"תמיד סלדתי מהרכבי נשים – היום הלהקה שלי מורכבת רק מנשים"

אור אדרי, 42, מוזיקאית (בסיסטית, מפיקה מוזיקלית וזמרת יוצרת). בימים אלה הוציאה את אלבום הדרים-פופ השלישי שלה "הלב הוא משאבה", והיא תשיק אותו בהופעה חגיגית שתתקיים ב-11.12 בלבונטין 7, תל אביב. נשואה לדני (40), אמא לאדם (7) ואיתן (6), גרה בחולון. 

>> הילדה הדחויה מבת ים שכובשת את הפלייליסט: אתי רומנו שרה מהלב

מה הדבר הכי מפתיע שלא יודעים עלייך?
"אני מכינה יופי של דג מרוקאי חריף. מתכון שסבתא שלי רובידה אדרי ז״ל העבירה לכלתה דבי, אימא שלי, שהעבירה אותו אליי וככה בעצם כבשתי את לבו של הבסיסט האגדי דני שניידרמן, שהכנתי לו סיר לא הרבה אחרי שהתחלנו לצאת ואז הוא נפל כמו דג ברשת. לא יותר מדי סיבובים על הדג הזה עברו עד שקיבלתי ממנו הצעת נישואין".

מה גרם לך להגיד לאחרונה בקול: "די, נמאס לי"?
"בכל פעם שאני נתקלת בקריאות לשיסוי ופילוג מדמויות ציבוריות מובילות, לרוב כאלה שנמצאות בעמדות מפתח, התבטאויות שלהם שגורמות לי לכסות את אוזניהם של ילדיי. קשה לי מאוד. זה מביך אותי ושובר לי את הלב. אני פטריוטית רצינית ונתתי למקום הזה שנים מחיי כקצינה בקבע. אני מרגישה מושקעת פה מאוד ורוצה שיהיה פה טוב".

מה הקללה האהובה עליך?
"אינני נוהגת להפלות בין קללות, כולן היו בנותיו של פה הג׳ורה שלי ואין להן זמן ומקום מיוחד".

מתי בכית בפעם האחרונה?
"לפני שבוע. מפיקה של פסטיבל גדול שהשתתפתי בו הודיעה לי שלא הזמינו את המיקסר אודיו שרציתי לפרפורמנס שלי. ציוד של מוזיקה וסאונד עושים אותי מאוד אמוציונלית, אולי זה קשור לפחות מדי תחומי עניין מעבר לתחום העיסוק והמשפחה". 

מה הדבר הכי מביך שקרה לך מול קהל?
"לפני כמה שנים, קצת לפני קורונה ומלחמות, הופעתי עם יובל מנדלסון והמסע לפולין בעיר שדרות. שכנים התלוננו על הרעש והשוטרים הגיבורים פשוט בחרו לעלות לבמה והתחילו לחשמל חלק מחברי ההרכב עם טייזר ולהכות חלק אחר. הייתי מאוד נבוכה בשביל השוטרים. אנחנו היינו חמודים כהרגלנו ועשינו מכל הרעש שהיה על זה בחדשות קליפ לא רע". 

מה הדבר שהכי מפחיד אותך?
"ההבנה שהייתה לי כבר לפני המלחמה, שאנחנו מאוד פגיעים ושכל מי שאנחנו אוהבים נורא פגיע. בגלל זה אני משתדלת להוקיר תודה על כל יום על אנשים שאני אוהבת ולא לקחת אף אחד כמובן מאליו".

מהי המנטרה שאת אומרת לעצמך כשאת מרגישה שאת עומדת להתפרק?
"הזמן שלך פה מוגבל, תהני מהנסיעה ותמשיכי להנות ממגרש המשחקים המפואר שיצרת לעצמך"

אם היו מביימים סרט על החיים שלך, מי הייתה מגלמת אותך?
"קרן מור".

מי בעינייך הגבר/האישה הכי לוהט/ת על הפלנטה? מי היה גורם/ת לך לעבור צד?
"קרן מור".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי שמחה להירגע קצת".

על מה יש לך רגשות אשם?
"לפעמים יש לי שבועות שאני בחזרה או הקלטות כל בוקר והופעה בכל ערב, ואז כמו כל אימא, אני מתגעגעת נורא לילדים ומרגישה שאולי לא היה מזיק להם עוד קצת ממני".

מה חסר לך בחיים?
"כלום. יש הכל תודה לאל, רק שנהיה בריאים ובטוחים. חמסה".

מהי ההזדמנות הכי גדולה שפספסת בקריירה שלך?
"אני לא מרגישה שיש אחת, אני מאמינה שהכל קורה כמו שהוא צריך להיות. מה ששלי שלי ומה שלא לא, ומאוד שמחה על מה שכן".

על איזה רגע בקריירה שלך את הכי גאה?
"קשה לבחור, אבל אולי הרגע שזואי פולנסקי ואני (הצמד 'ריו') חיממנו את אלילי הניאו פסיכדליה – להקת טיים אימפלה באמפי ראשון לציון בקיץ 2016. או אולי להפיק מוזיקלית מעין שיר איחוד לשתי דמויות מוזיקליות שמאוד השפיעו עלי כנערה: 'איך אתה אוהב אותי אחרת' של שרון רוטר וברי סחרוף, או אולי להתארח בהופעה של קורין אלאל ז״ל באפריל 2024 ולבצע איתה את השיר האגדי 'מעיין', תבחרו בעצמכן".

לאיזו אישה בא לך להרים?
"אני רוצה להרים ליישות נשית חזקה בחיים שלי, הלהקה שלי. תמיד סלדתי מהרכבי נשים, זה כמעט תמיד לאורך הדרך שלי היה רעיון של גבר, זה הרגיש לי תמיד כאילו אותו גבר מרגיש שהוא עלה על פטנט שאף אחד לא חשב עליו קודם, כאילו מדובר בלהקה של חתולים מנגנים או משהו קרקסי אחר. הרעיון המסחרי תמיד הרגיש לי כמו 'לא ייאמן! זה גם בת וגם מצליח לנגן!', אבל איכשהו יצא בלי שהתכוונתי שכל הלהקה שלי, שנבחרה בפינצטה על רקע של התאמה מוזיקלי בלבד, מורכבת מנשים, כשבעצם כולן אמהות לשני ילדים. לכל אחת מהן יש סיפור מרתק, והתמודדויות מעניינות וכמובן – כישרון ענק, סטייל שלא נגמר, קשב, ידע מעמיק ואינטליגנציה מטורפת. אז אני מרימה לכן להקת 'האחיות תלמודי' – נעה סגל, נילי פינק, עדן ליברמן ואנה רז. תודה שאתן מנגנות איתי".