"יכול להיות שזה סוף הקריירה שלי"
אורלי לוי אבקסיס נכנסת בכל המאצ'ואיסטים שעומדים בדרכה לכנסת, אבל האם היא תעבור את אחוז החסימה? ריאיון בועט
אורלי לוי אבקסיס נלחמת על חייה הפוליטיים. מי שהקימה את מפלגת גשר לאחר שעזבה את ישראל ביתנו ונחשבה להבטחת הבחירות כשבכיסה שמונה מנדטים, צנחה אל מתחת לאחוז החסימה וכעת היא נלחמת לעבור ולהיכנס לכנסת עם לפחות ארבעת המנדטים הנדרשים. זו משימה קשה במיוחד כשאת נטולת מימון ומתמודדת מול גנרלים.
אין ספק שלוי אבקסיס (46), נשואה ואם לארבעה, תושבת קיבוץ שלפים בצפון ובתו של פוליטיקאי העבר המיתולוגי דוד לוי, נחשבת לפרלמנטרית חרוצה. קולה ברור והלב שלה במקום הנכון, אבל האם זה יספיק אל מול הכוכבים החדשים של מערכת הבחירות? שוחחנו עימה על הנושאים הבוערים בחייה, כולל האפשרות שהכול ייגמר ב-9 לאפריל.
אבא
"אנחנו בית מסורתי ובשבת אבא מקריא לנו את פרשת השבוע ומפרש לנו. זה תמיד פירוש מאוד ליברלי שנותן כמה אופציות לכל דבר. חיכיתי לרגע הזה בצימאון כשהייתי קטנה, הייתי מאתגרת אותו ושואלת שאלות. בילדות, הקשר שלי עם אבא נשען על הסקרנות הזו ועל אהבת הקריאה. אין אדם עם ידע כמו שלו בכל כך הרבה תחומים. הבנאדם הזה צורך ספרות ומחקרים, וצריך לראות אותו גולש באינטרנט ושותה בצמא כל מחקר חדש שיוצא. כשהיה ילד בבית הספר הדתי שלמד בו, המורה שלו אמר לסבא שלי שבסוף הילדים בכיתה יהפכו לאפיקורסים בגלל הבן שלו ששואל כל כך הרבה שאלות. כשנכנסתי לפוליטיקה התייעצתי איתו המון. קיבלתי ממנו את אחת ההמלצות היותר טובות: 'תלמדי טוב את החומר, תרדי לרזולוציות של המספרים, תלמדי להכין שיעורי בית. מה שנותנים לנו שם זה לא תורה מסיני'. החלטתי לקרוא למפלגה שהקמתי בשם של המפלגה שלו. הוא מאוד גאה בי, בתפיסות העולם שלי ובאג'נדות. גם בזה שאני מוכנה לשלם מחירים".
בנימין נתניהו
"אובייקטיבית, בן אדם שנלחם על חפותו בבית משפט לא יכול לנהל את ענייני המדינה. זה שעות על גבי שעות בבית משפט ובהכנות. מבחינה פרקטית, אי־אפשר למלא במקביל את תפקיד ראש הממשלה. זו תהיה רשלנות, אפילו הפקרות, לנהל מדינה ולנהל הליכים משפטיים בו־זמנית. כשהייתי בישראל ביתנו ואביגדור ליברמן כיהן כשר החוץ, נפתח נגדו משפט סביב פרשת השגריר והוא התפטר. גם דוד ביטן התפטר מתפקיד יו"ר הקואליציה עם פרוץ החקירות, הוא אמר שהוא לא יכול לנהל את ענייני הקואליציה כאשר הוא עסוק בלהילחם על חפותו. ביבי אמר את זה בעצמו בנוגע לאולמרט. הקו האדום שלי הוא אחרי השימוע, אך לאחר מכן, אם היועמ"ש יחליט שממשיכים למשפט, אז זו הנקודה שבה נתניהו חייב להתפטר. כשיגיע הרגע שבו תורכב הקואליציה, אין לי העדפה אם זה יהיה עם גנץ או נתניהו. אני לא הולכת לצאת איתם לדייט ואני לא הולכת להתחתן איתם. את העניין הפרסונלי אני שמה בצד".
"הקו האדום שלי הוא אחרי השימוע, אך לאחר מכן, אם היועמ"ש יחליט שממשיכים למשפט, אז זו הנקודה שבה נתניהו חייב להתפטר. כשיגיע הרגע שבו תורכב הקואליציה, אין לי העדפה אם זה יהיה עם גנץ או נתניהו. אני לא הולכת לצאת איתם לדייט ואני לא הולכת להתחתן איתם"
בית
"הבית הוא המקום הבטוח שלי. גם אם אני נמצאת מעט שעות בבית, אני נטענת שם באנרגיות. אני יכולה להגיע הביתה באחת בלילה ואז הבן הקטן שלי, דוד זיו (6), נכנס למיטה להתכרבל איתי. אני לפעמים מושכת איתו עוד קצת זמן איכות בבוקר ומביאה אותו באיחור לגן. הגננות עשו איתו טבלת ייאוש של הבחירות, כל יום הוא מסמן עוד איקס עד שהבחירות יסתיימו. כשאני מגיעה הילדים מעלימים לי את הטלפון, שלא אתעסק בו כשאני איתם. אני שומרת שבת. זו המצאה גאונית. אין אצלי שבתרבות, ובכלל, אני לא מבינה את האנשים שהולכים בשבת לשמוע פוליטיקאים. שבת זו הזדמנות בשבילי להתנתק מכל רעשי הרקע, להסתכל לילדים בעיניים, להתעניין בהם. אנחנו רוכבים על אופניים בשבתות. המסלול מתחיל בקיבוץ שלנו, ממשיך דרך מעיינות ופרדסים ובסוף מגיעים לבית שאן לבקר את ההורים. אני מודה שבתקופה הזו של הבחירות קשה לי באמת להתנתק בסופי שבוע. אני לא פותחת את הסלולרי, אבל גם לא מצליחה באמת לקרוא, למשל. ניסיתי להתחיל את 'סוס אחד נכנס לבר' של דויד גרוסמן ונתקעתי בעמודים הראשונים. הראש לא פנוי, יש רק מחשבות ומשימות. אני מובילה קמפיין לבד, אין מפלגה שלמה שנושאת איתי בעול. כל דקה זה זמן שבו אני יכולה להביא עוד מצביעים".
דו־קיום
"כל השיח הזה של 'הערבים נוהרים לקלפיות' בא להכתים אוכלוסייה שלמה רק כדי למשוך קולות. בתווך נמצאים אזרחים טובים שבאים בכל הגוונים. אנחנו צריכים להבין שזה האינטרס שלנו לקדם את האוכלוסייה הערבית ולא לעשות פירוד. אלו אזרחים שווי זכויות בתוקף היותם אזרחים. להגיד שכולם מחבלים שרוצים לטבוח בנו או מעודדים טרור זה אבסורד. אסור לנהל שיח כזה. צריך לשאול את עצמנו האם כשאנחנו מכתימים אוכלוסייה שלמה אנחנו גורמים להם לתחושת שייכות או לניכור? הייתי רוצה שהאוכלוסייה הערבית תתערה פה, שיהיה להם אופק תעסוקתי, שיתרמו לקהילה, שיתפרנסו בכבוד. גם פה יהיה מי שיצטרך לאסוף את השברים, אז אולי עדיף לא לשבור מראש".
הון־שלטון
"נורא מפחיד שכשאתה מגיע לעמדות כוח אז צצים בעלי אינטרסים שמנסים להפוך לחברים שלך. הרי אלה לא קשרים מספסל הלימודים או מהצבא. משהו קורה כשאתה נכנס למערכת. גם אם הגעת ממקום טוב, רצון לעשייה, אתה עשוי להתקלקל. אולמרט, לדוגמה, הגיע כלוחם שחיתות וסיים כשבית המשפט פסק 'שוחד'. צריכה להיות אפס סובלנות לדבר הזה. כשהתפוצצה פרשת ישראל ביתנו, שאלנו את עצמנו מה קורה פה, לא היה לנו מושג. ממש הלקינו את עצמנו שלא ראינו דברים בזמן אמת. באותו זמן הליכוד הציעו לי לעבור אליהם, אבל החלטתי שאני לוקחת פסק זמן עד שיתבררו הדברים. אבל אז פגשתי את ליברמן והאמנתי לו כשהוא אמר שאין לו יד בדבר, שהוא לא היה עושה שום דבר שהיה הורס את פרויקט חייו. הרגשתי שמדובר בפצוע שמוטל ברחוב וכל אחד ניגש לדקור ואני לא אצטרף לזה. אם הייתי עוזבת את המפלגה בנקודת הזמן הזו, היא לא הייתה עוברת את אחוז החסימה. החלטתי לא לנטוש את הספינה כשהיא טובעת".
"המפלגות החדשות באות לראשי המטה שלנו שעובדים בהתנדבות ומציעים להם 40 אלף שקל בחודש, הם רוצים להחליש אותי ולהראות מומנטום של נטישה. אף אחד לא התפתה"
כסף
"כשעשו לי את תהליך ההדחה לקחו לי את יחידת המימון שלי. עשו אותי לא רק העגונה של הכנסת, אלא גם הענייה של הכנסת. אין לי שום מימון, הכול מתרומות של חברים ומשפחה. גם לא לקחתי אנשי הון שיחתמו על ערבות ומחרתיים ידפקו בדלת ויבקשו את התמורה בעד האגרה. אין לי כסף מיותר שאני יכולה לסכן, אבל אני פשוט מאמינה מאוד בדבר הזה, אז עושים יש מאין. אנחנו נשענים על מתנדבים ועל עובדים בשכר נמוך. הקמפיין שלנו לא נראה כמו קמפיין של אחרים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בוטים, קמפיינים ממומנים ברשת ושלטי ענק. אין לנו גם הרבה יועצים אסטרטגיים. אני לא נהנית מהקשיים האלה, מלשבור את הראש מאיפה אני מביאה תקציב לקמפיין, זה לא קל אבל יש לנו רוח לחימה. המפלגות החדשות באות לראשי המטה שלנו שעובדים בהתנדבות ומציעים להם 40 אלף שקל בחודש, הם רוצים להחליש אותי ולהראות מומנטום של נטישה. אף אחד לא התפתה, כולם נותנים את הנשמה. הלוואי שהיה לי איך לשלם להם אבל אני לא באה לקנות אנשים, אני באה להתנחל בלבבות שלהם".
להילחם או לחדול
"אני עוף מוזר בפוליטיקה הישראלית. לא הלכתי לעשות סקרי עומק כדי לקבל את ההחלטה להקים מפלגה חברתית חדשה. אני יודעת שזה יכול להיות סוף הקריירה הפוליטית שלי, אבל אני יודעת שזו ההחלטה הנכונה. הרי אם הייתי רוצה להיות שרה, הייתי יכולה לקבל את השריונים מכל המפלגות שהציעו לי. ההצעות היו גם מימין וגם משמאל. 'תרדי מהמירוץ ותקבלי שרה'. הייתם מופתעים אם הייתם יודעים ממי הן הגיעו. אבל לא ניהלתי עם אף אחד משא ומתן. אמרתי שזה מחמיא, אבל לא תודה. מה זה להיות שרה בלי להיות ח"כית? איזה מין מסר זה? מה, באתי לסידור עבודה? אין שום תרחיש שבו אני מקפלת את הבאסטה. ירצה הציבור לפטר אותי, אז לא יצביעו לי בקלפי אבל לפחות שתהיה לו את האופציה להכניס אותי. מנסים להכניס לאנשים לראש שלא יצביעו למי שנמצא בסכנה, כי הקול שלהם ילך לאיבוד. להגיד 'בזבוז קולות' זו גנבת דעת הכי גדולה, כי אלו המפלגות הקטנות שיניעו תהליכים חברתיים. הח"כים החברתיים במפלגות הגדולות לא סוחבים אחריהם את הקואליציה, הם כבולים למשמעת סיעתית וקואליציונית. באשר לאחוז החסימה, אני לא רוצה לצאת בכיינית, אבל בחלק מהסקרים אנחנו בכלל לא מופיעים ואז בטח שלא נעבור שם את אחוז החסימה. יש הרבה מניפולציות בסקרים. לפי הסקרים שלנו יש לנו ארבעה מנדטים בטוחים ולפעמים אפילו חמישה. הרבה מאוד כוחות לא מעוניינים שאהיה במערכת, כי אז תיגמר להם החגיגה".
"כשמסתכלים על מערכת הבחירות הזו מבינים שהמסר הוא 'נשים, אל תהרסו לנו את החבר'ה, אל תקלקלו לנו את השורות'. אני רואה את התמונות ולפעמים נדמה שמדובר באיזה בית אחווה בקולג' ושלנשים אין מקום וזה עצוב"
מגדר
"אני זוכרת דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ששם מאוד נלחמתי. הייתי מאוד נחרצת והבאתי נתונים וניסו להשתיק אותי. בילי מוסקונה, שהייתה שם בכובע של כתבת, אמרה לי 'את מבינה שבגלל שאת אישה מדברים אלייך ככה?'. אמרתי לה שיכול להיות, אבל אם אעצור את הכול ואתעסק רק במגדר, אז אאבד את מה שהשגתי. זה יסב את תשומת הלב לנושא אחר. עם זאת, אי־אפשר להתעלם מכך. כשמסתכלים על מערכת הבחירות הזו מבינים שהמסר הוא 'נשים, אל תהרסו לנו את החבר'ה, אל תקלקלו לנו את השורות'. אני רואה את התמונות ולפעמים נדמה שמדובר באיזה בית אחווה בקולג' ושלנשים אין מקום וזה עצוב. גם השפה הגברית בפוליטיקה ממדרת אותנו. עולם המונחים נשמע כך: 'יורים בתוך הנגמ"ש', 'הייתי יוצא איתו לקסבה', 'כוונות בין העיניים', 'בואו נרד מתחת לאלונקה', 'אכלנו מאותו המסטינג'. ומה שקורה זה שאני צריכה לפענח איך אני גורמת להם לקשב בצד ההוא, גם אם לא שירתי איתם בסיירת. במערכת הבחירות הזאת גם אנשי מרכז־שמאל צריכים להוכיח שהם ביטחוניסטים, גם הציבור נושא את עיניו לרמטכ"לים שנכנסו לפוליטיקה. כולם רוצים להיות שרי ביטחון. שר החינוך רוצה להיות שר ביטחון, שר הקליטה רוצה להיות שר ביטחון. כולם מסתכלים על המשרדים החברתיים כמקפצה לתפקיד הבא או כפשרה וזו טרגדיה. בגיל 18־19 כולם פטריוטים, כולם רוצים להיות אלה שמחסלים את המחבלים, לא סתם מגייסים אותם בגיל הזה. אני נשואה לגיבור בעצמי. בעלי היה מאגיסט בצנחנים, הוא נפצע קשה ועבר תהליך שיקום. אנחנו את האגרה שלנו שילמנו בשנים הכי יפות שלנו. פגשתי הורים לנכי צה"ל שמגיעים לוועדה ובוכים כי הבן שלהם לא מקבל את השירותים שהוא זקוק להם. לפעמים יש תחושה שהחייל הוא רק פונקציה וכשהוא מסיים את תפקידו אפשר לשכוח ממנו ולהשאיר אותו לאסוף את השברים. את הדברים האלה מעלימים מעיני הציבור, אז אני רואה את הצד השני של הסיפור המאצ'ואיסטי".
מראה
"תראו מה זה, גנץ שותק אז מתמקדים במראה שלו, קוראים לו 'נער פוסטר'. אצל נשים שתיקה לעולם לא תיתפס כאסטרטגיה. אישה לא תוכל להרשות לעצמה לשתוק. כלומר, אסור לשתוק, אבל גם להיות אישה דעתנית זו בעיה. כשאני מדברת בוועדות ושואלת שאלות קשות אז קוראים לי מתלהמת. כשנכנסתי לפוליטיקה כינו אותי 'פרחה' בגלל זה. כשרואים אותי, חושבים הינה, אישה עדינה, ואז כועסים ששברתי להם את התדמית. מצופה ממני להיות נחמדה. המראה שלי הולך עם נחמדות, אבל אני לא נחמדה כשפקיד בוועדה עושה מניפולציות. אני אומרת גם לבנות שלי שבנחמדות הן לא ישיגו דברים. אם לחימה נחשבת להתלהמות, אז אין שום בעיה שיגדירו אותי כמתלהמת. אני רחוקה מאוד מלהיות בארבי. לא מעניין אותי איך אני נראית בעיניים של מישהו אחר. זה בדיוק מה שהיה עם רותם סלע, הניסיון הזה להקטין אותה. הרי על מה הכעס? שהיא יצאה מתוך המשבצת שייעדו לה. יכול להיות מאוד שאם גבר היה אומר את מה שהיא אמרה, הוא לא היה חוטף את החיצים שקיבלה. הם בהחלט היו מהולים בסקסיזם. עדיין יש אנשים שמחזיקים בדעה של 'תהיי יפה ותשתקי', אבל אצלי זה פחות עובד".
פוליטיקה
"פוליטיקה הייתה הדבר שצילק אותי כילדה עם כל הבדיחות דוד לוי. היא גם זו שגנבה לי את הזמן עם אבא. לא רציתי פוליטיקה. אמרתי שלא אעשה לילדים שלי את מה שעשו לי. לקח לי הרבה זמן להחליט שכן. טרם כניסתי לפוליטיקה היו לי תוכנית בוקר בטלוויזיה, תוכנית רדיו יומית וקמפיינים. יכולתי להגיע הביתה ולהיות זמינה לילדים. הרגשתי שאני ממרקת את המצפון בכך שאני מעלה נושאים לסדר היום בתוכניות שאני עושה ויאללה, שאחרים יטפלו בזה. אבל אזור הנוחות הוא לא תמיד האזור הנכון. קיבלתי הרבה הצעות עד שקפצתי למים. אמרתי לא למפלגות שונות, כולל ישראל ביתנו. העמדתי הרבה מאוד משוכות ותנאים, אבל כשליברמן אמר שיהיה לי אור ירוק בנושאי חברה ורווחה החלטתי ללכת על זה. ואז הגיע המשא ומתן של ליברמן עם נתניהו והודיעו לנו שאנחנו נכנסים לקואליציה. כששאלתי את ליברמן מה קיבלנו, הוא ענה שאת תיק הביטחון. שאלתי מה עם הדיור הציבורי? מה עם ילדים בסיכון? אבל ליברמן רק חזר ואמר שקיבלנו את תיק הביטחון. מבחינתי הנושאים האלה הופקרו, אבל לא היה שם קשב. הוא לא רצה להבין. לאורך כל הקריירה היו לי עימותים עם ליברמן, בין אם בתוכנית ויסקונסין שהייתה הבייבי של ביבי או במתווה הגז. הפכתי לטראבל מייקרית של המפלגה. הרמתי טלפון לבעלי ואמרתי לו שיכול להיות שאלו הימים האחרונים שלי בפוליטיקה, אבל אני שלמה עם זה. כשהערפל התפוגג העליתי פוסט בפייסבוק ושם הודעתי על יציאה לדרך חדשה. לא היה אחד שאמר לי שאני פועלת נכון, אמרו לי 'את בפוליטיקה, תלמדי את החוקים, תורידי את הראש'. אבל לא בשביל זה נכנסתי לפוליטיקה. עשו לי תהליך הדחה כוחני למען יראו וייראו. יצאתי למדבר פוליטי. אבל גם כח"כית בודדה בלי מפלגה מאחוריה הצלחתי לקדם חוקים חשובים בנושאים של נפגעי עבירה, שילוב אוטיסטים בקהילה, חוק שכירות הוגנת ודמי לידה לעצמאיות שנתקע בשל פיזור הכנסת".
פייגלין
"מה שקורה עם פייגלין מעיד על התחושה בציבור שהמציאות השתנתה והחוקים הישנים כבר לא מתאימים. אנחנו הרי לא מדברים על מציאות של לגליזציה אלא על מציאות של הסדרה. מדובר בילדינו ששירתו בצבא, משלמים מיסים, שהם אזרחים נורמטיביים ובחולים שלא מקבלים את הקנאביס הרפואי שהם זקוקים לו כתרופה לכל דבר. שתי הקבוצות האלו חיות תחת תחושת רדיפה ותיקים פליליים. והינה בא מזור לציבור אז למה לשאול שאלות? אבל אני מכירה את פייגלין. כשישראל ביתנו חברה לליכוד ישבתי איתו בישיבת סיעה. הוא רצה לצאת למלחמת דת על הר הבית. הוא רוצה ריבונות יהודית, ואיך הוא פעם אמר? אם תהיה על זה מלחמה, אז מוטב שתהיה כבר עכשיו. פייגלין ברוב חוכמתו השיג את עסקת החבילה, הוא מגיע עם כל מיני רעיונות, והבוחרים מקבלים את זה על בסיס התחושה שפייגלין יפתור להם את הבעיה".
שמאל־ימין
"פוליטיקאים מדברים על גושים כי ככה הם מבטלים את האינדיבידואל. הימין והשמאל לא רלוונטיים לימינו. טראמפ קפיטליסט ידוע, והינה עכשיו הוא מדבר על לדחוף את התוצרת האמריקאית, להגן על העובדים האמריקאים. אז גם בנושא הכלכלי השמאל והימין לא תופס, החיים הרבה יותר מורכבים. כולם אומרים 'תשימי את עצמך על הרצף', אבל לא אשים את עצמי על הרצף. למה? כי כל הרצף סובל. לי לא קוראים עכשיו הקרן החדשה? על כל דבר שאני אומרת – אומרים שאני שמאלנית, או שמאיימים על מצביעים שאני אגנוב קולות מהימין. אגב, גם בשמאל מאיימים שאני אגנוב מהם קולות ואעביר לימין. אני באה מבית ימני של בגין של אז, ששונה מאוד מהליכוד של היום. זה ימין שידע לעשות הסכם שלום עם מצרים וידע לוותר על שטחים, כי בצד השני היה פרטנר אמיתי בדמות סאדאת".