אי אפשר לקבל הכל בחיים? בבית הזה דווקא אפשר

הדיירים: זוג בתחילת שנות ה-40, הוא איש הייטק והיא עוסקת בחינוך מיוחד, ארבעת ילדיהם (שלושה בנים ובת בגילים 1.5-11) וכלב.

הבית: בית דו משפחתי בשטח 150 מ"ר בנויים במפלס אחד, עם חצר היקפית משותפת בכרכור. הכניסה ממוקמת במרכז החלל ומובילה למעין פואייה, המרכך אותה ומחלק את החלל המאורך לשניים: מימין האזור הפרטי הכולל את חדרי השינה והרחצה וכן פינת מחשב וטלוויזיה, ומשמאל החלל הציבורי הרחב והפתוח שבו נמצאים המטבח, פינת האוכל, פינת הפסנתר והסלון.

>> הבית שמשתנה מרגע לרגע

התכנון: אחרי שעיצבה את ביתם הקודם, היה זה אך טבעי שבני הזוג יפנו שוב אל המעצבת תמי שלוש כדי שתעזור להם לעצב גם את ביתם החדש. ההיכרות המוקדמת והאמון שנתנו בה היוו יתרון, שכן הם פנו אליה עוד בשלב קבלת ההחלטה לגבי רכישת הבית עצמו, כשהתלבטו בין שתי אפשרויות. בעלי הבית חלמו על בית מרווח ופתוח, שטוף באור טבעי, שיהיה חם ונוח לגידול של ארבעה ילדים וכלב. בין השאר הם ביקשו מרחב נפרד לילדים למשחק ולצפייה בטלוויזיה, ושחדר השינה שלהם יהיה מבודד מבחינה אקוסטית ורחוק עד כמה שניתן מהמולת היום, כך שיהווה "אי של שקט" בשעות המנוחה. הם גם ביקשו אפשרויות שונות של תאורה חמה לשעות הערב. שלוש מיקסמה את התוכנית המקורית של הבית, הרחיבה פתחים ונתנה מענה לכל הבקשות.

מבט מהסלון למטבח | צילום: שחר לוי

העיצוב: במקור הבית היה קר מדי לטעמם העיצובי של הבעלים, הם רצו בית נעים וצבעוני במידה, המשלב חומרים טבעיים, שפה המזוהה עם שלוש, המרבה להכניס צבעוניות שמחה ונעימה ופריטים מחומרים טבעיים לפרויקטים שלה. השאיפה להישען עד כמה שניתן על החלוקה המקורית של הבית, הובילה לפתרונות אסתטיים מעניינים ומגוונים, המכניסים חום לצד פרקטיות. תחילה בחרה שלוש לטפל באזור הכניסה. היא החליפה את הריצוף החיצוני סביב הבית כולו כולל הכניסה, כאשר עבור החוץ היא בחרה לשלב בין אריחים מעוטרים המכניסים צבע, לבין ריצוף דמוי אבן, המשתלב איתם כמו גם עם תכנון הגינה. דלת הכניסה הוחלפה וכעת היא משלבת זכוכית מחוסמת עם טקסטורה המכניסה אור אל הבית.

דלת הכניסה, מבט מן החוץ | צילום: שחר לוי

שלוש מאמינה ביצירת מבואת כניסה ולו קטנה ביותר, אך כזאת המאפשרת רגע של מעבר בין החוץ לפנים. בבית הזה היא תחמה את אזור הכניסה בקיר בגוון ירוק מעושן שייצור אפקט "וואו" ראשוני למי שמציץ פנימה. על הקיר היא תלתה עין יפהפיה של היוצר צחי נבו, הקורצת, כביכול, אל מי שפותח את הדלת.

מבואת כניסה שיוצרת אפקט "וואו" | צילום: שחר לוי

מאחורי הקיר ממוקמים שירותי האורחים ובצדדים מסתתרים מכיוון אחד פינת המחשב והטלוויזיה, ומהכיוון השני ארון כניסה עם דלתות תריס ישנות, לאחסון נעליים, תיקים, מעילים ודואר. לצד הארון ניצב הפסנתר שהתבקשה למקם במקום מרכזי ונגיש. מעבר לזה, כאמור משמאל נמצא החלל הציבורי הפתוח, הכולל את הסלון, פינת האוכל והמטבח ואילו מימין האזור הפרטי של הבית, שמתחיל בשירותי אורחים וממשיך לחדרי השינה והרחצה.

פינת הפסנתר, במיקום נגיש ומרכזי | צילום: שחר לוי

בגלל מגבלת התקציב הוחלט להישאר עם ארונות המטבח הלבנים שהיו קיימים בבית, ולשדרג את המטבח על ידי הוספת גופי תאורה מהקיר והחלפת גוף התאורה המרכזי (חיים איבגי). כמו כן, לטובת אחסון נוסף ובשביל לקשר את המטבח עם רוח הבית הכוללת, נוסף מדף פינתי מעץ ממוחזר שבוצע על ידי שייקל דיזיין. כדי לחמם את החללים, הבית כולו חופה בפרקט, למעט חדרי הרחצה.

המטבח | צילום: שחר לוי

חלון ברוחב ארבעה וחצי מטרים נפתח בקיר הסלון ותחתיו הוצב ספסל לישיבה ולאחסון צעצועים, גם הוא על ידי שייקל. מסך הטלוויזיה ניצב על עמוד היוצא מתוך הספסל. לצד הספסל הושאר מקום ייעודי להוספת קמין גז שטרם נרכש. על מנת ליצור איזון בחלל, מול החלון הגדול שנפתח, יצרה שלוש קיר דומיננטי שלדבריה, "יחזיק" את הקומפוזיציה וייתן תחושה שהכל יושב במקומו. טפט ירוק שנרכש אצל לילך זמיר במתחם הידית בפרדס חנה, נותן מענה לירוק הטבעי שבחוץ ומעצים את כניסתו הביתה. גוף תאורה מרשים של אסף ויינברום נתלה עליו. לצד הקיר, כמו גם מעל הפסנתר, שולבו תמונות של המותג קוואלה. על מנת להוסיף לתחושת החמימות שבבית, שולבו קורות עץ בתקרה הגבוהה.

ספסל לישיבה ולאחסון צעצועים | צילום: שחר לוי

פינת המשפחה נתפרה במיוחד אצל "בת אלס חיבורים", וגם בחירת הבדים והכריות הותאמו לגוונים של הבית כולו. קיר הטלוויזיה בפינת המשפחה נצבע בכחול כהה, המהווה לדברי שלוש "רקע נעים לעין ומרגיע את ההתבוננות במסך בזמן שהוא דולק". עמוד תומך שלא ניתן היה להסיר נצבע בשחור, וכעת מהווה חיץ בין פינה זו לפינת המחשב המסתתרת מאחוריו. את קיר פינת המשפחה מעטרות יצירותיה של נעמה סגל (כמו גם את קיר חדר השינה של ההורים).

קיר כחול בפינת המשפחה | צילום: שחר לוי

חדר ילדים | צילום: שחר לוי

בחדרי הילדים נרכשו מיטות חדשות ופינות למידה, ואילו חדר השינה של ההורים שינה העמדה, מה שמוביל לתחושה אחרת לגמרי בחדר. במקור המיטה נשענה על הקיר הסמוך לבית השכן (ה"דו" הצמוד) וגם החלונות פנו לכיוונו. שלוש בחרה לבודד ולהרחיק את חדר השינה על ידי כך שסגרה את החלונות הקיימים ומיקמה לאורכו של הקיר המשותף ארון בגדים גדול מצד לצד. חלונות חדשים נפתחו בכיוון חצר הבית והמיטה סובבה לקיר זה. השאיפה הייתה לפתוח חלון אחד רחב, אך בזמן השיפוץ נתגלה עמוד תומך במרכז הקיר ובמקום זאת הוחלט ליצור שני חלונות קטנים יותר בצורה סימטרית משני עברי המיטה. השטיח האדום הגיע עם הדיירים מביתם הקודם שם היה מונח בסלון, וקיבל מקום תחת המיטה בחדר זה. מול המיטה הוצבה שידת מגירות (ביתילי) וכורסא המשמשת בעיקר להנחת הבגדים שנפשטו באותו היום. חדרי הרחצה שופצו מן היסוד (ארון הכיור והמראה נרכשו ב "טורקיז האוס").

חדר הורים | צילום: שחר לוי

שידה בחדר הורים | צילום: שחר לוי

שלוש יצרה מסדרון המרחיק את חדר השינה מפינת הטלוויזיה על ידי יצירת מקום אחסון רחב מצידו האחד, מה שמבודד עוד קצת את הרעשים מהסלון, כמו גם ספרייה המכילה את ספרי הילדים הרבים מצידו השני, שנמצאת בסמיכות גבוהה לפינת הטלוויזיה שלהם ("נויה נגרות בהתאמה אישית").

המסדרון שמוביל לחדר השינה, שעוצב כ"אי של שקט" | צילום: שחר לוי

עיצוב פנים:תמי שלוש
צילום: שחר לוי

ספקים:
קבלן שיפוצים: אלון אברהם
ריצוף וסניטריה: זהבי עצמון, אלוני
נגרות ארונות: ארז הינדי
נגרות עץ ממוחזר: שייקל דיזיין
דלת כניסה: דלתות כפר חוגלה
עין בקיר כניסה: צחי נבו
תמונות: נעמה סגל, קוואלה
פינת משפחה: בת אלס חיבורים
ספה: ביתילי
כורסא: גלריית וסטו
הדום ושטיח: טולמנ'ס
ארון חדר רחצה: טורקיז האוס
תאורה במטבח: חיים אבגי
תאורת קיר בסלון: אסף ויינברום
תאורה כללית ומאווררי תקרה: טרנדלייט
קרמיקה: לורי גולדשטיין
חפצים משלימים: פלאות בוקס, פוקס הום
טפטים: לילך זמיר