ענת ברזילי: "הדבר שהכי מפריע לי זה ה'נפנפים' בזרועות – שזזים לכל הכיוונים"

היא צמחונית מגיל 5, הפסיקה עם הלק-ג'ל כי הציפורניים שלה נהיו דקות כמו נייר, מתמידה בבוטוקס אבל לא במכון כושר. ענת ברזילי מדברת על שגרת הטיפוח, האובססיה לבייגלך - והטריק שלה לזוגיות אחרי 200 שנה
ענת ברזילי, שחקנית, קומיקאית, תסריטאית ומורה למשחק. בימים אלה מופיעה בהצגת היחיד רבת המשתתפים "גרה עם קושמרו", שכתבה ועולה בהבימה 4. נשואה, אם לשניים וסבתא לנכד, מתגוררת בתל אביב.
>> סופיה מצ'טנר חזרה לארץ ופותחת את הלב: "למדתי לחיות בלי אבא"
שגרת טיפוח
"אני חצי פולנייה וחצי עיראקית, ולשמחתי ירשתי את העור העיראקי המעורב. יש לי דודה בת 101 בלי קמט אחד. אני מודה שאני לא מאוד מטופחת – דודה אחרת שלי, בת 96 וללא טיפולים, אומרת שכל הטיפולים רק מושכים את העור. בבוקר אני לא מטפחת את העור – הוא כבר מטופח מהלילה. לפני שאני יוצאת מהבית, אני שמה קרם לחות עם הגנה של קליניק, או קרם של קליניק שמוציא נקודות שחורות, או רק קרם הגנה של ד"ר פישר. כל שאר הקרמים פשוט מפריעים לי על העור. מצאתי בחו"ל פודרה עם קרם הגנה של שיסיידו, והיא מעולה – גם מספקת הגנה וגם עושה את העור חלק כמו של היפניות".
קוסמטיקאית
"אהובה קורח, הקוסמת מ'בית של אהובה' בגוש הגדול בתל אביב, היא פשוט מעולה. הבעיה היא שאני לא מגיעה אליה בעקביות – לא מאיזו אג'נדה, פשוט עצלות יתר".
אנטי אייג'ינג
"ניצה שאול, חברתי, לקחה אותי ל'אלו קינו' בראשון לציון, ומאז אנחנו נוסעות יחד לד"ר מננה. אני עושה אצלה בוטוקס באופן קבוע. אין לי קמטים, רק נפילת עור. בעבר ניסיתי כמה פעמים חומצה היאלורונית, אבל אני נזהרת – יש לי פנים גדולות ואני חוששת להיראות כמו בלון. עשיתי בוסטר למרקם העור וזה היה מעולה, והתוכנית הבאה היא להזריק באזור הרקות. הדבר שהכי מפריע לי זה ה'נפנפים' בזרועות, שעם השנים קיבלו חיים משל עצמם וזזים לאן שהם רוצים, בלי קשר אליי. לפני עשור עשיתי פרוצדורה קטנה ולא ניתוחית – שאיבה בסנטר הכפול. ועם כל זה, אני עדיין מרגישה שיש בי משהו ילדותי שלא רוצה להתבגר, לצד הקונטרסט עם הזקנה. אני מנסה כל מיני ויטמינים, קניתי גם את המכשיר הביתי נונה לאנטי אייג'ינג – אבל אני לא ממש מתמידה".
איפור
"המוצר החובה שלי הוא קונסילר של מאק, שלפעמים משמש אותי גם כמייק אפ. לפעמים אני מוסיפה מייק אפ בנפרד – של בובי בראון או מאק. השפתונים האהובים עליי הם של בובי בראון ומאק, בצבעי אדום-חום-אדמה. הפודרה המועדפת עליי היא של שיסיידו או אסתי לאודר. אני יודעת להתאפר לבד – בתחילת הדרך שלי, בהצגות, היינו עושות הכל בעצמנו".
בושם
"אני לא אוהבת בשמים מתוקים, אלא כאלה עם ניחוח פרחוני ומעט מרירות. האהוב עליי הוא Blackberry & Bay של ג'ו מלון – יש בו משהו מסתורי. בושם נוסף שאני אוהבת הוא Narciso For Her הוורוד".
שיער
"השיער הטבעי שלי יבש, ואחרי כל חפיפה הוא מתלתל. למזלי, ממש ליד הבית יש לי את מעצב השיער המושלם, מואיש חן, שעושה לי קרטין מדי כמה חודשים. כשאין לו זמן, אני חופפת בבית והוא רק מעצב לי – והפן שלו מחזיק לי שבוע. אני חופפת ב'אלביב' של לוריאל ומקפידה על מרכך או מסכה".
מני פדי
"ליד הבית שלי יש את 'ניילס', ואני הכי אוהבת שם את הכורסאות שעושות מסאז'. אני מגיעה אחת לחודש לפדיקור, כי לדעתי כפות הרגליים שלי – אותן ירשתי מאבי – מכוערות. כשאני יוצאת לטייל, אני מרגישה שהוצאתי את אבא שלי לטיול, אבל עם הפדיקור זה נראה חמוד. בידיים עשיתי שלוש שנים ברצף לק ג'ל, אבל אז הציפורניים הפכו דקות כמו נייר – והפסקתי".
גבות
"יש לי עיפרון של קיקו מילאנו בגוון חום אפרפר, שמקפיץ את המראה. בעבר עשיתי שעווה, וזה פשוט ניהל אותי – אז עשיתי לייזר. היום כבר לא צומח לי יער, ודי לי בפינצטה לניקוי מדי פעם".
כושר
"אני תמיד רשומה למכון כושר – אבל כמעט לא הולכת. נרשמתי ל-20 מפגשי פילאטיס, ובשלוש שנים הצלחתי להגיע ל-19 מפגשים. הדבר היחיד שאני באמת מתמידה בו הוא EMS, במכון של אלון ואיציק. זהו טיפול שבו לובשים חליפה שמתחברת לאלקטרודות, ועושים 'כאילו' התעמלות אבל השיטה מחזקת את השרירים, וזה עובד. חוץ מזה, אני הולכת הרבה ברגל בזכות מלכה, הכלבה הענקית שלי, כדי שתוציא אנרגיה. בלי להרגיש, אני מעבירה איתה חצי שעה של הליכה בכל ערב, כשזה התור שלי איתה".
תזונה
"אני צמחונית מגיל 5 אחרי שסבתי אמרה לי 'מה זה המכובס במרק' ולא הצלחתי לעשות אבחנה בין החיה לבשר. אני לא מטיפה, כי הגוף כן צריך בשר, אבל פסיכולוגית אני פשוט לא מסוגלת, ומעולם לא הכנסתי סטייק לפי. אוכל אף פעם לא היה עניין גדול עבורי – אני אוהבת גורמה, אבל גם אוכל שהוא לא הכי טעים בעולם. המשקל שלי יציב מאז גיל הנעורים ונע בין 51 ל-54 ק"ג, כשהגובה שלי הוא 1.59 מטר. גמדה, אבל יש לי נעליים משופרא עם עקב 6 ס"מ שהיא בלתי נראה".
"אני אוכלת בעיקר לחם, גבינות, פירות וירקות. בעבר נהגתי לאכול בלילות אחרי הצגות וגיליתי שזה משמין אותי, אז כיום הארוחה האחרונה שלי היא עד שבע בערב. בבוקר אני שותה כמה כוסות קפה, אוכלת יוגורט עם זרעי צ'יה ופירות, ולחם. בצהריים אני לרוב אוכלת מרק, פסטה או סנדוויץ', ובערב אני מעדיפה אוכל איטלקי, אסייתי וים-תיכוני. מבחינת מתוקים – רק עוגת שוקולד חמה. הגילטי פלז'ר שלי הוא פחמימות חמות ומלוחות, והכי-הכי – בייגלך. אני יכולה לאכול מהם בכמויות".
טיפ לחיים
"הכי חשוב שיהיו לנו חברים וחברות. זה בא לי מהבית, שתמיד היה שוקק חיים. אבל לא פחות חשוב – אל תהיו במקומות שלא כיף לכן להיות בהן. והומור! הומור מחזיק הכול, כולל מריבות בזוגיות. אף פעם אל תרגישו אשמות כשאתן נהנות – זו מטרת העל. אני היום יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד, אבל כשההנאה היא מטרת העל, אני מיישמת אותה על הבמה. בזמן המלחמה כתבתי את 'גרה עם קושמרו', אחרי שמצאתי את עצמי יושבת שעות מול המסך. אם הייתי צריכה לצאת לרגע – הייתי חוזרת מיד לטלוויזיה. הרגשתי שאני חייבת ליצור, שאם אני לא כותבת על זה – אני משתגעת. ככה נולדה הצגה לא מתחנפת, עצובה ומצחיקה, על אישה שמרגישה שהחיים שלה מתפרקים. אנחנו חיים היום במדינה שמעציבה אותנו, ומאבדים בה את הזהות שלנו".
"במציאות, אני נשואה כבר 200 שנה לעורך הדין רון (רונזה) זמיר, שהיה גם מפיק. הוא איש מצחיק, ביצועיסט מדהים, ואני נעזרת בו המון. אנחנו רבים וצוחקים, ולמדתי שהחיים לא אמורים להיות אידיאליים – וגם לא הנישואין. מי שלא מפחדת מהעובדה הזו תחיה טוב, אבל מי שמצפה לשלמות – וזה כולל גם גברים – יש סכנה שתתאכזב, כי שום דבר לא באמת מושלם. לא אנחנו, לא הנישואין שלנו, אבל למרות שאני קוטרית לא קטנה – אני מזכירה לעצמי כל הזמן לשמוח במה שיש. יש בי משהו ילדותי, ולמרות עניין הבישול – היה שמח ונהדר לגדול אצלי. ואולי הטיפ הכי חשוב שלי: תאהבו את ההורים שלכן. תבלו איתם כמה שיותר בזקנתם. בשבילי, יומיים בשבוע עם אימא שלי זו לא מטלה – אני באמת נהנית איתה".