"אנשים חושבים שאנחנו מפונקים": הכירו את הילדים שפיצחו את השיטה של עולם האופנה

כמו מיליוני נערים אחרים בגילם גם יהונתן קרמר (ג'ון ג'ון) בן ה-12, יוני גור ישראלי ועמית בן גור בני ה-13 התחברו על סמך אהבתם לתחביב משותף, אבל להבדיל מכל אותם נערים אחרים בעולם הם לא מתעניינים בכדורגל וגם לא במוזיקה. האהבה הגדולה שלהם היא אופנה, וליתר דיוק אופנת רחוב. בגילם הצעיר שלושת הנערים האלה הם כבר אנציקלופדיה מהלכת לאופנה ומצטרפים לגרעין הקשה של כ-500 חובבי אופנת הרחוב בארץ. אבל האס האמיתי שלהם הוא הידע שצברו איך להשיג את הפריטים הכי נדירים ויוקרתיים ואיך למכור אותם רגע לפני שהערך שלהם יורד, "זה קצת כמו מניות" הם טוענים.

כבר סיפרנו לכן בעבר על בוטיק 972+ שדואג להביא ארצה את הפריטים הרותחים מטרנד הסטריט סטייל, כולל מותגים נחשקים כמו Supreme ו-OFF WHITE. בדומה לחנויות אופנת רחוב אחרות בעולם, גם הבוטיק התל אביבי פועל בשיטת ה-Resell המאפשרת לקונים מן השורה לקנות פריטים יוקרתיים ולמכור אותם דרך החנות ללקוחות אחרים תוך רווח של מאות ולפעמים אלפי שקלים. קרמר, גור ישראלי ובן גור הם בדיוק האנשים שמתמחים בשיטה, על אף גילם הצעיר הם מספרים לנו שבשביל פריט נחשק שהם רוצים הם מוכנים לעמוד גם יומיים בתור.

עוד כתבות מעניינות:
גל גדות מפרגנת לאישה הכי חשובה בחייה
"אף אישה לא צריכה יותר מ-32 בגדים בארון"
השחקנית שמגלמת את חאליסי: "בתור ילדה חשבתי שאני שמנה ומכוערת"

איך התחלתם להתעניין באופנת רחוב?
קרמר: "עד סוף כיתה ג' אמא שלי הייתה מלבישה אותי ושנאתי את זה. תמיד רציתי להתלבש איך שאני אוהב, בהמשך התחלתי לראות כל מיני סרטונים ביוטיוב וככה התחלתי להכיר את המותגים ולהתעניין".
בן גור: "לאהוב אופנת רחוב באמת זה לעמוד בתורים הארוכים ולנסות להשיג בכל הכוח את הפריטים הכי שווים. אני הגעתי לזה דרך אנשים שהיו האלילים שלי באותה תקופה, הפריט הראשון שרציתי היה Yeezy Boost – הנעליים משיתוף הפעולה של אדידס וקנייה ווסט". "אני בהתחלה הייתי רק בקטע של נעליים" מספר גור ישראלי. "טסתי ללונדון וראיתי זוג שממש רציתי. זו הפעם הראשונה שעמדתי בתור בשביל פריט ומאז נכנסתי לעניין של אופנת רחוב, התחלתי לעקוב באינסטגרם והבנתי שיש סביב זה קהילה שלמה. זה סגנון שלא רגילים לראות בארץ, אנשים יסתכלו עלייך מוזר ברחוב".

כן, אנשים מסתכלים עליכם מוזר ברחוב? ואיך מגיבים לזה בבית הספר? יש גם תגובות רעות אני מניחה.
קרמר: ברחוב דווקא אנשים לרוב אומרים לי שאני מתלבש מגניב. התגובות הרעות מגיעות בדרך כלל מהרשת. פעם העליתי סרטון עם מלא פריטים שיש לי וקשה להשיג. אנשים כתבו לי תגובות ממש מגעילות כמו 'איכס, אני מקיא מבפנים' ושאני ילד מפונק".
גור ישראלי: "אנשים חושבים שזה שאנחנו הולכים עם בגדים יקרים אומר שאנחנו ילדים מפונקים ושההורים קונים לנו הכל, זה ממש לא נכון".

"בבית ספר יש כאלה שחושבים שאנחנו מגניבים ויש כאלה שצוחקים עלינו", יוני גור ישראלי | צילום: אביב וינברגר

אי אפשר להימנע מהשאלה מה ההורים של השלושה חושבים על התחביב היקר מאוד של ילדיהם. "הלוואי שהם היו משקיעים חצי מהזמן שהם משקיעים באופנה בלימודים", מצחקקת מהצד איילת בן גור, אמא של עמית. אבל גם היא מודה שעל אף מה שנראה מבחוץ כעיסוק שטחי, למעשה האהבה לאופנה כוללת הרבה מעבר. "יש להם כל כך הרבה ידע שזה פשוט מדהים, אני מעדיפה את זה מאשר ילדים אחרים בגילם שתקועים כל היום מול המחשב כמו זומבים. הם נפגשים הרבה, גולשים יחד, מדברים, מצטלמים וצוברים חוויות אמיתיות". "דרך העיסוק הזה הם לומדים לנהל את הכסף שלהם ואיך לחסוך ולהתאפק ולקנות רק דברים שיש להם ערך" היא מוסיפה.

אז איך באמת אתם מצליחים לקנות את כל הפריטים האלה בלי עזרה של ההורים?
קרמר: "זה לא שהם לא עוזרים בכלל הם פשוט לא אלה שקונים לנו. אם אני רוצה לקנות בגד חדש אני פשוט לוקח משהו ישן מהארון שאני כבר לא רוצה ומוכר אותו דרך קבוצות בפייסבוק או בווטסאפ".
בן גור: "כולנו עושים רי-סייל שזה אומר למכור פריט במחיר גבוה ממחיר ה-Retail (המחיר המקורי). המלאי של הפריטים האלו מאוד מצומצם והביקוש גבוה, מעט מאוד אנשים מצליחים לקנות אותם. לכן ברגע שנגמר הדרופ (המכירה הרשמית של המותג, במחיר מקורי) שזה לרוב אחרי שעה גג, מחיר הפריט מכפיל ואף משלש את עצמו. אנחנו פשוט מוצאים אנשים שלא מרוצים מהפריט, קונים אותו מהם במחיר המקורי ומוכרים ביקר יותר. ככה אנחנו מרוויחים את רוב הכסף שלנו".

קרמר: אנחנו גם עושים 'פרוקסי', זה אומר שאנחנו עומדים בתור בשביל אנשים אחרים, קונים להם את הפריטים שהם רוצים והם משלמים לנו.
גור ישראלי: לפעמים פרוקסי אפילו יותר משתלם מרי-סייל כי יש אדם שמחויב לקנות ממך, רי-סייל זה סיכון ולפעמים לוקח הרבה זמן עד שמוצאים קונה".
קרמר: "זה קצת כמו מניות. לפעמים עד שאתה מוצא מישהו למכור לו המחיר של הפריט כבר ירד".

https://www.instagram.com/p/Bd8DOqyF6a9

שלושה ילדים בני פחות מ-14 שמתעסקים בכזאת חדשות במחירים ובמסחר הם לא בדיוק מחזה נפוץ. את התחקיר שלהם השלושה מבצעים בעיקר דרך האינסטגרם, שם המותגים הגדולים מפרסים מתי בדיוק עומדים לצאת פריטים חדשים. "יש כל מיני קבוצות של הדלפות. דרכן אנחנו יכולים לדעת באיזה תאריך הפריט יצא, מה יהיה המחיר וכמה יהיה במלאי. ככל שהמלאי יותר מוגבל, ככה הפריט יהיה יותר מבוקש והתור יהיה ארוך יותר" מספר בן גור.

מה הזמן הכי ארוך שעמדתם בתור בשביל פריט?
בן גור: "לפעמים אנחנו מחכים בתור יומיים לפני המכירה, אבל היום אנחנו כבר מאוד מחושבים ולא תמיד עומדים כל כך הרבה. בזכות הקבוצות אנחנו כבר יודעים כמה זמן להגיע לפני המכירה לפי הביקוש של הפריט. התהליך של לחכות בתורים נקרא 'קמפינג', כשמתחיל התור יש מישהו שרושם אותך ונותן מספר. כל כמה שעות יש הקראת שמות, לכן אי אפשר פשוט להירשם וללכת".
גור ישראלי: "קאמפים זה כיף, מכירים הרבה אנשים וזו חוויה".
בן גור: "וגם בארץ יש הקראה כל שעתיים, אז אם זה קרוב אפשר לחזור בין ההקראות הביתה ולנוח".

ואי אפשר בלי שאלה של דודה פולניה לסיום, כל התחביב הזה לא פוגע לכם בלימודים?
קרמר: "לא. בדרך כלל המכירות קורות בשבתות בערב, אז אנחנו הולכים לתור בשישי אחרי שאנחנו מסיימים ללמוד".
גור ישראלי: "פעם בשבועיים בשישי בערב שלושתנו ישנים כל פעם אצל מישהו אחר ואז בשבת מצטלמים עם כל הבגדים החדשים לאינסטגרם".

"אנשים חושבים שזה שאנחנו הולכים עם בגדים יקרים זה אומר שההורים קונים לנו, וזה לא ממש נכון", עמית בן גור | צילום: אביב וינברגר

"אם אני רוצה פריט חדש, אני לוקח משהו ישן מהארון שאני כבר לא רוצה ומוכר אותו דרך קבוצות פייסבוק", יהונתן קרמר (ג'ון ג'ון) | צילום: אביב וינברגר

https://www.instagram.com/p/Bew7oA0hBw7