חיג'אב האומה
הצלמת מירי דוידוביץ יצאה לצלם במקום שבו דת ואופנה נפגשים ומצאה שהאקססורי הלוהט של העונה הוא חיג'אב. הפקת אופנה
צילום אופנה הוא (גם) כלי לשינוי חברתי. כלי שקל מאוד להתחבר אליו כי מדובר ביופי. אחת המטרות שלי כצלמת אופנה היא לחשוף את המגוון התרבותי ואת היופי שיש בישראל ועל ידי כך לנסות לקרב תרבויות ומקומות שלעיתים מעוררים בנו חשש.
הפעם נסענו לרהט, עיר בדואית שנמצאת במרחק של בסך הכול שעה נסיעה מתל אביב, אבל נדמה לנו שהיא רחוקה בהרבה. רהט נבנתה בשנות ה־70 על ידי מדינת ישראל כדי ליצור יישוב קבע לאוכלוסיה הבדואית בנגב, מה שעורר ועדיין מעורר התנגדות בחוגים מסוימים. 100 אחוז מהאוכלוסיה הם מוסלמים, יש בה שלושה שווקים (שוק בדואי, שוק כללי מקורה ושוק חיות) והרבה ריק ומדבר מסביב. זוהי עיר בדואית בעלת הרבה אלמנטים יחודיים כמו פחונים ואוהלים בדואיים לצד וילות, הרבה מסגדים, ורוב הגברים והנשים לבושים בלבוש מסורתי לצד מותגים מודרניים כמו הוגו בוס ודיזל.
את ההשראה האופנתית קיבלנו מהמגמה המוסלמית הצנועה שתופסת תאוצה בכל העולם. היא נוכחת בהרבה מאוד קולקציות – בלנסיאגה, גוצ'י ועוד, באינטרפרטציות שונות, שחלקן כמובן מיועדות גם לקהל העשיר בערב הסעודית ובקטאר, אפילו נייקי יצאו עם חיג'אב. ולמרות זאת כיסוי הראש שנוי במחלוקת. מחד, יש ארצות במערב אירופה שאוסרות על נשים לבוא ללימודים למשל כשהן עטויות חיג'אב, מאידך חלק מהנשים עצמן טוענות שכיסוי הראש דווקא מעצים אותן. בצילומים בחרנו לכבד את האופנה המקומית כפי שהיא נתפסת ברהט, שילוב של לבוש מסורתי עם בגדי מותגים, בגדים יוקרתיים עם כיסוי ראש, שרוולים ארוכים, מכנסי ספורט ונעלי ספורט (Dad Shoes) ו/או עקבים. הצילומים האלה הם חלק מהדרך שלי לקרב אנשים לאזורים ולאוכלוסיות שנחשבים מפחידים או עלובים, דרך צילומי אופנה ויופי.
צילום: מירי דוידוביץ
סטיילינג דוינה לובלסקי
ע. צלמת: דוד יצחק
איפור ושיער: גלית ורטהיים
דוגמנית: אולקסה נהייניקובה לסוכנות MC2