"אני די פרנואידית. אולי זה קשור לאזור שבו אני גרה"

רביד שרון | צילום: פריאל לוינזון
רביד שרון | צילום: פריאל לוינזון

רביד שרון מהיישוב מעלה מכמש שמעבר לקו הירוק מפחדת לעלות על אוטובוסים, רואה את המשפחה כערך עליון ומתכוונת להתחתן כשהשם ירצה

88 שיתופים | 132 צפיות

רביד שרון משתייכת לזרם הדתי־לאומי ומתגוררת בהתנחלות, או בלשונה "יישוב לגיטימי מעבר לקו הירוק". היא מתגוררת עם הוריה ועם ארבעת אחיה הקטנים, לומדת באולפנת עפרה ובקרוב תקדיש את זמנה לשירות לאומי. רביד מספרת שגדלה בבית משוחרר ומכיל. בזמנה הפנוי היא אוהבת לשיר, לומדת פיתוח קול וגם אוהבת לאפות ולעצב עוגות. רביד שומרת כשרות ושבת באדיקות. בשבת, כשאין לה גישה לנייד, היא נוהגת לארגן את הארון שלה לפי צבעים. לאולפנה היא מקפידה ללבוש חצאית אבל בבית תמצאו אותה גם במכנסיים. יש לה חבר שאותו הכירה בפייסבוק (הוא התחיל), ולדבריה, בבית היא כמו אימא קטנה לאחים שלה – היא מקלחת, מבשלת, משכיבה לישון ועוזרת לאימא שלה בכל מה שאפשר.

סדר יום

"בגלל שאני אוהבת ללכת לישון מוקדם אני מכינה הכול מראש בלילה. בבוקר אני מתארגנת ממש מהר וישר הולכת להסעה. יום הלימודים נגמר בערך בחמש, כשפעמיים בשבוע אני צריכה להישאר לישון שם. זו פנימייה חצי שבועית, זה נהוג באולפנה, הכול בסדר בבית. כשאני מגיעה הביתה אני אוהבת לנוח, ובערב נפגשת עם חברות או עם החבר. אני עוזרת הרבה בבית. אימא אומרת שאני יד ימינה ושזכיתי בתואר אחות בכורה, שאני מבצעת את השליחות כמו שצריך".

אג'נדה

"הצבעתי לימין החדש. אני חושבת שהם מביאים משהו חדשני, סוג של קיבוץ גלויות. ממשלה ימנית יותר נוגעת אלי, קל וחומר בגלל המקום שבו אני גרה, שהרבה מתנגדים אליו. נפתלי בנט תמיד היה מאחורינו ואני הולכת איתו ומתחברת לדעות שלו".

צבא

"הייתי בטוחה שאני הולכת לצבא, עשיתי את כל המיונים, אפילו קיבלתי זימון ללהקה צבאית, אבל ברגע האחרון החלטתי שזה פחות מתאים לי. בסוף החלטתי לעשות שירות לאומי, אני הולכת לעבוד עם ילדים מרקע סוציו־אקונומי נמוך שהוציאו אותם מהבית שלהם. אני מתכוונת לתת שנתיים מעצמי למען הילדים האלה ולא פחות, כי אם חיילת נותנת שנתיים – אז גם אני אתן".

הדבר הכי דחוף לתקן בעולם

"את היחס לקהילה האתיופית, אבל קודם כל לנכים. יש אנשים שבאמת זקוקים לכסף ולקצבאות, ויש אנשים שיושבים בממשלה ויש להם כל כך הרבה כוח ביד והם לא פועלים לשינוי. זה מטריף אותי".

רשתות חברתיות

"אני בעיקר בפייסבוק, חשבתי לפתוח אינסטגרם אבל פחדתי להתמכר. אני מגיבה ומעלה תמונות מדי פעם ועוקבת אחרי עמודים של עיצוב עוגות. אני מבלה שם כשעה ביום".

פמיניזם

"הפמיניזם מתחזק, אני חושבת שזה נובע מכך שהעולם מתפתח. אני לא הכי פמיניסטית. התקבלתי למג"ב ומאוד התלבטתי. אני יודעת שיש כאלה שיאכלו אותי בגלל שאני אומרת את הדברים האלה, אבל אני מבינה למה נשים לא צריכות להיות שם, נשים פחות חזקות מגברים, יש הבדלים גופניים. אבל בעניין של מי טוב יותר או פחות – אישה לא צריכה לשבת בשקט, צריך להילחם ולהשמיע קול ולזעזע את העולם".

הנשיקה הראשונה

"חסוי".

הגיל שאפשר להתחילֿ

"אצלנו הדתיים זה לא עניין של גיל, זה פחות שאלה של מודרניות או כמה זמן את עם החבר שלך, זה קל וחומר – רק אחרי החתונה. אתחתן כשהשם ירצה, הכול בעיתו ובזמנו".

"הפחד הכי גדול שלי זה לאבד מישהו שקרוב אלי, בעזרת השם עד 120. באופן כללי אני די פרנואידית", רביד שרון | צילום: פריאל לוינזון
"הפחד הכי גדול שלי זה לאבד מישהו שקרוב אלי, בעזרת השם עד 120. באופן כללי אני די פרנואידית", רביד שרון | צילום: פריאל לוינזון

בכיתי בפעם האחרונה

"במסע לפולין".

שיקרתי בפעם האחרונה

"ביום שהיה לי טסט היה לי גם מפגש הכנה למשלחת לפולין, אז אמרתי למורה שיש לי תור לרופא. עשיתי את הטסט, עברתי בהצלחה והגעתי באיחור".

שגרת טיפוח

"כל שבועיים וחצי בדיוק אני עושה לק ג'ל ואני תמיד עם לק ברגליים. יש לי מלא סבונים ופילינג. בתיק יש לי כל הזמן אלכוג'ל, ספריי בדים, ספריי גוף, מגבונים לניקוי כתמים, בושם ודיאודורנט".

שופינג

"אני מוציאה בחודש 300 שקל בממוצע על קניות. אני לא כזאת בזבזנית, אבל כשאני כן יוצאת לקניות אז אני חוגגת. אני קונה בעיקר בקניון מלחה, ברשתות כמו קסטרו, רנואר, ו־H&M".

באוזניות

"עידן רפאל חביב, עידן רייכל והרבה טובים אחרים. ישראלי זה הכי הכי".

כשאהיה גדולה

"אעשה משהו שקשור לדרמה או למוזיקה או שאעסוק באדריכלות ועיצוב פנים".

שריטות וחלומות

"הפחד הכי גדול שלי זה לאבד מישהו שקרוב אלי, בעזרת השם עד 120. באופן כללי אני די פרנואידית. יכול להיות שזה קשור לאזור שבו אני גרה. אני לא הולכת לבד בחושך ולא עולה לבד לאוטובוסים. זורקים פה אבנים בכבישים, ואני מכירה אנשים קרובים שמתו מזה או מירי באמצע הדרך. זה מפחיד מאוד. יש לי הרבה חלומות, אבל השאיפה למשפחה היא בראש סדר העדיפויות ונראה שקשה לתמרן בין העבודה למשפחה, אלא אם העבודה היא בתחום החינוך. מגיל אפס יש לי חלום להיות מיילדת כדי להביא חיים לעולם, אבל אני לא רואה איך אפשר לשלב עבודה כזאת עם חיי משפחה, שהם ערך עליון. אני רוצה בית מתוקתק ואוכל חם לילדים כל יום. חוץ מזה, אני חולמת גם על עולם טוב יותר, שאנשים פחות יתעסקו בדברים חיצוניים, ויותר באיך להיות יותר טובים למען האחר".