משנקר לסרט של ביונסה – הסיפור הלא ייאמן של אבי עמרם

אבי עמרם | צילום: גאי נחום לוי
אבי עמרם | צילום: גאי נחום לוי

אבי עמרם סיים את לימודיו בשנקר לפני שנה וכבר הספיק להלביש את ביונסה בפרויקט החדש והמדובר שלה, אז איך זה קרה?

88 שיתופים | 132 צפיות

כנראה שאין בעולם הזה סטודנט לעיצוב אופנה שלא חולם, גם אם בסתר ליבו, לעצב בגד לביונסה. בשביל אבי עמרם בן ה-25 שסיים את לימודיו בשנקר רק לפני שנה, החלום הזה הפך למציאות מפתיעה.

בסוף השבוע האחרון השיקה ביונסה את הפרויקט שלה, BLACK IS A KING, שהוא בעצם אלבום ויזואלי מרהיב ביופיו, במטרה להאדיר את היופי והעוצמה של קהילה האפרו אמריקאית יחד עם הפצת מסרים של שוויון, אחווה ואהבה שכל כך חסרים בימים משוגעים אלה. הפרויקט כולל בתוכו מעל 40 לוקים שכולם גדולים מהחיים כראוי לקווין בי. בין המעצבים הענקיים שזכו להלביש אותה בסרט תוכלו למצוא את  אלון ליבנה שהכין לה שלושה לוקים שונים עבור הפרויקט וגם את עמרם,  בן לאב צרפתי יהודי ואם ממאוריציוס שעלה יחד עם משפחתו מצרפת לישראל בגיל 13, שתרגם את פרויקט הגמר המיוחד שלו ללוק מן המניין בסרט של ביונסה.

הבגד של עמרם מופיע בשיר "Already", באחד הפזמונים מגיחה ביונסה על אופנוע, לובשת ז'קט בומבר ענק, מגפיים ובגד גוף הכולל כפפות. הפריטים כסופים עם טקסטורות וצבעוניות מיוחדת במינה, עשויים משמיכות הצלה ונעשו בטכניקה ייחודית שפיתח עמרם, הכוללת גם הדפסה דיגיטלית. השיר נפתח בדיאלוג בו נאמר – "כל אחד הוא משהו, אפילו מישהו שהוא אף אחד", משפט שיכול להתחבר לסיפורו בפרויקט.

"זה גדול מדי", מצהיר עמרם בהתלהבות, "עדיין קשה לי להאמין שדגמים שלי באותו סרט עם קסטיום בלמן, קסטיום ברבי וקסטיום אלון ליבנה, זה פשוט לא נתפס. באוגוסט שעבר שלחתי להם דגמים ולא ממש דיברו איתי, חשבתי שזה לא יקרה, אבל שבוע לפני שיצא הקליפ ראיתי קטע שהודלף לרשת ובמקרה היה בו את הדגם שלי. אז צרחתי בבית והבנתי שזה קרה, אמרתי לעצמי, 'זה הישג. הכוכבת הראשונה שאני מלביש זאת ביונסה'. בשנקר תמיד תמכו בי ואמרו לי שאני אגיע רחוק, אבל בחיים לא חשבתי שאגיע לביונסה", הוא מספר בהתרגשות. 

ספר איך זרינה, הסטייליסטית של ביונסה, מצאה אותך?
"ביוני שעבר סיימנו את הלימודים בשנקר וכל אחד הולך לצלם את פרויקט הגמר, הפרויקט עלה לי הרבה כסף ולא רציתי שלא יהיה יותר שימוש בבגדים, רציתי כבר הרבה זמן שזרינה תשים לב אלי וחשבתי שאולי אם אני אשלח לה תמונות היא תסתכל, הכרתי את השם דרך כתבות והסיפור המטורף של שחר אבנט. שלחתי לה הודעה באינסטגרם ואמרתי לעצמי שאולי אני עושה פאדיחה. פתאום ראיתי שהיא קראה עשתה לי לייק ועקבה אחרי. שעה אחרי זה, היה כמעט 12 בלילה בארץ הייתי בדרך למשמרת לילה במוקד טלפוני שעבדתי בו, קיבלתי ממנה מייל בו היא מבקשת ממני פורטפוליו של העבודות שלי ושאלה אם אני יכול לשלוח את כל הקולקציה לניו יורק עד מחר".

הבגד של אבי עמרם בקליפ של ביונסה | צילום מסך
הבגד של אבי עמרם בקליפ של ביונסה | צילום מסך

ממש סיפור סינדרלה.
"לגמרי. היא גם עשתה תחקיר וביקשה דגמים שלא אני העלתי אלא תייגו אותי בהם. אבל נאלצתי להסביר לה שזה לא אפשרי, לא ענו לי יומיים, אבל שמחתי שהיא בכלל פנתה אלי. אחרי יומיים הייתי שוב בדרך למשמרת ופתאום אני מקבל שיחה מניו יורק, זו הייתה האסיסטנטית שלה, הם אמרו שהם כבר מצלמים ושהם ממש רוצים דגמים, שאלו כמה זמן ייקח לי להתאים את הלוקים למידות של ביונסה, אמרתי לה שאני צריך לפחות שבוע, כי צריך כמה ימים של עבודה והכנה של הבד, עוד לפני שמגיעים לתפירה בכלל, וגם כי זה היה סופ"ש והכל פה סגור והיו לי משמרות בעבודה. הם נתנו לי ארבעה ימים, אמרתי שאני אעשה את זה. זה היה ביום חמישי ובשני בבוקר כבר שלחתי את הדגמים".

הבחירה בבד בו העשוי משמיכות הצלה תרמיות כסופות היה בעקבות משימת הפרויקט בשנקר בו התבקש לבחור בגד עבודה וממנו ליצור משהו אחר. "ההשראה שלי הייתה בגד כסוף של אנשים שעובדים בטמפרטורות גבוהות ורציתי לעשות משהו דומה. לכן השימוש בשמיכות הצלה תרמיות, אבל לא רציתי שהבגד שאצור יהיה כסוף כי זה זה נדוש וכולם עושים את זה כל הזמן – מרגיאלה, בלמן – ולא רציתי שייראה כאילו העתקתי. רציתי להפוך את השמיכה לשלי, ולהוציא אותה המקונטקסט שלה, אז חשבתי על חום, והגעתי לאימא שלי שהיא הודית ממאוריציוס שהיגרה לצרפת בשנות ה-80. כולם תמיד אמרו עליה שהיא מביאה חום, כי היא כל הזמן מחייכת והיא תמיד לובשת מלא צבעים. כשהייתי קטן התביישתי בה, הייתי בבית ספר שכל האימהות היו נראות אותו הדבר ורק אימא שלי לא. אז בהשראתה החלטתי להכניס צבע ופרינטים לשמיכה, הדפסתי אותם על השמיכה בהדפסה דיגיטלית. הפרויקט סיפר את הסיפור שלה על אישה שגרה במקום קטן במאוריציוס וחולמת על פריז. כולם אז חלמו להגיע לאירופה, הם חשבו שהכל טוב שם. כשהיא הגיעה לשם היא הבינה שזה לא מה שהיא חושבת, היא חשבה שזה יהיה כמו מארי אנטואנט והיא קיבלה מציאות של רוקנרול וסאן לורן.

תהליך העבודה מבחינה טכנית הוא לא פשוט ודורש זמן רק ההכנה של הבד. הדפסת הצבעים והפרינטים, יחד עם חימום והמסה של חומרים על השמיכה, יכולה לקחת בין יום וחצי ליומיים עוד לפני שמגיעים בכלל לתפירה, לכן המשימה לייצר דגמים מאפס בארבעה ימים בלבד מורכבת במיוחד.  

פרויקט הגמר של אבי עמרם | צילום: גיא נחום לוי
פרויקט הגמר של אבי עמרם | צילום: גיא נחום לוי
מרים, אימא של אבי עמרם | באדיבות אבי
מרים, אימא של אבי עמרם | באדיבות אבי

אז איך בכל זאת הצלחת לעמוד בה?
"לא ישנתי ארבעה ימים. התחלתי מלהכין את הגזרות, התקשרתי למקום שעושה את ההדפסות והתחננתי שיעזרו לי. עבדתי עם תופרת מדהימה, התחלנו מהכפפות כי זה הכי קשה, יום שבת אני מקבל שיחה מזרינה ישירות, שהיא מבקשת במקום ז'קט מחויט שקבענו מראש, לעשות בומבר, אז היינו צריכים להחליף את הגזרות. סיימנו הכל ביום שני בבוקר וישר שלחתי. שלחתי שני דגמים שתפרתי במיוחד לביונסה ועוד שבע מערכות לבוש מפרויקט הגמר שלי".

הדפסת הבד עבור הדגמים של ביונסה | באדיבות אבי עמרם
הדפסת הבד עבור הדגמים של ביונסה | באדיבות אבי עמרם
הכפפה שנתפרה לביונסה | באדיבות אבי עמרם
הכפפה שנתפרה לביונסה | באדיבות אבי עמרם
סקיצה מפרויקט הגמר של אבי עמרם | באדיבות אבי עמרם
סקיצה מפרויקט הגמר של אבי עמרם | באדיבות אבי עמרם

זה היה לפני כמעט שנה, איך עבר זמן ההמתנה?
"חשבתי שזה כבר לא יקרה, פחדתי שהם הורידו אותי מהקליפ לא אמרו לי כלום, ממש עד שיצא הקליפ. כמה ימים אחרי ששלחתי את הדגמים שלחתי הודעה לאסיסטנטית אם היא קיבלה ומדדה וגם ביקשתי תמונה מהמדידות. והיא הסבירה לי שזה פרויקט סופר סודי ולאף אחד אין תמונות, והבהירה לי שאני אדע אם זה בקליפ או לא אך רק שייצא הקליפ. בהמשך המשכתי להתעניין ושאלתי מתי יחזירו את הדגמים, היו אמורים להחזיר אותם בסוף ספטמבר והם דחו את החזרת הבגדים פעמיים. חודש וחצי אחרי ששלחתי קיבלתי הודעה מזרינה בוואצאפ שהיא מבקשת לשמור בסוד, וסיפרה שהם השתמשו במערכת לבוש אחת ושאלה אם אני יכול להכין עוד דברים. אבל זה היה בשבוע שעברתי מישראל לצרפת, שלחתי לה כמה סקיצות של דברים שאני יכול להכין במצב הנוכחי אבל היא לא חזרה אלי מאז. אחרי חודשיים בערך החזירו לי לצרפת את הפרויקט גמר שלי ואני רואה שחסרים לי מלא דברים. את מה שהכנתי במיוחד בשבילה החזירו וחלק מהדברים שמרו. יכול להיות שהם צילמו כמה דברים. לא חשבתי שיקחו שני פריטים. כשראיתי שהם שמרו אצלם שני לוקים הבנתי שהם משתמשים בזה ושמחתי".

ואיך הרגשת כשראית את התוצאה הסופית?
"הבגד גוף הכי הפחיד אותי. כשראיתי את הקליפ שמחתי הכי בעולם ואז שמתי לב, שהבגד גוף לא יושב הכי טוב, זה טיפה עיצבן אותי. אבל אמרתי לעצמי 'תירגע הלבשת את ביונסה'. אני עדיין לא מבין את זה וקולט את זה. אני מעצב קטן ליד אלון ליבנה שאני מעריץ אותו כבר שנים ומותגים כמו ולנטינו וברברי, זה מטורף שזרינה כל כך סמכה עלי זה מרגש אותי". 

אלון סיפר לנו שהוא אהב את העבודה שלך.
"וואו".

נשמע כאילו אתה מתלהב מאלון יותר מביונסה עצמה.
"אני עוקב אחריו שנים והוא מעורר השראה, ניסיתי לעשות אצלו התמחות בעבר, אבל זה לא הסתדר. הייתי רוצה לעשות דברים כמוהו, הוא סופר מוכשר. לא ידעתי שהוא הולך להיות שם גם וכשראיתי את זה ממש התלהבתי".

איך אתה מסכם את החוויה?
"מטורפת ומרגשת, זרינה והאסיסטנטית שלה היו נחמדות והיה סופר כיף לעבוד איתה, ממה שיצא לי לדבר איתה היא נחמדה, לא מתנשאת עם וויז'ן והיא פשוט מדהימה. ככה גם כל הצוות שלה. לא קיבלתי הודעה אישית מביונסה, אני לא מאמין שהיא יודעת מי אני, אבל אני מניח שהיא אהבה אם היא לבשה את זה וזה מה שחשוב. ומה שעוד משמח זה שהיא פנתה אלי לעוד דברים אבל לצערי לא היה לי איך לשלוח בגלל ההפגנות בפריז". 

אבי עמרם | צילום: גאי נחום לוי
אבי עמרם | צילום: גאי נחום לוי

שמעתי שלא ביקשת תשלום עבור העבודה.
"נכון, לא חשבתי על זה לשנייה אחת אפילו, אחרי שהחזירו לי רק חלק מהדגמים והבנתי שהם השתמשו חשבתי לבקש כסף, אבל הבנתי שהרצון שלי כמעצב הוא לעבוד עם אנשים כאלה, אז אמרתי פעם ראשונה עלי, ולהבא אני אבקש במידה ושומרים את הדגמים אצלם או שזה קסטיום".

החזירו את כל הדגמים בסוף?
"עדיין לא, שכחתי מזה בכלל", הוא צוחק, "חלק עוד נשארו אצלם".

מי הכוכבת הבאה שעל הכוונת שלך?
"ליידי גאגא,  היא מדהימה". הוא אומר ללא היסוס. "בא לי להלביש גם את קארין רויטפלד, עורכת ווג פריז לשעבר וכיום יש לה מגזין מצליח משלה, היא מהממת ותמיד אהבתי אותה".