"נשארתי לבד אבל ידעתי שאני לא יכולה להיכנע לפחד"

באותה שבת ארורה של השבעה באוקטובר, אביבית ויצמן (45) מהיישוב מיתר שבדרום, מצאה את עצמה בן רגע לבד. בנה, לוחם בדובדבן בקבע, שתי בנותיה, טכנאיות מטוסים בטייסות שונות בקבע, ובן זוגה קצין נפגעים במיל', הוקפצו כולם לצבא – והיא, שעסקה כל חייה בקמעונאות, ידעה שהיא חייבת לנתב את הפחד שהרגישה והבדידות, לעשייה. שזה מה שיציל אותה.

>> הישראלית היפה: אביבה בת ה-63 מתקנת דלתות ממ"ד בהתנדבות

"בשבעה באוקטובר, כמדי שבת, התעוררתי לאימון של 3 שעות", היא מספרת בריאיון. "קמתי לאימון ובמקביל בני ובת זוגו ובעלי יצאו לרכב על אופניים, התאמנו לטריאתלון. פתאום אני רואה אותם בשבע וחצי חוזרים כי היה צבע אדום. בעלי קצין נפגעים במיל', הוא אמר לי 'אני לובש את המדים ויוצא', כי היה ברור לו שצריך עזרה".

"הרגשנו שמשהו קורה וזה לא הגיוני. אנחנו רגילים לצבע אדום אבל לא ככה", היא משחזרת, "הילדים שלי התקשרו אליי לומר שהוקפצו, בעלי גויס רשמית, ואני מצאתי את עצמי לבד בבית. כולם גויסו. בהתחלה הייתי בהלם, בפחד גדול. אף אחד מאיתנו לא עיכל את הטרגדיה הזו. לא הייתה במיתר חדירת מחבלים, אבל כבר באותו ערב הבנו שהרבה חבר'ה מהיישוב נהרגו. חברים מקבוצת הריצה, ושוטרים. זו סחרחרה שאת לא מבינה איפה לשים את הראש ואיך לישון בלילה, איך להירגע".

תחושות קשות.
"לגמרי, אבל ב-DNA שלי אני בנאדם של עשייה. ידעתי שאני לא יכולה להיכנע לפחד, וניתבתי את הפחד שלי לעשייה".

אביבית ויצמן | צילום: שרון בריל

ויצמן עובדת כבר 25 שנה בתחום הקמעונאות. היא התחילה במכירות, התקדמה למנכ"לות הגרנד קניון בבאר שבע, ובמקביל, לפני הקורונה רצתה להקים עסק משלה, בתחום חנויות הבריאות והלייף סטייל. כשהקורונה הגיעה וטרפה את הקלפים, ויצמן נאלצה לחשב מסלול מחדש. היא שמה את הרעיון העסקי בצד, וכהשלמת הכנסה עבדה כיועצת עסקית ושיווקית לבעלי עסקים שרוצים לקדם את העסק שלהם. עד מהרה זה נהיה העסק הפרטי שלה.

>> צדיקה ושמה צ'יקי: האישה בת ה-84 שמבשלת ארוחות בשווי אלפי דולרים ביום לחיילים

בתחילת הלחימה, עם ההפנמה כי היא עתידה להישאר זמן רב בביתה לבד, הבינה ויצמן גם שביכולתה לנתב את הפחד והחרדה למקום טוב יותר, של עשייה. היא פנתה לבעלי עסקים שהכירה מדרום ומצפון שהכנסותיהם נפגעו, בעלי עסקים פנו אליה, וכך, בלי יותר מדי היסוסים ולבטים, הקימה בחצר ביתה את שוק האיכרים של מיתר הפועל מדי סופ"ש.

עוגיות ומטעמים בשוק של אביבית | צילום: באדיבות המרואיינת

"איגדתי המון סוחרים, והתחלתי לעשות שוק. יומיים בשבוע, חמישי ושישי, הכל בגינה שלי. שתביני שמרוב שהפרסום הצליח, בשבוע הראשון – אחרי שעה התחילה להיגמר הסחורה", היא מספרת בהתרגשות, "אנשים הגיעו מכל הארץ, וקיבלתי המון פניות מאנשים שרוצים שאבוא לעשות שוק אצלם. היה לזה הד מטורף, ומאז מגיעים סוחרים חדשים כל הזמן. עשיתי הכל בהתנדבות מלאה, ואם על הדרך אני אוכל לעשות ליווי עסקי לעסקים שבאו למכור אצלי, אז בשמחה".

>> "עשתה לי כל כך טוב": כך שימחה דניאל עמית את החטופה ששבה

לא טריוויאלי שלמרות כל הפחד שלך, הצלחת להעסיק את עצמך במיזם בגודל כזה.
"נכון. בנאדם לא יכול לחיות טוב עם עצמו אם הוא לא עושה משהו לנפש. באתי לחזק במיזם הזה ויצאתי מחוזקת. אני חושבת שזה חשוב להיות חזק בחזית – אבל אם העורף לא מספק רוח גבית חזקה, לחזית יהיה קשה להישאר חזקה בהתאם. בהתחלה הייתי מאוד בלחץ, לא אשקר לך, בכל זאת הבן שלי לוחם בדובדבן ובעזה, אבל בשלב מסוים לקחתי החלטה שאני מתעלת את כל הפחד לדחף. החלטתי שאני לא מעסיקה את הראש שלי יותר בלחצים, פשוט עוברת ממוד של סטרס למוד של עשייה זה שובר את שגרת החירום שאנחנו נמצאים בה ומשמר את החוזק. זה מה ששומר אותי חזקה, זה שומר אותי מועילה, כשאני עושה משהו למען מישהו".

חלק ממה שמחכה לכן בשוק של אביבית | צילום: באדיבות המרואיינת

כשמזג האוויר החל להתקרר בחודש האחרון, הבינה ויצמן שלא תוכל לקיים את היריד אך ורק בגינה שלה, והעבירה את השוק למתנ"ס מיתר. כעת השוק פועל באזור פנימי וחיצוני, והיא אפילו צירפה לסיפור עגלת קפה. הרווחים הולכים אל העסקים מהדרום והצפון שנפגעו. "אני עושה את זה ב-100 אחוז התנדבות, הכל על חשבוני", מדגישה ויצמן, "כל החיים היה חשוב לי לעשות למען הקהילה. אני מרגישה שאני תורמת, וזה ילווה אותי כל חיי".

בעלות עסק מהדרום או מהצפון? מוזמנות לפנות לאביבית ויצמן על מנת להשתתף ביריד: 052-6906476