אחרי שחילץ את רן גואילי ז"ל, עידן עמדי נפרד: "נוח בשלום אחי אהובי"

רס״ר רן גואילי ז"ל היה בן 24 בלבד כשנפל בקרב על קיבוץ עלומים בשבעה באוקטובר 2023, וגופתו נחטפה לרצועת עזה. היום (26.1), 834 ימים אחרי חטיפתו, גופתו הושבה סוף-סוף לישראל.

>> ביום השנה לשחרורה, לירי אלבג חושפת את הפריט ששמרה מהשבי: "שמרתי את זה כהוכחה"

גופתו של גואילי, לוחם יס"מ נגב, אותרה וחולצה במסגרת מבצע מורכב לאיתורו בקבר אחים בעזה. הוא הוגדר כחלל־החטוף האחרון שהוחזק ברצועה, ועם החזרתו לישראל – אפשר להכריז רשמית כי אין יותר חטופים בעזה.

הזמר ולוחם המילואים עידן עמדי לקח חלק בחילוץ גופתו של גואילי. בפוסט שהעלה לפני זמן קצר, נפרד ממנו במילים הבאות: "לב אמיץ בבית. רן גואילי ז"ל גיבור ישראל, תודה על כל מה שעשית עבורנו. שנזכור. שנהיה ראויים. נוח בשלום אחי אהובי".

גואילי נולד וגדל ביישוב מיתר בדרום להוריו איציק וטליק (טלי) גואילי, אח אמצעי לעומרי ושירה. בבית תיארו אותו כבן שמספר לאמו הכול, מחובר מאוד למשפחה, עם לב גדול וידיים טובות, כזה שאוהב ליצור ולעזור. דודו סיפר בעבר שהיה "אדם שאוהב אדם, כשרואה טוב – הוא צומח", וחבריו תיארו אותו כלוחם מסור, מצחיקן וחבר שמחזיק את כולם.

לשורות יס"מ נגב התגייס מתוך תחושת שליחות ואהבה לאקשן, והפך במהרה ללוחם מוערך שנשלח כמעט לכל מוקד חם בדרום. "הכי מתאים לרני לקפוץ ראשון ולצאת אחרון", אמרה אמו באולפן ynet. בבוקר השבת השחורה הוא בכלל היה בחופשת מחלה, עם כתף שבורה אחרי תאונת אופנוע, ממתין לניתוח. למרות זאת, כשהבין מה מתרחש בעוטף הוא עלה על מדים ויצא מהבית. הוא הצטרף לכוח היס"מ שירד לדרום והגיע לקיבוץ עלומים – קיבוץ דתי במועצה האזורית שדות נגב, שהותקף באותו בוקר בידי עשרות מחבלי חמאס.

בעמדה סמוך לגדר הקיבוץ ניהל גואילי קרב ממושך כמעט לבדו מול מחבלים, חסם בגופו את הדרך לקיבוץ ולניצולים שהגיעו מאזור נובה, וחיסל מספר רב של מחבלים. במקום שבו נלחם נמצאו לימים 14 גופות מחבלים – עדות אילמת לדרמה שהתנהלה שם. בשעה 10:50 עוד דיווח שנפצע ברגל, ואז נותק הקשר. לאחר כשבועיים נקבע כי נפל בקרב וגופתו נחטפה לעזה, והוא הוכר כחלל־חטוף.

בעלומים הקימו פינת הנצחה לזכרו, ועל שלט גדול ליד שער הקיבוץ נכתב "רני מגן עלומים" – הכינוי שקיבל מהתושבים. "אנחנו חיים בזכות רן ובזכות שאר הלוחמים שקפצו לעוטף באותה שבת", אמרו שם. הוריו, שבמשך חודשים ארוכים סירבו לוותר על תקווה, נאחזו באמירה של אמו שהפכה לסיסמה: "ראשון לצאת, אחרון לחזור". היום משפחתו של גואילי סוגרת מעגל של כאב.