"התפללתי שהוא לא נחטף לעזה. העדפתי אותו מת כאן"

"כל דבר שינציח את זיו שלי, עוזר לי להתמודד עם השכול שלי". זיו פפה שפירא ז"ל והוריו | צילום: באדיבות המשפחה
"כל דבר שינציח את זיו שלי, עוזר לי להתמודד עם השכול שלי". זיו פפה שפירא ז"ל והוריו | צילום: באדיבות המשפחה

ברגעיו האחרונים זיו פפה שפירא ז"ל שלח לאקסית שלו אימוג'י של לב בוער ממעמקי הטבח במסיבת הנובה. מאז שנרצח הלב של אימו תמי כהן ממשיך לבעור. בריאיון ל"את" היא מספרת איך מנכיחים ילד שאיננו עוד

88 שיתופים | 132 צפיות

בלילה של השישה באוקטובר, יצאו שלושה חברים מאזור העוטף למסיבה בנובה. שניים מהם, זיו פפה שפירא בן ה-26.5 מקיבוץ ניר עם, וחברו נבו ארד מקיבוץ סעד נרצחו בבוקר השבעה בחודש. החבר השלישי ניצל.  

>> עיניים כלות: שי-לי עטרי והתינוקת שלה ממוטטות את הלב

זיו שפירא ז"ל, שהחברים כינו אותו לאורך השנים "פפה", עד שהוא הוסיף את הניק-ניים לשמו בתעודת הזהות, נולד לאימו תמי כהן (55). אביו הכיר בו, אבל היא גידלה אותו עד גיל 4.5 כאם יחידנית לפני שנישאה לפטריק כהן, יועץ עסקי שעלה מפריז עם תנועת "הבונים-דרור" ונולדו להם עוד שלושה בנים.

"לא סומכת על אף אחד". תמי כהן, אימו של זיו פפה שפירא ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה
"לא סומכת על אף אחד". תמי כהן, אימו של זיו פפה שפירא ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

כבר 22 שנים הם גרים בקיבוץ ניר עם. פטריק גידל את זיו כאילו היה בנו. אחרי שפונו מהקיבוץ לפני תשעה חודשים הם עברו לגור במלון מפונים בתל אביב. הם שבו לקיבוץ כשתמי התעקשה שזיו ייקבר בבית הקיבוצי שלו, אחרי שטקס האשכבה וההספדים נערכו בתל אביב. על הקבר של זיו כתובים לצד האם תמי, שני אבות: אביו הביולוגי ופטריק. 

אין בית אחר

פעם נוספת הם חזרו לקיבוץ ביום הנישואין שלהם. "לא חגגנו, רק רציתי להיות קרובה לזיו," היא אומרת. באמצע אוגוסט תחזור המשפחה סופית לביתם בקיבוץ. "נחזור עם הרבה חששות," מודה כהן, "למרות שהקיבוץ שלנו לא נפגע משמעותית מעבר לפגיעות מרסיסים על בתים, כי כוחות גולני ומג"ב עצרו אותם. עדיין, הזיכרון של מחבלים ששורצים סביבנו לא מרפה, ואחרי מה שקרה בקיבוצי העוטף, אני לא סומכת על אף אחד. אבל אני חוזרת כי אין לנו בית אחר. יש חברים שלנו מהקיבוץ שעוברים לדיור חלופי בדרום אשקלון, אבל מבחינתי אין הבדל ברמת הפחד, אז נחזור ישר הביתה".

תמי כהן, אימו של זיו פפה שפירא ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה
תמי כהן, אימו של זיו פפה שפירא ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

יחד עם תמי, פטריק והבנים יחזור איתם גם לופי, כלבו של זיו, זאב מעורב עם צ'כי וכנעני. "לופי בן 3.5", היא ממשיכה. "זיו אימץ אותו בגיל חודש. הוא הדבר החי היחיד שנשאר מזיו, והוא מתרפק עליי כשאני עצובה. הוא מתוק והוא סוג של נחמה בשבילי." מאז הירצחו של בנה, תמי כהן לא שבה לעבודתה בבית הכלבו של קיבוץ גבים, והיא מקדישה את עצמה להנצחה של בנה בכל דרך אפשרית. 

"הממשלה וביבי נתניהו בראשה, צריכה להתפרק וללכת, לא הביתה, אלא לכלא, יחד עם ראשי הצבא שזלזלו ולא הקשיבו לתצפיתניות שהתריעו שוב ושוב"

 

מה את עושה?
"כל דבר שינציח את זיו שלי. זה בנפשי להנציח אותו בכל דרך אפשרית וזה עוזר לי להתמודד עם השכול שלי. הוצאנו חולצות, מדבקות, מגנטים עם תמונתו, ושיר שזיו כתב שיוצא להלחנה במסגרת מיזם של בית הספר רימון עם עוד עשרה שירים של נופלים. בנוסף, יצא אלבום זיכרון שהכינה כרמית רוטשטיין ומרב לונדנר כתבה את סיפור חייו. כל מי שהתגייס להנצחת זיו עושה זאת בהתנדבות. בנוסף יהיו שתי הנצחות בשטח. האחת בקיבוץ, בגינת הבית של זיו הוא שתל ורדים, פרח שהיה אהוב עליו במיוחד. ואנחנו מקימים גינת ורדים בקיבוץ לזכרו כשבמרכז תעמוד אנדרטה ממתכת שהכין יוסי אסולין, שעבד עם זיו באותו מפעל".

ארבעת האחים מלינוב | צילום: באדיבות המשפחה
ארבעת האחים מלינוב | צילום: באדיבות המשפחה

הנצחה נוספת היא יוזמה של ארבעה אחים עולים מרוסיה, שמקימים עבור זיו אנדרטה באתר ההנצחה ברעים: "בנוסף, הם מייצרים גם אנדרטה וירטואלית לכל הנרצחים בפסטיבל נובה, פרויקט שנקרא 'בזיכרון' אותה ממנכ"ל האח ארטיום מנילוב ביחד עם שלושת אחיו. כל המידע והחומרים שהם רוצים לשים על דפי הזיכרון, יאפשר לקרובי המשפחה לחלוק זיכרונות ולהנציח את זכרם של יקיריהם שנרצחו, באמצעות טקסטים, תמונות וסרטונים. צוות הפרויקט בודק עם כל משפחה איזה מידע הם רוצים לחלוק עם הציבור, או אם הם מעדיפים שהוא יהיה פרטי עם גישה לבני משפחה וחברים בלבד".  

ילד מסיבות אהוב

תמי מספרת עד כמה זיו אהב מסיבות. "הוא היה חיית מסיבות וגם יחצ"ן של מסיבות, טס לכל מיני פסטיבלים בפורטוגל, ספרד, גרמניה, הולנד ועוד", היא נזכרת. "אבל הפעם כשהוא סיפר לי על המסיבה של הנובה, היו לי חששות. לא דיברתי בכלל עם הורים לפני המסיבה. זיו יצא עם החברים, אבל לא ידעתי עם מי, רק אחר כך גיליתי. בחיים לא חשבתי שזה ידפוק אצלי בדלת". 

משפחתו של זיו פפה שפירא ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה
משפחתו של זיו פפה שפירא ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

ספרי איזה ילד הוא היה?
"מרדן, כזה שלא אהב מסגרות והתקשה להסתדר איתן. אבל הוא היה אהוב בצורה בלתי רגילה בכל המעגלים שהיה בהם ונכנס ללבבות. בתיכון, המורים של בית הספר האזורי בו למד היו שולחים לי תמונות איך הוא משתזף בשמש כששאר התלמידים לומדים בכיתה. למזלו הוא מאוד אהב את הקטע החברתי והיה איש של חברים, אז ויתרו לו. לפני הצבא הוא עשה שנת שירות בגרעין נח"ל ומאוד נהנה שם ועד היום אנחנו בקשר טוב עם חבריו משם. בצה"ל הוא פחות הסתדר עם המסגרת ושוחרר לפני תום השירות". 

מה הוא עשה בשנים האחרונות?
"זיו היה אמן, למד צורפות ועסק בזה כתחביב. הוא הכין תכשיטים בשבילו ולחברים וגם קנו ממנו. כמקצוע עיקרי הוא למד רתכות צנרת והיה מאוד מבוקש בתחום. הוא עבד בחברת 'חמו אהרון' באזור התעשייה של רהט וגם יצר אמנות ממתכת. לפני שנתיים ביום הולדתי הוא הכין לי פמוטי מתכת בצורת פרחי שושנים ועל הבסיס קעקע לב. חצי שנה לפני שנרצח נפרד מחברתו. היו לו הרבה תוכניות להמשך. הוא התחיל תהליך של קניית שטח בקיבוץ כדי לבנות עליו בית. הוא תכנן לטוס ליפן עם חבר. החבר טס לבדו. הילד הצעיר שלי כבר לא יגשים את החלומות".   

בואי נחזור לבוקר של השבעה באוקטובר.
"התעוררנו בשעה שש ו-29 דקות והבנתי שמשהו קורה. הטלפון הראשון היה לזיו. הוא לא ענה, אבל כתב שהמסיבה הסתיימה והם מקפלים הכל. כעבור שעה נפל אצלנו החשמל ולא היה אינטרנט עד הצהריים. בשעה 08:33 זו הייתה הפעם האחרונה ששמעתי ממנו – שאלתי אותו מה קורה והוא ענה שהכל בסדר והם בפקק. רק בדיעבד התברר לי שלא אמר לי את האמת כי פחד שאנסה לבוא לחלץ אותו. כשקיבלתי את מכשיר הטלפון שלו ראיתי את ההתכתבות שלו עם חברים ועם האקסית שלו. הוא כתב להם שזו מלחמה עם טילים ועם מחבלים שיורים עליהם. לה הוא שלח גם לב בוער. בטלפון שלו ראיתי שהפעם האחרונה שדיבר עם חברים הייתה בעשרה לתשע. בשעה 10 לא שמענו ממנו יותר. הרגשתי שהוא לא חי והתפללתי שהוא לא נחטף לעזה. העדפתי אותו מת כאן מאשר את אי הוודאות". 

"אמרו לנו שהוא חטף יריה בחזה והיה שלם. קברתי ילד שלם שלא התעללו בגופתו וזה נותן סוג של שקט"

 

מה את עוד יודעת על רגעיו האחרונים?
"גופתו של זיו נמצאה בכניסה לנחל גרר מתחת לכביש 232. הסתבר שהם ברחו מהמכונית אחרי שירו לעברה RPG, עלו על מכונית אחרת וברחו שוב והתפצלו. זיו ונבו נרצחו בנפרד. לא מצאנו מי שיספר לנו פרטים נוספים, אבל מלהב 433 אמרו לנו שהוא חטף יריה בחזה והיה שלם. קברתי ילד שלם שלא התעללו בגופתו וזה נותן סוג של שקט. מאז שנרצח יש את החיים שלפני ואחרי. הכל השתנה. אין לי יותר אמון במערכת, לא בממשלה ולא בצבא".  

אנדרטת הנצחה של זיו פפה שפירא ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה
אנדרטת הנצחה של זיו פפה שפירא ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

את כועסת.
"מאוד. לא היה צבא ברוב המקומות עד השעה שתיים. לא שמענו עד השעה הזאת מטוס אחד בשמיים. בבארי, ניר עוז, כפר עזה המחבלים עשו כאוות נפשם. זה היה בשבילם טיול שנתי כדי לטבוח ולרצוח. בעיניי, הממשלה וביבי נתניהו בראשה, צריכה להתפרק וללכת, לא הביתה, אלא לכלא, יחד עם ראשי הצבא שזלזלו ולא הקשיבו לתצפיתניות שהתריעו שוב ושוב. מקבלי ההחלטות היו יהירים וחצופים וזלזלו בחיי אדם. אני מרגישה שבגדו בנו וסחרו בנו עם כל מזוודות הכסף שנתנו לחמאס כדי לקנות שקט. עכשיו אני גם לא מבינה איך אחרי כל מה שגרמו לו, הם לא מחזירים את כל החטופים, מתים וחיים שנמקים שם. האם הכל בשם ההישרדות הפוליטית? לימדו אותנו שלא משאירים פצועים בשטח אבל משאירים, וזה מתסכל, מעצבן, מכעיס, אין מילים לתאר עד כמה זה הדבר הכי חשוב ועכשיו. מי שחי להחזירו הביתה, ומי שמת להביאו לקבר ישראל".  

מאיפה הכוחות?
"מהמשפחה שלי, מבעלי שאין כמוהו, ומשלושת ילדיי, שני חיילים ותיכוניסט שבעקבות הפינוי מהבית למד בכפר הירוק וימשיך שם בפנימייה. וגם בשביל הכלב של זיו. בשבילם אני קמה כל בוקר מחדש. ויש עוד משהו שמקל עלי; אימי נפטרה מסרטן לפני שנים, אילו היא הייתה היום בחיים ועדה לרצח נכדה האהוב, היא לא הייתה יכולה להמשיך לחיות. לפחות חסכתי לה את הידיעה הזאת".