנטי, חם ונעים למגע, חיבור מצוין לשרוד את התכנית (בימים שבהם הוא לא רוצה להיות לבד, כמובן).

והוא ממשיך ומנסה לדובב אותה. לחלוב ממנה את עתיד הקשר, שהבשורה תצא מהפה שלה. אחרי שנידב לה 1/3 אינפורמציה לגבי מה שקורה ביניהם, הוא עוד שואל אותה "אז מה עושים?" היי, למה שלא אתה תצא הגבר, ותלחש לה את האמת לאמיתה? והיא ממשיכה עם פיסת המידע שזרק לה ואומרת ש"לא חייבים לשנות כלום (הכוונה היא כמובן למקלחות הזימה וללילות "הכפיות"), הכל ייעשה מעצמו". שוב, ליהיא נצמדת לקו ההגנה של "מה שצריך לקרות יקרה", נסחפת במערבולת הרגשית ולא נוקטת צעד מורגש כלשהו.

אבל אם עד לפרק הנוכחי תהיתי איך הבלונדינית לא רואה את האור הצהוב ברמזור שעל הכביש הבטוח לאהבה (שמשמעותו: "האטי ילדה, יש מצב לקבל אדום בקרוב"), עכשיו אני בטוחה שהיא יודעת. ליהיא מבינה שחסר משהו ב-so called"זוגיות" עם עתי. היא מפחדת, כלשונה, אבל לפחות יודעת שהיא לא הולכת פה על זרי דפנה.

וכן, יום יבוא והיא תקבל ממנו ברקס, השאלה היא רק איך ומתי, ועד כמה עמוקה תהיה הפגיעה.

מנוחת הלוחמת

נופר ("עצבן", בשבילכם) מזפזפת למחנה של דנה. היא אפילו מזדהה עם כמה מתכונותיה הנשיות, אבל טוענת שיש בה גם את "השכונתיות" של פרידה. אין פלא שאני מחבבת אותה כל-כך. גם כשהיא אומרת דברים חכמים ונכונים תוך קריאה מושלמת של התרחישים, היא עושה את זה בגובה העיניים, חפה מכל התנשאות. ישר מהלב עם כל העצבנות, כיאה למשהו שבאמת מציק וכואב לך בפנים.

בקטנה
טעון שיפור
• שמלה ארוכה שחורה-לבנה של דנה (נראית כמו משוק הכרמל של שנות ה-80)
• שמלת הסטרפלס השחורה עם השסע של ליאם (טוב לא נראה אותה יותר, היא הודחה)
• חוסר הפרגון המשווע של פרידה למסוק שחג מעל הבית

טעון שימור
• טופ הפייטים הכסוף של ליהיא
• שמלת המיני הלבנה של סיוון
• אלעד הנביא שואל את עמיר מה יקרה אם יכניסו את הארוס של ליהיא (ואני מצטרפת לשאלה)
• המסוק עם השלט "דנה את חזקה" שריגש את דנה עד דמעות

השתלטנות האגרסיבית של פרידה, העובדה שהיא מסרבת לחלוק עם כולם (בנייר טואלט, בסיגריות ומי יודע מה עוד היא מחביאה מתחת למיטה) וה"השתחוות" העיוורת של בני המחנה שלה, נמאסו על נופר. קשה לה לראות איך בני השבט הכתירו אותה למלכה, בזמן שטובת הכלל לא חשובה לה לפעמים.

הסגידה למאמא-של-הבית, אורח החיים שעל-פיו "לפרידה הכל מותר", פסולה מיסודה בעיניה, ואני לגמרי מסכימה איתה. לא חשוב אם פתאום היא מוצאת את דנה "ראויה" יותר ממנה, הדינאמיקה בבית משתנה עם הזמן ושרשרת אירועים (גם מסכת שאגות בין דנה לפרידה) יכולה להוביל כל אדם לשנות את תפיסתו לגבי האחר.

ומה ג'קי עושה עם המידע שנידבה לו נופר? הולך ומספר לאמא. נכון, סביר להניח שהיו לו כוונות טובות, לנסות לגשר בין השתיים, אבל במקום לפקוח עיניים באמת, כפי שנופר ייעצה לו, הוא מעדיף להמשיך לעצום אותן כדי לשמור על הסטטוס קוו בבית. שנאמר: "ברגיל, ברגיל".

וכן, כמו בעונות קודמות, סוגיית התקציב השבועי מעוררת ויכוחים בין דיירי הבית. לנופר נמאס להילחם בשביל ג'קי ובשביל כולם, והיא לא מתביישת לומר לו את זה בפנים. היא מסוג האנשים שמונעים מבפנים ולא בוחרים באיזו דרך להוציא את המטען הרגשי.

העיסוק בטפל הופך לעיקר?

אחת התכונות שאני מעריכה באנשים היא יושר פנימי. אנשים שהולכים עם האמת שלהם, נוהגים לפי אמות המידה שלהם ומתנהגים כפי שהם מצפים שיתנהגו אחרים. אבל פרידה היא כנראה לא אחת מאלה.

ההתעסקות הבלתי נלאית של דנה במראה החיצוני שלה (להלן – שגרת הטיפוח והאיפור היומיומי), מעייפת לפעמים גם אותי. עם כל הערכתי לטיפוח נשי, לא ברור לי איך יש לה סבלנות (מצד שני, זה לא שהיא ממהרת לאנשהו), ולפרידה יש אישיו גדול עם זה. לטענתה, ההתעסקות הזו היא שטחית.

פרידה מגחכת על הקרמים היוקרתיים של דנה (ולמה? יש המון נשים שמשלמות במיטב כספן על מוצרי קוסמטיקה משובחים, וזה לגיטימי בעיניי), בעינייה זה לא אמין ו"שופוני" (אולי די כבר?). האם היא כבר הספיקה לשכוח את סצנת התספורת שעוררה בעצמה רק לפני שלושה שבועות? האם הפריזורה שלה לא נחשבת להתעסקות במראה חיצוני?