אבא טרי – חלק ב'
אל תפחד לגעת בתינוק
כאשר נולד ילדי הראשון, עלה אצלי חשש ממשי שאני עלול לשבור את עצמותיו הרכות, כי אני גדול ומגושם והוא זעיר ועדין כל כך. כשהוא ישן איתנו במיטה נשארתי עם עין אחת פקוחה, מחשש שאתהפך בלילה ואמעך אותו. גם אדי מספר על תחושות דומות: "לא היה לי ניסיון עם תינוקות ולכן חששתי בהתחלה שאעקם לתינוקת שלי את העצמות. פחדתי שהיא תיפול לי מהיד, תיהפך לצמח ויילך עליה, זה ממש אפף אותי בימים הראשונים".
"אבות רבים מפחדים לגעת או לטפל בתינוק החדש", אומרת כצמן. "אבל זו חוויה שחבל להפסיד. תאר לך, אתה מפסיד את ארבעת החודשים הראשונים, ובנוסף עוד תשעה חודשים שבהם התינוק היה בבטן, כך שלאישה יש עליך 'יתרון' של יותר משנה. זה לא חבל?".
מאילו בעיות נוספות סובלים הגברים?
"קודם כל, הם מרגישים נטושים. אף אחד לא עוזר להם להתמודד. להם לא כואב בגוף, אלא בלב. שולחים אותם לעבוד בבוקר, האישה נשארת בבית, והגבר הרבה פעמים מרגיש מנוצל. כשנולד הילד הראשון, יש שינוי במבנה המשפחה. כשנולד ילד שני או שלישי, כבר מתרגלים – אבל אז החרדה והדכדוך מגיעים ממקום אחר: מהפחד שאני לא אוכל לפרנס, פחד כלכלי, צורך להצטמצם".
מה עם העייפות?
"הגבר גם קם בלילה, כל שעתיים-שלוש, ולמחרת בבוקר מצפים ממנו ללכת לעבודה. עייפות לאורך זמן עלולה להיות דבר מסוכן. אתה חסר סבלנות, מטושטש על הכביש. בסיבות לתאונות דרכים, כשמציבים עייפות מול שתייה, למשל – העייפות לוקחת. אם אתה לא ישן מספיק, זה מתגלגל כמו כדור שלג. אתה נעשה עצבני, לא מרוכז בעבודה, צועק על אנשים".
"אני לא ממש הבנתי מה עובר עליי", משחזר אדי. "במקום להיות מאושר מהתינוקת החדשה, היה לי חוסר סבלנות כללי כלפי העולם, הייתי לפעמים ממש עוין לסביבה. העייפות הופכת לחלק עיקרי בהוויה שלך, עד שבסוף אתה מתרגל לתפקד עייף. זה חלק בלתי נפרד מגידול ילדים".
מה זה כבר שישה חודשים?
אחרי שנולד בני הבכור, החיים באמת התהפכו. כמעט כל מה שהכרתי קודם – פשוט נעלם. אבל עד שאתה לא חווה את זה על בשרך, אתה לא באמת מבין מה מצפה לך. "לגברים יש גישה של 'בואי נחזור למה שהיה', אבל הם צריכים להבין שזה לא יחזור מהרגע שהזוג הופך לשלישייה", אומרת כצמן.
מה עם חיי מין, למשל? זה הרי מרכז הווייתו של כל גבר.
"זה באמת עומד בסימן שאלה גדול. אבל בוא תראה את זה רגע מהצד של האישה: יש לה תפרים, כואב לה, היא עייפה. היא כל היום מיניקה ומעניקה, ואין לה בכלל ראש לסקס. יש לזה גם סיבה ביולוגית: אותו אוקסיטוצין, ההורמון הגורם להתקשרות מואצת בין האם לילד, גם מוריד את החשק המיני. זו הדרך של הטבע 'לתכנן משפחה', ואי אפשר להילחם בטבע".
"מי שיוצא החוצה זה שוב – הגבר. כשאני מרצה על זה, אני רואה נשים בקהל מחייכות, 'יש לנו אליבי ביולוגי'. כשהגבר מרגיש כל כך בחוץ, הוא מתחיל לקטר ולייצר ריבים, כדי לזכות בתשומת לב – אפילו בצורה שלילית".
כמו ילדים…
"נכון, האמהות אומרות לי 'אני נשואה פלוס שניים, לא פלוס אחד'".
אז איך מטפלים בדכדוך הגברי?
"אני מסבירה להם שזו תקופה עם התחלה וסוף. בממוצע תוך שישה חודשים הכל צריך לחזור לקדמותו – הגוף, וגם הבית עצמו, שנכנס לשגרה מסוימת".
עצות, בבקשה!
"קודם כל, למשך חצי שעה ביום אל תדברו על התינוק! לא משקל, לא בקבוק ולא קקי. חשוב מאוד לפנות זמן ומקום לאינטימיות. אתם לא רק הורים, אתם גם זוג. הרבה זוגות מתגרשים כשהקן מתרוקן, כי חוץ מהילדים אין להם כבר שום עניין משותף".
"אז כן, צריך ממש לקבוע פגישה ביומן, לגייס בייביסיטר. זה יותר חשוב מפגישה עסקית או מישיבה בעבודה. אם הילד כבר גדול יותר, אפשר לנסוע לצימר. קוויקי זה קריטי, בעיקר לגברים, והנשים צריכות להבין את זה. גם אם יש עייפות, צריך להתניע. אני רואה יותר מדי אנשים צעירים שאין להם חיי מין".
רכוש נטוש
כשאני שואל את שחר אם הוא חש נטוש אחרי הלידה, הוא מכחיש, אבל אז מתערבת אשתו בשיחה. "הוא הרגיש זנוח, ואמר שאני לא אוהבת אותו יותר", היא מציינת. "כנראה שהדחקתי את זה לגמרי", הוא מודה, "אבל עכשיו, כשאתה שואל אותי על זה, הכל צף".
דיברת עם מישהו על המצוקות?
"לא, רק עם אישתי. חברים עושים בעניין הזה רק נזק".
"אני בהחלט זוכר את הקשיים שהיו בקשר שלי עם אשתי", נזכר אדי. "מצד אחד הייתי מאוד בעד שלאשתי יהיה קשר טוב עם התינוקת, אבל מצד שני -הלו, מה איתי? אחרי כמה זמן איבדתי את הסבלנות, הרגשתי תחושות של נטישה וקיפוח. היתה הפסקה ארוכה מאוד בסקס, אבל למרבה המזל חזרנו בגדול לעניינים".
אדי נאלץ להשלים גם עם פגיעה מסוימת בדימוי העצמי שלו – הוא היה בטוח שעתידו ברוקנ'רול, אבל עם הלידה המציאות השתנתה. "עם הזמן אתה נאלץ להשלים עם זה שסדרי העדיפויות השתנו", הוא מסביר. "חששתי שאאלץ לעזוב את המוסיקה, למרות שזו היתה משאת נפשי. רק עכשיו, כשבתי בת שש, אני חוזר לעניינים, לנגינה ולהופעות, אבל ברור שעכשיו יש הרבה יותר אילוצים והרבה פחות שעות שאפשר להקדיש לזה. האגו שלי מאוד כועס עליי, אבל הוא לומד לחיות עם זה".
הדרך שמצא אדי כדי להתמודד עם הדכדוך והמצוקות היתה – לדבר עליהם. "כשנולדים לך ילדים אתה מתחיל לדבר על זה עם אנשים. אולי לא ממש על פרטים אינטימיים, אבל אתה מבין שהרבה סובלים מאותם תסכולים", הוא אומר. "אולי זה גם עניין של בגרות נפשית, פחות מפחיד לדבר על הבעיות שלך".
מתוך: מגזין להיות משפחה
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה