שניים ועוד אחד

הסיפור של משפחת אגין: כשפלג וטל נולדו, תומר היה בן שנה ותשעה חודשים. עד אז הוא היה מרכז הבית, ילד ראשון ומושקע שזכה למלוא תשומת הלב. לידת התאומים שינתה את מעמדו. פתאום, חוץ מאמא ואבא, היו בבית גם שני תינוקות, בייביסיטר קבועה ומבוגרים נוספים שבאו לעזור להילי להתמודד עם המשימה. "בתשעת החודשים הראשונים לא היה מצב שהייתי לבד עם שלושת הילדים", מספרת הילי. "הינקתי את התאומים הנקה מלאה, והייתי צריכה הרבה עזרה. תומר היה בגן עד אחר הצהריים, ובשעות שאחרי הגן העדפתי להשאיר את הבייביסיטר עם התאומים ולצאת לזמן איכות עם תומר. אני חושבת שבזכות זה הוא לא חווה טראומה מלידת התאומים. בכלל, בחצי השנה הראשונה הוא לא הרגיש אותם וכמעט שלא התייחס אליהם".

מי אנחנו? משפחת אגין תומר, טל, בן ארבע וחצי, בגן טרום חובה, ביישן, בעל חוש הומור מתוחכם פלג, בן ארבע וחצי, בגן טרום חובה, ילד שמח וחברותי משפחת שבח ליהי, בת חמש, בגן חובה, ילדה בוגרת שמתנהגת כמו אמא קטנה רומי, בת שנתיים ושבע, בגן פרטי, עקשנית, יודעת להעסיק את עצמה גל, בת שנתיים ושבע, בגן פרטי, "ילדה של אמא", עדינה ומפונקת משפחת סבג איתן, בן ארבע, בגן טרום חובה, חברותי, אוהב להיות במרכז העניינים יאיר, בן ארבע, בגן טרום חובה, רגיש, נדיב, אכפתי שירה, בת שנה וחצי, בבית עם אמא, רוצה להיות כמו הגדולים

העובדה שפלג וטל הם תאומים זהים, הקשתה על תומר עוד יותר להתחבר אליהם. הוא קרא לשניהם "האחים שלי", וראה אותם כיחידה אחת שאין להפרידה, שלא לדבר על להבחין ביניהם. רק לקראת גיל שנה, כשהתאומים התחילו ללכת ולתקשר, החלו להתרקם יחסים בין כל אחד מהם לבין תומר. היום, הילי מגדירה את שלושת ילדיה כחבורה, כשתומר הבכור הוא המנהיג הנערץ של אחיו הקטנים.

במשולש היחסים של האחים יש מקום מיוחד ליחסים התאומיים בין פלג וטל. "יש להם קשר תאומי בדיוק כמו בספרים", מסבירה הילי. "הם תמיד הולכים יד ביד או מחובקים, מניחים את היד אחד על הכתף של השני ומשוחחים. ביחסים בין פלג וטל אין מוביל ומובל, אלא שניים שוויוניים שמבינים אחד את השני מעולה. הם מדברים אחד עם השני בלי סוף, אבל פחות תקשורתיים לסביבה, להבדיל מתומר שהוא ילד מאד וורבאלי. השנה הפרדנו ביניהם בגנים, ובאמת אני רואה שכבר יש להם יותר חברים".

הילי מעידה שכמעט אין מריבות בין הילדים, פלא שהיא תולה גם בספר "אחים ללא יריבות" אותו קראה והטמיעה, אבל גם לטמפרמנט המולד הנוח של שלושת בניה.

הסיפור של משפחת שבח: לעומת שלושת הבנים של הילי, לשלוש הבנות של הילה יש אופי שונה לחלוטין. ליהי היתה מוכנה מאוד לעובדה שהולכות להיוולד לה שתי אחיות והתרגשה לקראת המעמד, אבל בפועל הן לא הגיעו הביתה יחד. בעוד גל השתחררה מבית החולים וזכתה לקבלת פנים נלהבת ותומכת מאחותה הבכורה, רומי נשארה בפגייה. כאשר רומי הצטרפה, ליהי הבינה את ההבדל בין הורים שמטפלים בתינוקת אחת לבין הורים שמטפלים בשתי תינוקות. "למרות זאת, לא היה לליהי משבר", מספרת הילה. "להיפך, היא הצליחה להיגמל בעצמה מחיתולים, למרות שלפני כן ניסיתי לגמול אותה ולא הצלחתי. היא היתה הולכת בשמחה לגן וחוזרת בשמחה הביתה. ההורים שלי עזרו לי הרבה והקדישו לה תשומת לב ופינוקים. לפעמים העדפתי להשאיר את רומי וגל עם הוריי או עם בייביסיטר ולתת לליהי זמן איכות לבד איתי".

כשהבנות גדלו, השתנו הקשיים. העובדה שגל מאוד מחוברת לאמה, קירבה בין ליהי לרומי. פעמים רבות נוצרות מריבות, כאשר ליהי ורומי אינן משתפות את גל במשחק או יוצאות נגדה. "כשגל ורומי ביחד בלי ליהי, הן משחקות יפה", מספרת הילה, "אך כשליהי מצטרפת, הרבה פעמים נוצרים חיכוכים ומריבות".

איתן, יאיר ושירה סבג

הסיפור של משפחת סבג: קרן מספרת על התחלה קשה. התאומים יאיר ואיתן לא ששו לתוספת החדשה למשפחה. "כבר בהריון חששתי מהשינוי", נזכרת קרן. "השתתפנו בסדנה של אדלר במיוחד על הרקע הזה, ובאמת כל חששותיי התאמתו. עוד כשהייתי בבית החולים הם לא רצו לבוא אליי, ואחר כך הם ביקשו להחזיר אותה לבית החולים, לעגלה או ללול. פשוט לא רצו אותה. הבאתי להם הפתעות ואמרתי שהן משירה, ולאט לאט הם התרגלו".

היום היחסים של איתן ויאיר עם שירה הם אמביוולנטיים: בחוץ הם מאוד מגוננים עליה ולא נותנים לאף אחד לפגוע בה, אך בבית הם מסרבים לשתף אותה. "אבל שירה לא מוותרת", מחייכת קרן. "היא מצטרפת אליהם ומחקה אותם כל הזמן". כשהם מתחפשים, שירה היא תמיד הנסיכה או המלכה, עד שהתאומים מחליטים להפוך אותה דווקא למכשפה. וכששני הגדולים מחליטים לפתוח קואליציה מול ההורים, שירה ממהרת להצטרף. "אני מאמינה שאם יאיר ואיתן לא היו תאומים אלא אחים בגילאים שונים, תהליך הקבלה שלה היה שונה עבור כל אחד מהם. בגלל שהם צוות, כל קבלת ההחלטות ביחס אליה משותפת לשניהם", מסכמת קרן.

תומר, טל ופלג אגין

הבדל של שמיים וארץ

בעוד חוויית האחים שונה בכל אחת מהמשפחות, יש נושא שבו כל האמהות מסכימות – ההבדל הגדול שחוו בין גידול התאומים לגידול הילד היחידאי.

גם אתם הורים לתאומים? "ככה זה כשיש שניים" – מדור התאומים של מגזין להיות משפחה, מארח משפחות עם תאומים. רוצים להשוויץ בצמד הכוכבים שלכם? רוצים לחלוק איתנו את הסיפור הייחודי שלכם? שילחו אלינו את הסיפורים שלכם בצירוף תמונה איכותית למייל. *הסיפורים ישולבו במדור לפי צרכי המערכת.

"ההבדל בשנה הראשונה הוא תהומי", מבהירה הילי. "עם תומר הייתי כולי שלו. עם התאומים זה היה כמו בית חרושת, כל הזמן לתקתק הכל ולהיענות לצרכים של שניהם. בשנה הראשונה של פלג וטל, תומר היה עוד תינוק עם מוצץ וחיתולים וכל הזמן היו מטלות. היתה לי תחושה של תסכול ועוול. לא ידעתי למה זה מגיע להם ולי. הייתי ערה מסביב לשעון, וחצי שנה הייתי נטועה על כורסת הטלוויזיה והינקתי כמעט בלי הפסקה. חלק מהתקופה גם הייתי מאוד חולה. כשיש תאומים, כל הפנטזיה של האמהות מתנפצת. הנחמה שלי היתה שכבר הספקתי קודם לממש את הפנטזיה עם תומר. וגם שכבר ידעתי להיות אמא".

הילה מסכימה בעיקר עם המשפט האחרון. "היה לי יתרון כי כבר הייתי אמא וידעתי מה לעשות. היתה לי המון עזרה והצלחתי לתמרן בין רומי וגל לבין ליהי. זה לא היה קל, אבל התמודדתי. הקושי העיקרי שלי היה לצאת איתן מהבית. בעוד ליהי הכירה את כל בתי הקפה בסביבה, עם רומי וגל יצאתי רק לפארקים ותמיד עם מבוגר נוסף, או שהייתי לוקחת רק אחת מהן. עם זאת היה לי חשוב לא לוותר על עצמי, ולצאת לפעמים לבד".

ליהי, רומי וגל שבח

עבור קרן, שאצלה התאומים היוו את חוויית האמהות הראשונית, שירה העניקה חוויה מתקנת: "סופסוף הבנתי מה זה אמהוּת טוטאלית, רגועה ושלמה יותר, בלי לחשוב כל הזמן איך לחלק את הזמן בין שניים. עם יאיר ואיתן היו לי כל הזמן רגשות אשם. בזכות שירה זכיתי לשלווה ולאישור שאני בסדר, שאני אמא טובה. אין ספק שההבדל בין גידול ילד אחד לתאומים הוא הבדל של שמיים וארץ".