שנינו ביחד וכל אחד לחוד
סקס עם אחרים, חילופי זוגות והוספת פרטנרים למיטה - הכל מקובל בנישואים פתוחים, בתנאי שבסוף חוזרים לישון ביחד בבית. למה בוחרים זוגות רבים בדרך זו ואיך לא מקנאים?
במשך שנים ארוכות ניהל עמיר רומנים מזדמנים עם נשים שחלפו בחייו. הפחד מתגובתה של אשתו ורצונו לשמור על נישואיו מנעו ממנו לספר לה על מעלליו. כשגילה עמיר שאשתו בגדה בו כמה פעמים, הוא החליט שאין טעם לשמור עוד על הסוד, וסיפר לה על בגידותיו.
לאחר מריבה קשה ושקט רועם שנמשך ימים אחדים, ישבו בני הזוג לשיחה רצינית. "למרות ששנינו בגדנו ולא סיפרנו אחד לשני, כל אחד מאיתנו נפגע מאוד מכך שהצד השני שיקר", אומר עמיר. "ברגע שהתחלנו לדבר כמו בני אדם הגענו למסקנה שכל אחד יכול להמשיך בענייניו, תוך שמירה על הנישואים שלנו, שבסך הכל היו משביעי רצון".
עמיר ואשתו הם חלק מקבוצה הולכת וגדלה של בני זוג שהחליטו להישאר ביחד, ובמקביל לפתוח את הנישואים לשותפים מיניים אחרים. "הגענו למסקנה שזוגות הבוחרים בדרך הזו מחפשים מעין פתרון ביניים, הנועד לשמור על התא המשפחתי שלם ומוגן מחד, ומאידך לאפשר לכל אחד מבן הזוג להחזיר לעצמו את התשוקה שאבדה במהלך השנים", אומר עמיר.
"אני ממשיל את העניין הזה ליציאה למסעדה לעומת ארוחה ביתית", הוא מוסיף, "אשתי מבשלת מעולה, באמת, אבל לפעמים בא לי ללכת למסעדה, וזה לא משנה אם באותו יום יש אוכל בבית. כמו שאשתי לא נעלבת כשאני מעדיף לאכול חומוס ולא את העוף בשזיפים המופלא שלה, ככה היא לא אמורה להיעלב כשלפעמים אני מעדיף מישהי עם חזה גדול או שיער מתולתל. המזל שלי הוא שאשתי מבינה את זה לגמרי, ואפילו יוצאת בעצמה 'לאכול בחוץ'".
בגידה בהסכמה
"כניסה לזוגיות היא מטבעה כניסה לשגרה, ולאחר שנות נישואים רבות מתרחשת בדרך כלל שחיקה כללית, המתבטאת בעיקר בשעמום מיני ובחוסר סיפוק", טוען ד"ר אילן בירן, פסיכו-סקסולוג ומטפל מיני. "אין ספק שהמונוגמיה היא שהייתה בעוכריהם של זוגות רבים", טוען בירן. "המונוגמיה עומדת בניגוד מוחלט לחיי המין, שאמורים להיות מלהיבים, מרגשים ומפתיעים".
מחקרים רבים גילו שבמרבית המקרים ההצעה ל"פתיחת" הנישואים מגיעה מכיוונו של הבעל. כשהאישה נותנת את הסכמתה, עומדות בפני הזוג שלוש אפשרויות: מפגשים עם מאהב/ת בנפרד מבן הזוג השני, חילופי זוגות או צירוף של פרטנר אחד או יותר למיטה הזוגית.
בחירה באופציה הראשונה (המכונה גם "בגידה בהסכמה") מחייבת בדרך כלל הסכם בין בני הזוג, המגדיר את טיב היחסים שהם ינהלו עם השותפים האחרים. רוב היחסים הפתוחים מבוססים על הסכמה שלא תהיה כל מעורבות רגשית עם הפרטנר המיני, ושכל אחד מבני הזוג יחזור לישון בבית. בגלל המורכבות של מערכת יחסים שכזאת, הצורה הנפוצה יותר של קשר מיני מחוץ לנישואים היא של מפגשים לצורך חילופי זוגות, שבהם בני הזוג עושים את מה שעושים וחוזרים ביחד הביתה.
לאן נוליך את הקנאה?
בספרה "צילה של האהבה: קנאה רומנטית" (הוצאת צ'ריקובר), מתייחסת ד"ר איילה מלאך-פיינס להיבטים שונים של קנאה המתעוררת בנישואים פתוחים וליכולתם של בני הזוג להתגבר עליה. פיינס מדווחת על מחקר שנערך בקליפורניה לפני שנים אחדות, במסגרתו רואיינו 100 אנשים שהשתתפו בחילופי זוגות ו-100 אנשים שלא נטלו חלק בפעילות. המחקר הראה כי הסווינגרים מבחינים בין מין רומנטי, המהווה חלק מחיי הנישואים, לבין מין גופני, שנתפש כהנאה פיזית בלבד. זוגות אלו מגוננים על עצמם מפני הסיכונים האפשריים בנישואים פתוחים על ידי קביעת נורמות ברורות נגד הבעת רגשות רומנטיים ונגד התאהבות מחוץ לנישואים. האקט המיני עצמו, שנותר כשעשוע לא מזיק בלבד, אינו מהווה לטעמם "בגידה", ולא אמור להוביל לפירוק הקשר.
דוגמה מעניינת נוספת מספקים בני הזוג ג'ורג' וננה א'וניל, שכתבו ספר ובו תיעדו את מערכת הנישואים הפתוחה שניהלו במשך שנים. השניים האמינו כי ניתן לאהוב אנשים שונים בו זמנית, וכי המונוגמיה היא גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. האו'נילים אף טענו כי לקנאה רומנטית אין מקום גם בנישואים "סגורים": "קנאה היא הפחד מאובדן האהבה", הסבירו, "והיא הורסת את האהבה עצמה"
אז אם הכל כל כך פשוט, מדוע רוב הזוגות עדיין מעדיפים לשמור על נישואים רגילים?
"מתברר כי למרבית האנשים קשה שלא לקנא, וגם העובדה שאנו חיים בחברה מערבית, המעודדת רכושנות וקנאה, מקשה על העניין", אומרת ד"ר פיינס. היא טוענת כי היוזמה לפתיחת הנישואים באה לרוב מצד גברים המשתעממים בחיי המין שלהם. כשהם שומעים על האפשרות לפתוח את הקשר לפרטנרים נוספים, הם מתלהבים ומנסים לסחוף לעניין את בת זוגם. הבעיה היא שפעמים רבות הגברים הללו שוכחים את ההשלכות הנוספות של חילופי זוגות, ובעיקר את העובדה שגם נשותיהם יכולות לקיים יחסי מין עם גבר אחר.
"לא הייתי מסוגל להתרכז באשה ששכבה עירומה לידי", מתוודה גבר שהשתתף עם אשתו באירוע של חילופי זוגות. "אוזניי היו קרויות לשמוע כל רשרוש וצחקוק שהגיע מהפינה שבה שכבה אשתי עם גבר אחר. נראה שאשתי נהנתה מאוד, וזה היה נורא. תחושת חוסר הביטחון שחשתי כמתבגר רזה וביישן חזרה ועלתה בי. לא יכולתי לסבול את ההשפלה".
אולם לא כל חילופי הזוגות מסתיימים כך. קנאה יכולה לעתים גם לחזק את הנישואים, וסווינגרים רבים, כמו יוסי ואורנה למשל, מדווחים שבזמן שראו את בת זוגם עם אחר, הם חשו קנאה "בריאה", שגרמה להם לרצות שהיא תעשה עימם בדיוק את מה שעשתה עם המאהב. רגש שכזה יכול לעורר מחדש את התשוקה המינית בין בני הזוג הנשואים. ד"ר פיינס ממליצה לבני זוג המעוניינים לפתוח את נישואיהם לשוחח על הדברים העשויים לעורר קנאה קשה, ולאחר שזיהו את מעוררי הקנאה, לחשוב כיצד ניתן להתגבר עליה או להשתמש בה באופן שיאפשר לכל אחד מהם להגשים את מאווייו, ועדיין לשמור על נישואים הרמוניים ויציבים.