ישראל הורגת את החטופים שלה, אבל הלו, יש לנו אירוויזיון

ככה נראה טירוף מערכות: אתמול פרסמה העיתונאית רויטל חובל כתבת תחקיר שהייתה אמורה להרעיד את המדינה. על פי התחקיר, צה"ל הפגיז מבנה בעזה על אף שהיה בידיו מידע מודיעיני מוקדם כי מוחזקים בו חטופים. בהפגזה הזאת נהרג החטוף יוסי שרעבי, כשגורל דומה פוגש לפחות שישה חטופים נוספים במקרים אחרים. אבל המדינה לא רעדה. כלי התקשורת במיינסטרים לא דיווחו על הממצאים כלל. אין לאף אחד ראש לזה שאנחנו הורגים את החטופים במו ידינו. יותר מעניין לדבר על האירוויזיון.

>> קרן פלס: "נפרדתי מעוד טיפת ייאוש. זו רק טיפה בים"

במדינת ישראל המתאבדת, השיר שלנו לאירוויזיון חשוב יותר מחייהם של החטופים. זאת אולי אמירה קשה, אבל הרבה פחות קשה מהאופן שבו בוחרת ממשלת החורבן להפקיר אותם פעם שנייה. זאת אולי אמירה קשה, אבל הרבה פחות קשה מהבגידה של עיתונאי התקשורת המשודרת בציבור. זאת אולי אמירה קשה, אבל היא מדויקת. צה"ל הורג חטופים? נו, קורה. ישראל לא תשתתף באירוויזיון? אסון לאומי, אנטישמיות, פשע נגד האנושות, בואו נדבר על זה כל היום בכל תוכניות האקטואליה.

וצריך לומר גם את זה: לשלוח אל תחרות האירוויזיון שיר שהכותרת שלו היא "October Rain", פחות מחצי שנה אחרי הטבח הנורא בתולדות המדינה, זה אקט של מדינה מוכת טירוף שאינה נמצאת עוד במתחמי השפיות והסבירות. כולנו עדיין מוכי יגון והלם, אבל המחשבה שתחרות שירי הפופ המטופשת היא המקום לנופף בו באבל הלאומי הזה ולאלץ את העולם להכיר בכאב שלנו, מעידה על אובדן כושר שיפוט המאפיין מצבים נפשיים מעורערים בואכה אשפוז כפוי.

בוועדת הבחירה של השיר הישראלי לאירוויזיון ישנם כמה וכמה אנשים טובים, על פי דיווח במאקו, ביניהם אנשי "הכוכב הבא" טמירה ירדני ויואב צפיר, יו"ר הוועדה שהוא הדי.ג'יי והיועץ המוזיקלי המוערך עפרי גופר, וגם "אנשים מתחום המוזיקה" שהם עובדי תאגיד השידור ושמם לא פורסם. על פי גורמים בתאגיד, תהליך הבחירה לווה בעימותים חריפים ועבר את הדדליין שלו במספר ימים, ולא קשה לנחש מדוע. האם הופעלו לחצים לבחור דווקא שיר שמתייחס לאירועי אוקטובר? אמרתי שלא קשה לנחש.

עדן גולן "הכוכב הבא" | צילום מסך, קשת 12