אוסטרליה על גלגלים: 10 מקומות חובה

 

באוסטרליה מתגוררים נכון להיום כ־22 מיליון בני אדם בלבד. היחס בין האוכלוסייה לשטח משאיר מרחבים ענקיים של טבע פראי. אפשר למצוא בה הכל מהכל. כולל חיי לילה תוססים, פסטיבלים, מוזיאונים, הצגות והופעות וגם חופים צלולים, אתרי צלילה נפלאים ונופים מרהיבים. משום שקשה מאוד למצות את כל היבשת, החלטנו לבקר בחלק המזרחי של אוסטרליה בלבד, ועשינו זאת בדרך הטובה ביותר לטעמנו – בקרוואן ממונע קטן שכור. סה"כ שהינו 28 ימים בדרכים.

מלבורן | אורבניות צעירה

אספנו את הוואן במלבורן, העיר השנייה בגודלה באוסטרליה. מה שתפס את עינינו במלבורן היה בעיקר אמנות הרחוב. כמעט מכל הרחובות המרכזיים יוצאות סמטאות שקירותיהן מכוסים בגרפיטי. הציורים, המתחדשים כל הזמן, הפכו לחלק בלתי נפרד מהעיר והם תורמים לתחושה של ליברליות ושל חופש דיבור. בכל פנייה מסתתר לו בית קפה חמים או מסעדה שכדאי לשבת בה. העיר מלאה בגלריות ובפינות נסתרות שאפשר לגלות רק דרך הרגליים.

איזור נוסף שמטיילים רבים הולכים אליו הוא הפרוור סנט קילדה ((St Kilda. מצאנו את עצמנו שם לפחות חמש פעמים בשבוע וחצי ששהינו בעיר, בעיקר הודות לתחבורה הנוחה. סיינט קילדה מפורסם בזכות חוף הים שלו, הלונה פארק, הגנים העצומים וריבוי ברים ומסיבות שנמשכות כל הלילה. לפחות פעם בשבוע יש שם פסטיבל, ואנשים ותיירים מגיעים לשם מכל קצות העיר כדי להרגיש את האווירה התוססת.

גרייט אושן רוד | הכביש המתפתל

דרומית למלבורן, נמצא הגרייט אושן רוד (Great Ocean Road). כביש נופי שאורכו 243 קילומטר, שנסלל לזכר חיילים שנפלו במלחמת העולם הראשונה. הכביש מתחיל בג'ילונג (Geelong) ומגיע עד לווארנאמבול (Warrnambool), ומתפתל כשהים מצד אחד, ומצד שני ניצבים הרים. אם הדרך לא הספיקה, בסוף הכביש יש 12 עמודי סלע ענקיים, המכונים שנים עשר השליחים (The 12 apostles) על שם 12 התלמידים של ישו. הקדשנו לדרך שלושה ימים, במהלכם עצרנו בנקודות תצפית נהדרות לפק״ל קפה מפנק.

סידני | אופרה אחרת

היינו יומיים בסידני, אבל זה כל מה שהיה צריך. מיד כשהגענו נסענו לחוף הים. החוף המדהים של בונדיי ביץ׳ (Bondi Beach) כאילו קרא לנו מרחוק. הצבעים המדהימים של המים והחול נגלו אלינו שהגענו. השמיים הכחולים והעננים נראים כאילו מישהו לקח מברשת ונגע בשמים בנגיעות קטנות. זה היה עוד יום חול, אך הרגשנו כמו בחג. לאחר סיבוב בעיר קינחנו במופע קברט בבית האופרה, שנתן לנו תחושה אמיתית מהי סידני.

ההרים הכחולים | בִּיצה נפלאה

עלינו חזרה על ההגה ועשינו את דרכנו ל"הרים הכחולים" (Blue Mountains). הנסיעה מסידני להרים הכחולים אורכת יום, אך בפועל הקדשנו לחלק זה של הטיול שלושה ימים. עברנו מעיר סואנת להרים ואגמים ולנופים עוצרי נשימה, שאילו רק יכולתי הייתי עוצרת את הזמן כדי לעכל את כל המראות. האזור נקרא כך בגלל עצי האקליפטוס הגדלים באזור. האדים העולים מעצי האקליפטוס מכילים שמן הגורם לאוויר לקבל גוון כחלחל ולהיראות כחולים ממרחק.

 

בהמלצת תושב מקומי החלטנו להעביר את הלילה במקום שנקרא Dunnes swamp הנמצא בפארק הלאומי וולמי (Wollemi National Park). לאחר שתכנת הניווט שבתה, המשכנו, בהתאם להסבר שקיבלנו, ואחרי דרך עפר ארוכה יחסית, שבה התלבטנו אם זו הייתה החלטה חכמה להגיע, הגענו ליעד. כמה ואנים נוספים שחנו כאן השרו בנו מעט ביטחון. רק בבוקר הבנו באמת על מה דיבר אותו מקומי. היינו סמוך לאחד האגמים הכי יפים ובתוליים שיש באיזור. המראה של האגם עם העננים מעל היה כמו פיסת גן עדן.

ביירון ביי | מגדלור ופסטיבלים

אנחנו מוצאות את עצמנו בביירון ביי (Byron Bay), עיירת חוף במזרח אוסטרליה. מיד הבנו שאנחנו במקום הנכון. אנחנו מהלכות ברחוב ומסביבנו אנחנו שומעות בעיקר ״g'day mate". כולם מחייכים אלינו, ואחד אל השני. אנשים הולכים יחפים ברחובות, מכל עבר גולשים ותיירים מכל העולם. גם הם יודעים שהם במקום הנכון.

העיירה היא כמו מלכודת דבש לתיירים, והיא מציעה למבקרים בה גלריות, ברים, מסיבות, אטרקציות כמו לימוד גלישה או צלילה, רחפנים, מסעדות בריאות, הופעות מוסיקה ופסטיבלים. האוירה בה נינוחה ושקטה, ונדמה כאילו הזמן בה עצר מלכת. לקראת הזריחה מומלץ לעלות למגדלור שבעיירה, ממנו נשקף נוף עוצר נשימה לכוון העיירה והחוף.

נימבין | ריח הגראס

לאחר שלושה-ארבעה ימים בביירון ביי אנחנו ממשיכות לנימבין (Nimbin), עיירה קטנה שנדמה כאילו נתקעה בשנות השישים. כשאנחנו מתקרבות לעיירה אנחנו שמות לב ללבבות שמצוירים על העצים ומכוונים אותנו אליה. שנכנסים לעיירה מבינים את פשר הלבבות. האנשים בעיירה מאוד רגועים, אולי יתר על המידה, ורובם מתפרנסים ממכירת מזכרות ובגדים, מבתי קפה טבעוניים ומאומנות. נימבין ידועה בסבלנותה כלפי סמים קלים. זה מורגש בכל מקום ברחוב המרכזי של העיירה,  שאורכו אינו עולה על חצי קילומטר. הביקור בעיירה מומלץ, בעיקר כתחנת מעבר ליעד הבא, שכן מספיקות שעתיים במקום על מנת להבין את הוייב המקומי.

גולד קואוסט |  נופש על החוף

במרחק של כשעה נסיעה מנימבין, וכבר בתחומי מדינת קווינזלנד, נמצא אזור הגולד קואוסט (Gold Coast) –  יעד אידיאלי לתיירות ונופש, המפורסם בחופי הגלישה המצוינים שלו, ביערות גשם, בשמורות טבע פראיות ובכפרים ייחודיים. האטרקציה העיקרית היא ללא ספק אזור סרפרס פארדייז (Surfers Paradise), המושך אליו המוני מטיילים וגולשים מכל העולם.

מעבר לחופי גלישה ומסלולי טבע, בגולד קואוסט אפשר למצוא פארקי שעשועים, ביניהם הסי וורלד, וגן החיות קורומבין (Currumbin Wildlife Sanctuary), שאפשר לראות בו את כל בעלי החיים המיוחדים לאוסטרליה.

מקום קסום נוסף שגיליתי בתקופה שבה שהיתי בגולד קואוסט הוא שמורת הטבע Tallebudgera. המקום מציע חוף חולי לבן עם מים צלולים, שלא היו מביישים את צפון אוסטרליה. בקרבת המקום נמצאת העיירה Burleigh Heads, שם אפשר להירגע מול הים עם כוס קפה/בירה, או לאכול במסעדה טובה (יש במקום גם מסעדה ישראלית מעולה), לצפות בכרישי לוויתן וליהנות מאווירה רגועה ונעימה.

פרייזר איילנד | חול ואגם

הגענו לריינבו ביץ׳ (Rainbow Beach), נקודת מוצא לטיולים באי פרייזר (Fraser Island), אי החול הגדול בעולם. מיד כשהגענו (ההגעה לאי במעבורת) חילקו אותנו לקבוצות, מצאנו עוד שני ישראלים והתחברנו לקבוצה אחת. כמובן שתוך כמה דקות הבנו כולנו כמה חברים משותפים יש לנו. ערכו לנו תדריך, וצפינו בסרטים על נהיגה נכונה ברכבי השטח בהם נטייל. התחלנו לנסוע. הים מימיננו לא נראה מזמין במיוחד. צבעו  שנצבע מצבעו האדמדם, שמתקבל מעץ התה האוסטרלי, היה כביכול תופעה שאמנם לא נתקלתי בה עוד ושמחתי להיחשף אליה, אבל באותו רגע קיוויתי לראות צבע קצת שונה. רק לאחר חצי שעה של נסיעה על האי הגענו ליעד הראשון – אגם מקנזי (Lake McKenzie). החול הלבן גורם למים להיות בצבע הכי מדהים שראיתי מימיי. המים צלולים והחול רך ונעים. בילינו שם כמעט שעה וחצי של שלמות.

את הלילה העברנו במאהל עם שאר הקבוצות. אחרי שינה טובה במיוחד (על מזרונים ולא בתוך הוואן) נסענו ביום השני ל -Champagne Pools , חלק מהים שבו המים יצרו בריכות קטנות בין הסלעים, Eli Creek, נהר שהפך לאטרקציה של שיט אבובים, ולקינוח ביקרנו ב – Lake Wabby – הליכה של כ־45 דקות, שבסופן מגיעים לדיונות ולאגם שמתגלה באמצע שום מקום.

וכך עברו להם שלושה ימים מדהימים, כשכל יום הופתעתי לגלות כמה אוצרות יש באי הזה. החל מסיפורי היסטוריה ועד לאגמים נסתרים ודיונות ענקיות. פרייזר איילנד הוא כנראה המקום הכי מומלץ בטיול. כל כך הצטערתי שזה נגמר, יכולתי להישאר שם חודשים.

וויטסנדייס | מפליגים לאיים

היעד הבא היה הוויטסנדייס (Whitsundays). אחד מהאתרים התירותיים הכי פופולרים באוסטרליה. הנסיעות הפכו ארוכות יותר והזמן שלנו הלך ואזל. בדרך עצרנו בעיירה 1770 (Seventeen Seventy). המקור לשם יוצא הדופן הוא ככל הנראה בג'יימס קוק, שחנה כאן בשנת 1770. התכנון היה לקחת שיעור גלישה לפני הנסיעה. מפאת חוסר הזמן נאלצנו לוותר, אבל לא לפני שעשינו סיבוב במקום. בדיוק בעת שקיעה הגענו לנמל קטן שבו עוגנות הסירות. ישנו בחניה של אכסניה, ולמחרת קמנו מוקדם והמשכנו את הנסיעה לוויטסנדייס. העברנו את הלילה בסירה באיירלי ביץ (Airlie Beach) בארוחה חמה והרבה בירה. הלינה בסירה לא הייתה אידיאלית. המיטות הן בעצם מזרונים ועוד משהו מעל, שמזכיר אלונקה. אחרי לילה מתיש התנחמנו בהפלגה לוויטסנדייס. אמנם מזג האוויר לא היה בשיאו, אבל לולא הגשם שהפתיע אותנו לא היינו רואים את אחת מהקשתות בענן הכי יפות שיצא לי לראות. במהלך הטיול הייתה אופציה לצלול למי שרצה, אבל הצלילה לא כל כך מומלצת שכן אין הרבה מה לראות באזור הזה.

 

קיירנס | בריכה בטיילת

אחרי כ-3,000 קילומטרים ממלבורן הגענו לקיירנס (Cairns). עיר זו נוסדה ב- 1876 במטרה לשמש את כורי הזהב באזור ואחר כך שימשה כנמל להובלת מחצבים וקנה סוכר. כיום זאת עיר תיירותית תוססת, שופעת אטרקציות ומאוד פופולארית בקרב התיירים, בעיקר הודות לאקלים הטרופי שלה ולהיותה נקודת מוצא מעולה לטיולים אל שונית המחסום הגדולה  וליערות הגשם הטרופיים שבקרבתה. מכל רחבי העולם מגיעים לעיר אנשים רבים, בעיקר על מנת לצלול או ללמוד לצלול, לשנרקל ובעיקר לנפוש. למבלים בעיר מוצעים שפע של בארים ומועדונים, מופעים וסרטים, קזינו, שוקי לילה מגוונים, גלריות וחנויות מכל סוג. יש בה טיילת ארוכה ויפה לאורך החוף, שבליבה בריכה ענקית לרחצה – חינם. קיירנס היא גם המקום האחרון בו בילינו בטיול שלנו באוסטרליה. שם גם החזרנו את הקרוון. הטיול השאיר בי טעם של עוד.

טיפים לנסיעה בקרוואן באוסטרליה

שכירת קרוואן

החברה ששכרנו דרכה נקראת ג׳וסי. חברה אמינה שבבעלותה חמישה סניפים ברחבי אוסטרליה: מלבורן, סידני, בריסביין, פרת׳ וקיינס.

החברה מציעה מגוון קרוואנים בגדלים שונים, בהתאם לצרכי הלקוח. אנחנו בחרנו את הוואן לארבעה אנשים. בדיעבד היינו צריכות לקחת קרוון גדול יותר. למרות הצפיפות, ואולי בזכותה, העברנו נסיעות ארוכות ולילות מדהימים, עוצמתיים ומצחיקים במיוחד. בוואן היה כל מה שהיינו צריכות: מטבח מאובזר, מצעים, שמיכות וכריות ולא היינו צריכות לקנות כלום בנוסף. הדלק באוסטרליה זול מאוד (בערך הדבר היחיד) וזאת הייתה הקלה, כי הדרך לא הייתה קצרה.
העברת רכב: נעזרנו בחברה שנקראת IMOOVA. זאת וחברות נוספות מציעות את האופציה להעביר כלי רכב ממקום למקום בזמן קצוב. האופציה הזו זולה ונוחה ומתאימה לאנשים שרוצים לטייל בזול.

חוקי תנועה

במהלך הדרך יש המון מצלמות תנועה בכבישים, וכבישי אגרה – tollways. לא כדאי לקחת סיכון איתם. חשוב לשאול את חברת ההשכרה של הואן מה הם החוקים באוסטרליה ומה כדאי ולא כדאי לעשות (למשל, לא צופרים באוסטרליה, ואם זה לא מוצדק עלולים לקבל דוח).

תכנון הטיול

קבוצת הפייסבוק ״ישראלים באוסטרליה״ יעילה מאוד. כדאי מאוד להיעזר בה ובידע של החברים בקבוצה. מומלץ לתכנן את הזמן בצורה חכמה. דילגנו על הרבה דברים בדרך מפאת חוסר זמן. מומלץ גם להיות פתוחים לשינויים. כשהגענו לביירון ביי תפס אותנו ציקלון משוגע. היינו שם יומיים מבלי שיכולנו לזוז.

צילום: נועה אליהו סיטי, שירתה בעיתון במחנה, מטיילת בעולם