זה יכול לקרות גם לך: איך למנוע שכחת ילדים ברכב?

המחיר כבד מדי. אסור שזה יקרה | צילום: Gettyimages
המחיר כבד מדי. אסור שזה יקרה | צילום: Gettyimages

אוצר רוזנווסר ז"ל בת השנתיים נשכחה ברכב בתחילת החודש. כל קיץ הסיוט הזה חוזר על עצמו כחלק מתופעה מזעזעת של שכחת ילדים ברכב - כך תמנעו את הטרגדיה הבאה

88 שיתופים | 132 צפיות

ליעד רוזנווסר מהעיר שדרות שכחה את בתה אוצר רוזנווסר ז"ל בת השנתיים ברכבה. זה קרה  בשישה ביוני השנה, לילדה לא היה שום סיכוי והיא מתה. פחות מחודש חלף מאז והשבוע, בוועדה לזכויות הילד בכנסת בראשותו של ראש הוועדה ח"כ אלי דלל, נערך דיון בנושא שכחת ילדים ברכב. רוזנווסר הגיעה לדיון וסיפרה בקול חנוק על הטרגדיה הנוראה שפקדה אותה ואת משפחתה.   

>> אגרוף בלב: כפיר ביבס נמצא בשבי יותר זמן מאשר שהיה חופשי

"אני נמצאת פה היום כדי לשתף בסיפור הקשה שלי", אמרה בדמעות. "אני לא מאמינה ומתקשה להוציא את המילים האלה מהפה: אני שכחתי את הבת שלי ברכב. אני הולכת עם הבנות שלי לכל מקום, משגיחה, מגנה ודואגת. מעדיפה שיישארו בבית ליד מרחב מוגן, בידיים שלי או של ההורים שלי, ואני נמנעת מלאפשר להן להתארח אצל חברים וחרדה מהטיולים בגן. ואני שכחתי את הילדה שלי ברכב".  

רוזנווסר תיארה בלב קרוע לפרטי פרטים את אותו בוקר ששינה את חייה. "אני אדם מאוד מפוקס, אחראי ודואג, המגנה על בנותיי, שהן בראש מעייניי, אבל חלק מהחוסן שלי נפגע בשבעה באוקטובר. היו אצלנו מחבלים שירו לכל עבר, אנשים נרצחו ליד ביתנו. ראיתי הכל במצלמות האבטחה במשך שעות שנראו כמו נצח. תחושת המתח שהייתה באוויר מלווה אותי מאז, מתח שמלווה רבים מתושבי העוטף ושדרות, פוגע בתפקוד ומייצר מצבי מתח וסיטואציות. המצב הרגשי משפיע על הלך הרוח, והמודעות, והוא גבה ממני מחיר כבד".  

סטטיסטיקה מבעיתה

הנתונים הבאים יזעזעו כל הורה באשר הוא. בחודש מאי 2024 מתה פעוטה בת שנתיים שנשכחה ברכב בבית שמש אחרי שהייתה נעולה בו בחום של 33 מעלות. היא הובהלה לבית החולים ללא סימני חיים. בחודש אפריל 2024 מת ילד בן שלוש מאשדוד אחרי שנשכח ברכב. הוא חולץ במצב אנוש ללא הכרה וללא דופק וכעבור מספר שעות הרופאים נאלצו לקבוע את מותו. בספטמבר 2023 נמצא פעוט כבן שנתיים חסר הכרה ברכב המשפחתי שבו נשכח בנתיבות, אביו היה אמור לקחת אותו לגן ורק כעבור שלוש וחצי שעות הוא אותר על ידי המשפחה כשהוא במצב קשה.

"צריך לזכור שלא תמיד המקרים האלה מסתיימים במוות", פותחת אורלי סילבינגר מנכ"לית ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. "אבל יש ילדים שנפגעו קשה ונותרו נכים פיזית ולעיתים גם שכלית. איך אפשר לשכוח ילד באוטו? שכחת ילדים ברכב היא תופעה נוראית שלצערנו יכולה לקרות לכל אחד ואחת. לא מדובר בילד שנזנח, אלא בילד שנשכח. ההבנה שמקרה כזה יכול לקרות גם למבוגר האחראי ביותר מצריך מאיתנו לפעול באופן אקטיבי למניעה". 

"ההבנה שמקרה כזה יכול לקרות גם למבוגר האחראי ביותר מצריך מאיתנו לפעול באופן אקטיבי למניעה". אורלי סילבינגר, מנכ"לית "בטרם" | צילום: ענבל מרמרי
"ההבנה שמקרה כזה יכול לקרות גם למבוגר האחראי ביותר מצריך מאיתנו לפעול באופן אקטיבי למניעה". אורלי סילבינגר, מנכ"לית "בטרם" | צילום: ענבל מרמרי

על פי הנתונים שסילבינגר העבירה לנו, בעשור האחרון מתו לא פחות מ-40 ילדים שנלכדו ברכב, 29 מהם נשכחו. מתחילת שנת 2024 היו שלושה מקרי תמותה של ילדים ועוד מקרה אחד שלא הסתיים במוות, אבל הותיר את הילד עם נכות קשה. יש להבדיל בין שכחה ברכב להילכדות. שכחה ברכב מתרחשת לרוב בשל נתק בזיכרון של הנהג, ההורה או כל אדם אחר, בין אם זה זיכרון לטווח ארוך או זיכרון לטווח קצר שיכול להיות מושפע מאד ממצבי סטרס, עייפות, שינוי שגרה והסחות דעת. 

"אני לא מאמינה ומתקשה להוציא את המילים האלה מהפה: אני שכחתי את הבת שלי ברכב. שאף אימא לא תחווה את הכאב שלי. אני מבקשת כל אפשרות של עזרה להורה להיות במודעות, שלא ניתן יהיה לכבות מנוע כשיש נשימה ברכב ושכל הנורות והצופרים ברכב יזעקו את הזעקה של מי שנותר בו"

 

הילכדות ברכב, לעומת זאת, מתרחשת כאשר ילדים נכנסים לרכב חונה או נטוש בלי שיש נוכחות של מבוגר בסביבה ובלי יכולת לצאת מהרכב לבד.  תופעה נוספת שכיחה בעיקר בשנים האחרונות ברכבים חכמים , היא של ילדים שנלכדים ברכב בזמן שהוריהם מתכוננים לכניסה או ליציאה מהרכב. הילד נחגר במושב והרכב ננעל אוטומטית  לפני שההורה נכנס. במקרים אלה, לרוב ההורה נמצא בסביבה והילד נחלץ מהר ללא סכנת חיים. 

התקנה שלא הותקנה

בחודש אוגוסט 2021 נכנסה לתוקפה תקנה המחייבת כל מי שמסיע ילדים מתחת לגיל ארבע להתקין ברכב מערכת חכמה למניעת שכחת ילדים. במרץ 2021 פורסמה תקנה תעבורה כהוראת שעה עד לפברואר 2024, שקבעה כי יש חובת שימוש במערכת עזר לנהג, שתתריע במקרה השארת ילדים ברכב. התקנה הזאת נחקקה אחרי מאבק של שנים, שהובילה המועצה לשלום הילד. על פי התקנה הזאת חל איסור להסיע ילד עד גיל ארבע ברכב, אלא אם מותקנת בו מערכת התראה. בצד התקנה נקבע כי מי שיסיע ילדים עד גיל ארבע בלי המערכת במכונית, ישלם קנס. התקנה נקבעה לשנתיים והוארכה בחצי שנה נוספת ביולי 2023. התקנה יצאה לראשונה בקדנציה הקודמת של מירי רגב כשרת התחבורה, אך מחליפתה בתפקיד מרב מיכאלי ביטלה אותה. במרץ 2022, משרד התחבורה הכריז על מתווה חדש, דומה לקודמו. תוקף התקנה פג בפברואר 2024. 

איך קורה שאין תקנה? 

סילבינגר: "הנושא הזה מאוד מורכב, ואני חושבת שהמדינה לא צריכה להכריח ולחייב להשתמש במערכת הגנה. ילד הוא חסר ישע והורים צריכים לעשות הכל להגן עליו. אם נתערב להם בכל דבר, אז נוריד מהם אחריות. חקיקה נועדה כשאין דרך אחרת. אני בעד מערכת טכנולוגית ברכב, אבל לא בעד לחייב אותה. גם סורגים בבית  אין חובה". 

מה אומרים הנתונים בתקופה שהייתה חקיקה והייתה התקנה של מערכת ברכב?

סילבינגר: "המציאות מלמדת שבתקופה שהייתה חקיקה לא היו פחות מקרי מוות בעקבות שכחת ילדים ברכב ואף מדינה בעולם לא הצליחה לעשות שינוי עם תקנות". 

האם זה באמת יכול לקרות לכל אחד?

ח"כ דלל: "חשוב להבין, זו אינה בעיה של הורים רשלנים, זו תופעה שיכולה לקרות לכל אחד מאיתנו. המוח האנושי במצבי לחץ ועומס עלול לבצע טעויות קטלניות".   

"זו תופעה שיכולה לקרות לכל אחד מאיתנו. המוח האנושי במצבי לחץ ועומס עלול לבצע טעויות קטלניות". ח"כ אלי דלל | צילום: פייסבוק
"זו תופעה שיכולה לקרות לכל אחד מאיתנו. המוח האנושי במצבי לחץ ועומס עלול לבצע טעויות קטלניות". ח"כ אלי דלל | צילום: פייסבוק

סילבינגר: "זה חוצה אוכלוסיות. זה קורה לכאלה שלא מאמינים שזה יכול לקרות להם. אנחנו תופסים את עצמנו כאחראים, אוהבים את הילדים שלנו ויודעים שהם חסרי ישע ואם אתה לא מאמין שזה יכול לקרות לך, אתה גם לא מאמין שצריך למנוע אותו. כשאנחנו לומדים נהיגה הרבה פעולות אנחנו מבצעים באופן אוטומטי: עוצרים, מכניסים לרוורס ושמים על פארקינג וזה נכנס לתודעה שלנו בלי לחשוב. הראש שלנו רגיל לעשות דברים אוטומטית. יש לנו זיכרון לטווח ארוך, שזה ההרגלים שלנו וזה חזק מאוד אצלנו במוח, ויש זיכרון לטווח קצר שהוא מידע חדש שעיבדנו. והוא לא חלק מהשגרה הקבועה בהכרח. הבעיה של שכחה ברכב היא שהזיכרון לטווח ארוך מכסה על הקצר וגורם לבלבול ואז נופלים למלכודת. למרות שזה יכול לקרות לכל אחד החברה שלנו אינה סלחנית כלפי אלה שזה קרה להם". 

לפי סעיף 361 לחוק העונשין מי שאשם בהשארת ילד קטן מתחת לגיל שש ללא השגחה באופן שעלול לסכן את חייו או לפגוע בשלומו, דינו מאסר בפועל של שלוש שנים. מי שעשה זאת בכוונה תחילה דינו מאסר של חמש שנים ואם הילד הושאר בשל רשלנות, העונש הוא מאסר של שנה. בפועל המציאות מלמדת שבישראל לעומת ארצות הברית, מתייחסים להורים כמי שקרתה להם טעות טרגית איומה והנטייה היא שלא להעמידם לדין  כי הם נענשו כבר בצורה הכי קשה שהורה יכול להיענש. 

מה ניתן לעשות כדי להקטין ולמנוע את המקרים של השארת ילדים ברכב?

ח"כ דלל: "הפתרון צריך להיות מערכתי ומקיף. שכחת ילדים ברכב זוהי תופעה מזעזעת שגובה מחיר יקר מדי והגיע העת לנקוט בצעדים על מנת לשים לה סוף. בשנים האחרונות אנחנו עדים למקרים חוזרים ונשנים של טרגדיות שניתן היה למנוע וכל מקרה כזה הוא צלקת עמוקה על פני החברה הישראלית כולה".

סילבינגר: "ההבנה שמקרה כזה יכול לקרות גם למבוגר האחראי ביותר, מצריך מאיתנו לפעול באופן אקטיבי למניעה. התפקיד שלנו כארגון, יחד עם ארגונים נוספים וגורמי ממשל היא לתת להורים הדרכה והסברה מותאמת בנושא כדי להעלות את המודעות ולמנוע מקרים נוספים. מדובר בהדרכה שיטתית שמותאמת תרבותית לאוכלוסיות השונות. אנו מעודדים שימוש במערכות טכנולוגיות למניעת שכחת ילדים ברכב כאמצעי הגנה נוסף בלבד. על המדינה לעודד את ההורים להשתמש במערכת התראה באמצעות הקצאת משאבים לתכנית הוליסטית שכוללת הסברה תקשורתית, הדרכה, סבסוד מערכות התרעה ולוודא שמערכות יעמדו בתקן לאפקטיביות מקסימלית. אבל עדיין, אסור לאף הורה להסיר מעצמו את האחריות".

מי יציל את הילדים שלנו?

"ישנם דברים נוספים", ממשיכה סילבינגר, "כשאתם נוסעים הביתה, שימו משהו על מפתחות הבית שבלעדיו לא תוכלו להמשיך, תייצרו שגרות חדשות, תעשו תזכורות בטלפון, תשאלו בגן מי קיבל את הילד לוודא שהגיע ואיזו גננת קלטה אותו". 

בסיום עדותה המטלטלת אמרה האם השכולה ליעד רוזנווסר: "אני אבכה על אובדנה של בתי ונמצאת כאן בשמה. כולי תפילה שהמפגש כאן ימנע את השכחה הבאה. אני נמצאת כאן כדי להעלות את המודעות לשכחת ילדים ברכב. כאמא אני כאן כדי לבקש את התערבות כל הגורמים האפשריים, כדי שאף אימא לא תחווה את הכאב שלי. אני מבקשת שהוועדה תבחן כל אפשרות של עזרה להורה להיות במודעות, בין אם זה באפליקציה או נוהל בגן, שהרכב יצפצף, שלא ניתן יהיה לכבות מנוע כשיש תזוזה או נשימה ברכב ושכל הנורות וצופרי הרכב יזעקו את הזעקה של מי שנותר ברכב". סיכום הדיון בוועדה: אין החלטה. יהיה דיון נוסף. ואנחנו נשאל שוב – מי יציל את הילדים שלנו?