כוכבת "רוקדים עם כוכבים" נחשפת: "הרגשתי שהגוף שלי מתפרק ושלא אופיע יותר"

נינה סול (37), כוריאוגרפית, רקדנית ומורה לריקוד, מהכוכבות הבולטות של "רוקדים עם כוכבים" (קשת 12). גרושה מהרקדן סרגיי סטפנוב ואם לבן 7.5, מתגוררת ביבנה.

>> שרון פרי מודה: "לא הצלחתי לבחור את בן הזוג שמתאים לי"

שגרת טיפוח

"העור שלי רגיל עד יבש, יש לי נמשים ונטייה לפיגמנטציה. מגיל צעיר אני זוכרת את אימא שלי מטפלת בעצמה, וזה גרם לי להתחיל לטפל בעצמי גם כן. אני מתחילה את הבוקר עם קוביות קרח על הפנים – זה טוב לעור וגם עוזר לי להתעורר. אחר כך אני מנקה את העור עם סבון של וולדה מסדרת סקין פוד, ומעל שמה את קרם הלחות של החברה. לפעמים אני משתמשת במסכת הזהב של חוה זינגבוים. סבון הגוף שלי הוא של דאב, וקרם הגוף של אנה לוטן".

קוסמטיקאית

"אני עושה עיסוי פנים אצל המטפלת שלי יוליה, ולא הולכת לקוסמטיקאית. בזמנים רגילים אני מגיעה אליה אחת לשבועיים לטיפול שנמשך שעתיים וכולל פנים, צוואר וכתפיים, ולפעמים אני אפילו נרדמת תוך כדי".

אנטי אייג'ינג

"אני מאמינה שהעיסוי הקבוע בפנים עוזר לי למנוע טיפולים יותר אגרסיביים, כמו הזרקות של חומרי מילוי בעתיד. לפני כמה שנים עשיתי טיפול מזותרפיה, אבל בעיקרון אני לא אוהבת להכניס חומרים זרים לפנים שלי. אני עושה לעצמי טיפול עם אבן גואשה לפנים ומברשת לעיסוי הגוף, וגם עיסוי קרקפת כולל משיכת שיער כדי להזרים דם. כרקדנית אני מטפלת בגוף שלי, ואני מאמינה שגוף ופנים זו מערכת אחת – עם גוף מתוח, טונוס שרירים נכון ושמירה על יציבה, גם הפנים נראות טוב יותר".

איפור

"אני לא מתאפרת כל יום, וכשאני כבר מתאפרת זה מעט. יש לי מייק-אפ קליל של אסתי לאודר שמצליח לכסות את הפיגמנטציה. שפתונים אני מעדיפה עם לחות או ללא צבע, או בוורוד טבעי של קליניק. הסומק שלי הוא של מאק, ולאירועים אני שמה את המסקרה ווליום מיליון לאשס של לוריאל פריז".

בושם

"אני פחות אוהבת ריחות מתוקים. אחרי שנים עם בושם של שאנל, אני משתמשת כיום ב-English Oak & Hazelnut של ג'ו מלון לונדון. הריח עמוק, אבל עדיין עדין ופרשי".

שיער

"השיער הטבעי שלי דק, חלק ובצבע חום שטני. אני צובעת אותו בעצמי בבית אחת לחודש, לג'ינג'י-בלונד. אין לי מעצב שיער קבוע – אני מסתפרת אולי פעם בשנה אצל בת דודה שלי שהיא מהתחום. אני חופפת לפי הצורך, כל יום או יומיים, עם שמפו ומרכך של אמיקה שיש להם ריח נפלא. בדרך כלל אני לא עושה פן ונותנת לשיער להתייבש טבעי".

גבות

"הן די דקות, ואני ממלאה אותן לבד עם עפרון גבות של מאק".

מני פדי

"בעבר עשיתי לק ג'ל אבל הפסקתי בגלל הגישה שלי – לא להכניס חומרים זרים לגוף. היום אני עושה לעצמי כשיש לי זמן בערב שקט בבית, אחרי אמבטיה".

כושר

"זה היתרון של המקצוע שלי – אני רוב היום בתנועה, מלמדת כמה פעמים בשבוע, ויש ימים כמו ב'רוקדים' שבהם אני רוקדת 10 שעות ביום. אני מתחילה את הבוקר עם יוגה או אקרו יוגה ומדיטציה, לרוב 40 דקות, ואם יש לי זמן אני מאריכה לשעה וחצי. לפעמים אני מסתפקת בנשימות. אני עושה מתיחות כדי להרגיש את הגוף. יש לי קבוצות ריקוד לנשים ואנחנו מאוד נהנות – דרך הריקוד אנחנו משחררות את המתח והלחץ. אני מאוד אוהבת ים וטבע, ללכת יחפה – זה טוב לגוף וגם לנפש. אני מנסה לפעמים דברים חדשים, התחלתי ללכת על חבל, וזה נפלא לבאלנס של הגוף".

תזונה

"אני מאוד רזה באופן טבעי. הגובה שלי הוא 1.60 מ' ואני שוקלת 48-50 ק"ג, חוץ מההיריון שבו הגעתי ל-63 ק"ג. הגישה שלי היא לאכול במנות קטנות. אחרי שתיית מים בבוקר ויוגה אני שותה את הקפה שלי עם טוסט, עוגייה או קרואסון – אני קונה רק סוגים משובחים בקונדיטוריה 'אתיס' ליד הבית ביבנה. אני אוהבת אוכל פשוט: שניצל, אורז, חזה עוף, לפעמים סטייק או סושי. בערב אני אוכלת יחד עם הבן שלי ירקות, יוגורט וביצה. בין הארוחות פרי או חטיף אנרגיה. אני מאוד אוהבת מתוק ואין אצלי יום בלי. יש גם מתוקים טובים – חוץ ממאפים, זה כולל אצלי גם פירות יבשים ואגוזים. אני מאמינה שבגיל מסוים הגוף בוחר את המשקל שלו, ולא משנה מה עושים, אבל חשוב להיות תמיד בפעילות גופנית".

טיפ לחיים

"לכו תמיד אחרי הלב והאינטואיציה שלכן, ותבחרו במה שאתן באמת אוהבות ורוצות לעשות בחיים. זה גם מספק וגם נותן כוח ורצון לשאוף לעוד. אני התחלתי לרקוד בגיל חמש ברוסיה, וכבר 32 שנה אני מתמקצעת בזה. אם מצליחים להפוך תחביב למקצוע, זה נהדר. לפעמים אני מגיעה להעביר שיעור גמורה מעייפות, אבל ברגע שאני מתחילה אני לא רק שוכחת מכל העייפות, אלא מקבלת כוח להתמודד עם קשיים".

"ולא שלא היו לי קשיים בקריירה: התחלתי בריקודים סלוניים, הייתי אלופת ישראל והגעתי להישגים בינלאומיים. אחרי לידת בני חשבתי שלא אחזור לרקוד, הרגשתי שהגוף שלי מתפרק ושלא אופיע יותר. ואז הגיעה הקורונה, התחלתי לרקוד לבד בסטודיו, נהניתי והעליתי סרטונים, ומתוך זה הגיעה ההצעה ל'רוקדים'. אני מבינה שאסור לוותר על מה שאנחנו אוהבות. היום אני מרוצה מהגוף שלי ומהיכולת שלי לרקוד יותר מאשר בעבר. עכשיו אחרי העונה הגוף כאוב – זה מאוד אינטנסיבי להוביל אדם שהוא לא רקדן. לא היינו פייבוריטים, והיינו מרוצים כשהגענו לגמר. נתנו את הלב והנשמה, וגם מקום שני זה מכובד".

"כבר עוברות לי מחשבות על החיים שאחרי והרצון להתפתח בהם. הריקוד הוא המהות שלי, אני לא יכולה לדמיין חיים בלעדיו. אני רואה מה זה עושה לזוגות שבאים לטיפול זוגי בריקוד – איך המגע מעורר אהבה. בשבילי זו שליחות. לעתיד יש לי הרבה מחשבות בתחום הוולנס שקשורות לריקוד ולטיפולים דרכו, וכשיגיע הזמן לפרוש אני אדע. מה ששינה לי את החיים הוא הבן שלי, רפאל, בן שבע וחצי. הוא השמש, האור ושמחת חיי. לפעמים מאתגר להיות אימא כשיש לך קריירה תובענית, אבל אני אוהבת את זה. היום אני לבד, ומאוד רוצה שוב זוגיות, אבל לא בכל מחיר. זוגיות בעיניי היא כיף, אבל אם זה לא מצליח, צריך לדעת לשחרר. אני מאמינה שאם יש אדם שמתאים לי – אנחנו כבר נמצא אחד את השנייה".