שי המבר: "אני כותבת מהלב, זה חלק מהתרפיה שלי. החיים קצרים אז בואו נדבר תכלס"

שי המבר בת 24 בסך הכול, אבל בארסנל המקצועי של פצצת הכישרון הזו ישנם כבר 15 סינגלים, אלבום אחד ובקרוב אלבום שני. החשיפה הראשונה שלה לעין הציבורית הייתה בגיל 13, כשנחשפה ב"בית הספר למוזיקה" כתלמידתו של משה פרץ, אבל עם הזמן שחלף היא קיבעה את מקומה כיוצרת ומבצעת שהביאה לנו שירים מקוריים וחשופים אותם כתבה והלחינה. הסינגלים האחרונים שלה: "רציתי הכול", "נתתי אותי אל העיר", ו-"פעם את לילה" , זכו לתהודה גדולה מעצם היותה פיינליסטית ב"הכוכב הבא", שהגיעה למקום הרביעי בגמר ועם יציאתם בגרסת אולפן חדשה, זכו לחיבוק חם מתחנות הרדיו והפלייליסט וכבשו קהלים רבים.

אחרי סיבוב הופעות ברחבי הארץ שכולו היה סולד אאוט, ותוך כדי הופעות ברחבי הארץ בתפקיד ראשי במחזמר "הלהקה", היא הוציאה לאחרונה שיר חדש בשם "חייאתי", שכולו יצירה שלה שהיא גאה בה במיוחד, כשלצידה לראשונה, המפיק והמעבד ניר מימון (שבין היתר עובד עם דודו טסה), והיא גם המעבדת לצדו ותחת ניהולה האמנותי של קרן פלס. השתיים נפגשו לראשונה בתכנית "בית ספר למוזיקה", אבל הקשר עם קרן התחזק מאוד במהלך השנים: "החיבור שלי לקרן חזק", היא מספרת, "אנחנו כמו מגנט, מוצאות תמיד האחת את השנייה יחד, נכון שהייתי תלמידה של משה פרץ, אבל היום כולם יכולים לעבוד עם כולם". חוץ מזה היא עובדת עכשיו לקראת מופע גדול ראשון שלה, שיערך בבארבי תל אביב ב-14 בינואר . "הופעתי לא מעט בזאפות שונות, אבל בארבי זה משהו אחר מבחינת גודל, ההגעה לבארבי זה כמו עליה לרגל ומאד רציתי להגיע לשם. לצידי יהיו עוד חמישה נגנים ובסך הכול נהיה ששה כלי נגינה על הבמה כולל צ'לו, עוד, בסיס, גיטרה תופים ואולי תהיה הפתעה נוספת על הבמה במהלך המופע. עוד מוקדם להגיד".

ספרי על "חייאתי", השיר החדש?
"כולי מתרגשת. אני עם פרפרים. המקום שאני נמצאת בו היום, והחיבור עם ניר מימון מרגשים אותי, כי יש בשיר משהו בשל ואחר ומוכן, שמגיע מפוזיציה אחרת של המוזיקה בחיי. הרבה מים עברו בנהר, והרבה עוד יעברו, התבגרתי קצת, וגם מצאתי חיבור עם הצוות המקצועי שלי. יש משהו שמרגיש לי יותר מבושל, יותר מדויק והכל יוצא בצורה שלמה יותר. כשכתבתי את השיר, המילה הראשונה שיצאה לי מהפה הייתה 'חייאתי'. מילה שמזכירה לי את סבתי שעלתה לישראל מטוניס וכינויי החיבה שלה לאהוביה תמיד היו בערבית. ורציתי לפתוח את השיר בווידוי: 'אתה כל חיי'. האופציה של 'חיים שלי' – שגם יצא לי להגיד לא פעם למוכר הנחמד בפיצוציה ואיבדה קצת מהמשמעות שלה, אבל כשאני אוהבת מישהו באמת, מהבטן, מעומק הנפש, הוא לא 'חיים שלי', הוא 'חייאתי', כל חיי. אני מקווה שהשיר ייכנס ללבבות ויקבל חיבוק. אני שמה את הלב שלי בחוץ ואין שום דבר ששומר עליו. מבחינתי זה עוד צעד קדימה, עוד מדרגה, עוד שורש בקרקע שלי". 

איך ילדה בת 13 כבר יודעת שמוזיקה ויצירה זה העניין שלה בחיים?
"זה קרה אצלי לפני גיל 13. אחותי הלל מנגנת ושרה מאד יפה ודיברתי איתה על מה היא רוצה לעשות בחיים והיא לא יודעת. היא מוכשרת בהרבה תחומים ואני עפתי על זה שבגילה היה ברור לי שמוזיקה זו הבחירה שלי, מאז אני קמה עם זה והולכת לישון עם זה. יכול להיות שפספסתי כל מיני דברים שהייתי יכולה להיות בעולם אבל עשיתי בחירה". 

השירים שלך מאד חשופים, אין לך בעיה לחשוף רגשות, כאבים.
"נכון. אני לא משאירה דברים במגירה ואני כותבת מהלב. זה חלק מהתרפיה שלי כאדם, החיים קצרים אז בואו נדבר תכלס. זה התחיל עם השיר 'יונתן', שיר חשוף, על אהבה ראשונה שכתבתי בגיל 16 ויצא אחרי שמלאו לי 17. וזה היה שיר שהיה קשה לי להוציא כי הוא היה מאד אישי, אבל ממרחק השנים הוא עשה לי טוב. זו הייתה טבילת האש האמיתית הראשונה שלי כיוצרת, שעושה את זה בשקט לבד". 

אם כבר "חייאתי", בואי נדבר על האהבה בחייך?
"יש לי פרטנר, אהבה גדולה בשנה האחרונה. זה לא סוד, אני לא מסתירה אותו, אבל נדב, שגדול ממני בשש שנים, הוא בן אדם פרטי, לא מהתחום, ויש לו זכות כמה ואיך להיחשף ואני מכבדת את הגבולות שלו. אני משתפת לפעמים אבל הפיד שלי לא מלא תמונות זוגיות. זו אהבה נפלאה ואני מאד מברכת עליה. כתבתי עליו שירים, יש לי בית בלב ובחיים".

הגעת למקום הרביעי בגמר "הכוכב הבא". בדיעבד, זה היה כדאי המהלך הזה?
"בבית ספר למוזיקה הייתי הילדה בת ה-13 שהגיעה לתחרות וזה התקבע בתודעה. חשבתי שהגיע הזמן שלי לחזור כאישה, ואז המעגל הקודם ייסגר ואוכל לפתוח מעגל חדש. וזה אכן מה שקרה. אמנם הגעתי לגמר, אבל למרות שלא זכיתי בשתי התחרויות, ההופעה ב'כוכב' הביאה לי הרבה קהל ומאוד מגוון. מבנות 16 דרך חיילים, שביקשו מיוחדת להגיע להופיע שלי ויש גם בני 40, 50 ויותר וזה מראה שמוזיקה יכולה להגיע לכולם". 

האופן שבו דיברת שם באופן כל כך גלוי על השיר 'פעם את לילה', שנכתב בעקבות תקיפה מינית שעברת, היה משמעותי מאוד.
"לנתב את הכאב למקום של יצירה תמיד היה הדרך שלי להתמודד איתו, ואני שמחה שהשיר 'פעם את לילה' עזר לכל כך הרבה נשים ואנשים, שהוא נתן איזה אור".

היום זמרים ממעטים להוציא אלבומים ואת בדרך לאלבום, למה?
"זה נכון שהיום לא עושים אלבומים. מבחינתי, אחרי תהליך של יצירה שלמה, רציתי לבחור את השירים שאני הכי אוהבת גם אם זה קצת וינטג'י. כשהגעתי ל'כוכב' לא חשבתי שככה יחבקו את השירים שלי אז מרגיש לי נכון". 

יש מישהו שהיית רוצה לעשות אתו דואט?
"עם מי לא? למשל דודו טסה, או אלון עדר ששרתי בהופעה שלו והייתי רוצה שזה יגיע לדואט וגם זמרות כמו שרית חדד וולארי חמאתי שהיא חברה ממש".

יש לך תכנית לכתוב גם לאחרים?
"כן, אבל אסור לי להרחיב בשלב זה. אני הולכת לכתוב לנשים, זה כבר בשלבי עבודה רציניים אבל עוד מוקדם מדי להרחיב". 

את מובילה את המחזמר "הלהקה". משחק מדגדג לך?
"מחזמר הוא חוויה אחרת וכיפית ואני מאמינה שאשלב משחק בקריירה שלי גם בעתיד ועדיין, היצירה והמוזיקה יישארו במקום הראשון". 

חו"ל זו אופציה?
"כל ההוויה שלי כולה בעברית, גם בארץ זה מורכב, אז בחו"ל זה נראה לי קשה, אולי עברית בחו"ל". 

הגשמת הרבה חלומות בגילך הצעיר, מה נשאר לך?
"אני מודה שהגשמתי הרבה אבל כל הזמן נוספים חלומות, מקצועיים ואישיים, יש לי רצון להתפתח בנגינה וגם בהלחנה ובהפקה, ולשחק עם תוכנה ומחשב וגם ללמוד צרפתית, אבל בשביל זה אני צריכה לגדל תחת כי כשאני עם גיטרה, אני כותבת שירים ולא עושה משהו אחר. מבחינה אישית אני חולמת על משפחה וכמי שגדלה במצפה רמון עד גיל 8, עולות בי מחשבות לפתוח מרכז מוזיקה בעיירת פיתוח כי אני יודעת עד כמה תרמה לי המוזיקה". 

שי המבר | צילום: אורית פניני