דפנה ארמוני סולחת: "אני לא שומרת טינה לאב ילדיי"

דפנה ארמוני (69), זמרת, שחקנית, מורה לפיתוח קול, ציירת, מאפרת וקואוצ'רית. תופיע עם ההרכב שלה ברחבה של המשכן לאמנויות הבמה ב-16.7, ותתארח בהופעה של להקת "ביטלמניה". רווקה, אם לתאומים, מתגוררת ברמת השרון.

>> האם קרם העיניים המושלם באמת קיים? יש מצב שמצאנו אותו

שגרת טיפוח

"אני מטופחת בדרך מיוחדת ועושה כמעט הכל לבד. למדתי על טיפוח בגיל צעיר, חייתי עם משפחתי באנגליה מגיל 11, ושם יש מגזינים לילדות עם הצעות לטיפוח, ומאז אני במודעות. כבת לאימא תימניה ואבא יקה, יש לי עור מצוין. אני לא מוציאה כספים על מוצרים, העור שלי נוטה ליובש, ואני לוקחת קצת שמן זית עם מים חמים, טופחת על הפנים, הכול נספג פנימה ומרווה את העור בלחות. אני מסירה איפור עם שמן תינוקות של ג'ונסון – מה שטוב לטוסיק שלהם, טוב גם לעור שלי. פילינג גוף אני עושה בעצמי: שמן זית ומלח, מערבבת ומשפשפת את הגוף בעזרת רצועות ניילון יפניות של SALUX, וממריצה את הגוף עם סבון רחצה בריח לבנדר של 'כיף'. כל התאים המתים יורדים, העור חלק, ואני מורחת אותו בשמן קוקוס אורגני מחנות טבע".

קוסמטיקאית

"מלבד פעמיים לאורך חיי, כשהשתתפות בסרט חייבה אותי, כל השנים אני מטפלת בעצמי לבד".

אנטי אייג'ינג

"עברתי הרבה ניתוחים רפואיים בגלל מצב בריאותי, אבל מעולם לא עשיתי שוב התערבות אסתטית, לא ניתוחים פלסטיים ולא הזרקות של חומרי מילוי. אין לי כסף לבזבז על זה. גם אם אגיע לגיל מאוד מבוגר וארגיש מאוד מקומטת, אני חוששת שאעדיף תרגילי יוגה לפנים. נכון לעכשיו, אני משתמשת בגלגלת עם אבן ג'ייד שממריצה את מחזור הדם".

איפור

"אני אוהבת להתאפר וגם לאפר אחרות, ולפעמים עובדת בזה. המייק-אפ הוא סופט טאץ' מוס של אסנס, הפודרה של סטודיו פיקס של מאק. האייליינר של ג'ייד, יתרונו הגדול שאינו זז, השפתונים של מייבלין ניו יורק בגוונים ורודים שונים או אדום עז, המסקרה בולד סטיי לונג של קרליין, והסומק של סקארה בגוון ורוד בייבי".

בושם

"אני לא אוהבת בשמים מתוקים או פרחוניים – אני מעדיפה אותם עציים, חזקים, קצת מרים, והם יכולים להיות גם גבריים. נכון לעכשיו, אני משתמשת בלה וי א בל של לנקום ובאו דה דינמיסנט של דיור".

שיער

"יש לי שיער מתולתל של תימנייה, וכבר עשרים שנה לפחות אני מגיעה למויש חן, איש נהדר, רחב לב ואיש מקצוע מעולה. תמיד יש אצלו עוגות נהדרות, והוא קצת מקצר ומעצב לי את השיער. בבית אני חופפת פעם עד פעמיים בשבוע עם שמפו של קרליין לשיער מתולתל, ומסכה של נטורל פורמולה או של AUSSIE. אני מזוהה עם התלתלים ואורך השיער שלי כבר שנים. רק פעם אחת, לצורך טלוויזיה, ביקשו שאאריך, עשו לי תוספות, ונשארתי איתן שלוש שנים. ופעם אחת בחיי צבעתי לבלונד, בסרט של ליהי חנוך, שבו היה השיר של שלום חנוך 'תפסתי ראש על הבר' – רצו מלצרית בלונדינית, והסכמתי".

מני פדי

"אני כוססת מגיל 12 ועושה לעצמי מניקור לבד. אני מדביקה לבד ציפורניים, גוזרת לאורך שאני בוחרת, ושמה לק בגוון ורוד פוקסיה או אדום עז. על כפות הרגליים אני מורחת קרם בריח לבנדר של סבון".

גבות

"הן עבות ואני מסדרת אותן לבד. מנקה עם פינצטה וצובעת בעיפרון חום את הבסיס שלהן".

כושר

"אני עושה הליכות בבית מקצה המטבח עד קצה הסלון במשך כ-25 דקות, ועושה גם פיזיותרפיה בקופת חולים אצל אסף גרטל, שהוא יוצא מהכלל: עושה לי מתיחות ומנחה אותי עם תרגילים לבית. בקופת חולים בעבר שברתי את עצם הירך והאגן, וארבע שנים הייתי עם קביים. קרעתי גם את הכתף, ועברתי ניתוח רציני בבטן. כשאחלים לגמרי, דבר ראשון אלך להידרותרפיה. אני יכולה להיות במים כל היום. באנגליה הייתי שחיינית, וגם בנבחרת נֶטְבּוֹל, זריקת כידון, ריצות… אבל זה, כאמור, היה מזמן".

תזונה

"יש לי נטייה להשמנה. בשיא שקלתי 118 ק"ג, והיום אני 99 ק"ג, ובמגמת ירידה. ארוחת הבוקר שלי, אחרי 'מודה אני' ו'שמע ישראל', כוללת שלוש ביצים, כשהשלישית רק עם חלבון. אני מקשקשת אותן במחבת עם שמן זית, שהוא חבר טוב שלי, ומוסיפה קופסת קוטג'. בין הארוחות אני לפעמים לוקחת פרוסת לחם עם אבוקדו. לפעמים ארוחת הבוקר נדחית לשעה 12, ואז ארוחת הצהריים היא בין ארבע לחמש – קציצות עוף שהכנתי, עם גריסים או פסטה או תפוח אדמה, קישוא וגזר. בתשע בערב, יוגורט עיזים עם בננה או אגס מעוכים. יש לי כל מיני תשוקות באוכל, למשל: שוקולד למריחה של השחר עם לחם טרי, פעם בשנה עוגת פאי עם קרם וניל, או פירות עם ג'לי. והכי אני אוהבת פודינג וניל, זה וואו אמיתי".

טיפ לחיים

"המוטו שלי תמיד היה LIVE AND LET LIVE – חיה ותן לחיות. אבל המשפט שאני נותנת במתנה לחבריי הוא: 'אין דבר כזה למה לא – זה רק תירוצים. יש דבר כזה איך כן – כי איך כן פירושו לחפש פתרונות עד שמוצאים'. לאחרונה אושפזתי אחרי ניתוח בטן, ולמרות זאת התעקשתי להופיע ביום העצמאות, אפילו על כיסא גלגלים, ולחזור אחרי זה לאינפוזיה. בסוף ההופעה בוטלה בגלל השריפה. פרנסה היא עניין משמעותי אצלי. בגיל 37 הפכתי לאמא חד-הורית לתאומים. גידלתי את עדן ואלה לבד. היו שנים קשות; שכר דירה, שני ילדים, עבודה ב'הבימה', והכסף הלך על בייביסיטר. והתעודדתי אם נשאר לי לחלב וחיתולים. ועדיין, גם ברגעים הקשים, הקפדתי על עשיית הטוב".

"אבא שלהם לא היה מעורב, אבל לא שמרתי לו טינה, בזכותו יש לי אותם. הם גדלו עם אהבה, וידעו שהם רצויים. רק דבר אחד הייתי משנה: שהייתי לומדת מוקדם יותר לשים גבולות. הלוואי ובגיל צעיר הייתי יודעת להגיב לאנשים רעים, ולעצור אותם לפני שהם רומסים אותי. היום אני יותר קשוחה, יותר מחודדת, ועדיין בוחרת בטוב. אני חולמת על רווחה כלכלית, על קשר זוגי שיש בו חופש ומרחב, ועל שיר חדש שיחזיר אותי לבמה. אולי אפילו להופיע עם תזמורת כמו הסימפונט של רעננה. ובינתיים, כמו כולנו, אני רק רוצה שקט. הלב שלי קרוע. הופעתי בכיכר החטופים, עבר יותר מדי זמן. צריך להחזיר אותם. עכשיו".