אני עדיין לא מעכלת את זה שהחבר שלי נהרג בעזה

ב-2 במרץ קיבלה הזמרת קורין גמליאל, בת טיפוחיה של עדן בן זקן, את הבשורה הכי כואבת. בן זוגה, סמל אפיק טרי ז"ל, נהרג בעזה. אפיק היה לוחם בחטיבת כפיר, בן 19 בלבד במותו. הוא וחברתו קורין היו ביחד ארבע שנים. היום (4.9) היו אמורים לחגוג לו את יום הולדתו ה-20, ולרגל כך היא משחררת את השיר "אין לך שם". ביקשנו ממנה לכתוב כמה מילים באופן אישי, וזה מה שהיא מספרת:

>> אני נאבקת לחיות. וכמו שאוריה ציוותה – להגיע לאושר

האמת היא שאני כותבת את זה ולא יודעת למה אני יותר לא מאמינה – שתכף תעבור שנה מאז ה-7.10 או שעברה חצי שנה מאז נפילתו של אפיק, או אולי בכלל שהיום (רביעי) זה יום ההולדת שלו ופעם ראשונה שאני לא צריכה לתכנן לו כלום?

אבל נחזור רגע אחורה, לבוקר שבת. אני זוכרת איך אבא שלי העיר אותי ואת האחיות שלי בשש וחצי בבוקר. קפצנו מהמיטות וישר הבנו שיש פה משהו לא רגיל. כולנו בסטרס ובלחץ מטורף, השכנים משתגעים בחוץ ולא יודעים מה לעשות עם עצמם. התחלנו לשמוע על אנשים שנרצחים ונחטפים מהמיטות שלהם בקיבוצים, ואז גם שמענו על מסיבת הנובה – זו שהשכנים האהובים שלי היו בה.

באותו יום אפיק בן הזוג שלי הוקפץ מביתו והלך לטהר בתים. הוא היה לוחם בחטיבת כפיר, אפילו לא שנה בצבא עדיין. קצת חששתי אבל ידעתי כמה גיבור הוא. הוא סיפר לי על אותם ימים בקיבוצים: "אני לא יכול לתאר במילים את הזוועות שהולכות פה ואני מעדיף שלא תדעי. הריח שם נורא". אני לא אשכח את המשפט הזה שלו. אחרי עשרה ימים לתוך המלחמה גילינו שהשכנים שלי נרצחו. זה היה השבר הגדול הראשון שלי בתוך כל הטירוף הזה. לא האמנתי שהם הלכו למסיבה ולא חזרו. זה ריסק אותי ולא הצלחתי לצאת מזה – לא אכלתי, לא קמתי מהמיטה, הרגשתי שאני בדיכאון.

סמל אפיק טרי ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

עבר עוד קצת זמן וגיליתי על חבר שהכרתי ונפל. אני זוכרת שאני ואפיק עשינו אצלו כיפור לפני שנתיים, העברנו את הלילה במשחקים אצלו והיה לנו כל כך כיף ביחד. הוא נפל בקרב במוצב שלו, הוא היה לוחם גולני. הרגשתי שהשכול נוגע בי מכל כיוון. כאב לי בכל הגוף. כדי לנסות לצאת מזה החלטתי לצאת קצת. נסעתי עם אמא שלי בין בסיסים ומלונות של מפונים, הופעתי בפניהם והבאנו להם משאיות שלמות עם אוכל וציוד. הרגשתי שזו הדרך היחידה שלי להישאר שפויה.

חצי שנה אחרי תחילת המלחמה הייתי לקראת גיוס, והחלטנו לרדת לאילת אני וכמה חברות. ירדנו לאילת ביום חמישי, ולמחרת ביום שישי החיים שלי השתנו לנצח.

קורין גמליאל ובן זוגה סמל אפיק טרי ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

בשישי בערב אני מקבלת הודעת ווטאסאפ מאחותי בת ה-10, שכתבה לי: "אפיק נהרג".

מסתבר שההודעה והשמועה רצו, וכולם הגיעו אלינו הביתה. התקשרתי לאחותי בווידאו וראיתי הכל: אמא שלי בחוץ בוכה, אבא שלי עם ידיים על הראש, אחיות שלי צורחות – ראיתי סרט רע, סיוט. אני בקושי זוכרת את רצף האירועים. צעקתי על אמא שלי שתגיד לי שהוא פצוע ולאיזה בית חולים ללכת.

קורין גמליאל ובן זוגה סמל אפיק טרי ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

אפיק תמיד נתן לי תחושה של אלף אחוז ביטחון. ירדתי לאילת במחשבה שלא יכול לקרות כלום. לא יכולתי לדמיין שאקבל את הטלפון הארור הזה. ראיתי שחור בעיניים. נפלתי לרצפה. חברות שלי ארזו הכל ונסענו הביתה. בדרך חזור אני נהגתי, לא יודעת מאיפה היו לי את הכוחות בכלל.

הגעתי וראיתי את כולם – והתפרקתי לאמא שלי בידיים. נסענו להורים של אפיק, וכשהגענו אמא שלו הסתכלה עליי, חיבקה אותי ואמרה לי: "מפה אני ואת זה לנצח". לי זה היה ברור, אבל לשמוע את אמא שלו אומרת את זה ככה בתוך כל האבל שלה היה מאוד מרגש. רציתי להיות איתה לנצח, ועם אפיק.

קורין גמליאל ובן זוגה סמל אפיק טרי ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

מאז הכל קשה לי יותר. אני לא באמת מצליחה להתמודד עם זה ולעכל את זה. עברה חצי שנה וקרה הרבה מאז. התגייסתי, לקחתי את המוזיקה בשתי ידיים, סיימתי את הלימודים. אלה דברים שאני עוברת אבל אפיק לא עובר אותם איתי. אין את הטלפון ואין הודעות יותר, הדברים הרגילים. אין לי את זה כבר חצי שנה, אבל אני עדיין לא מעכלת ובטוחה שהוא עוד יחזור. כאילו שהוא רק בצבא ולא זמין, אבל הוא יבוא בטוח. זו התחושה. אני מנסה לעבור את היום כל יום מחדש. אני ממלאת לי את הימים בלו"זים צפופים, שלא תהיה לי דקה אחת לחשוב.

אני עושה הכל כדי להנציח את אפיק ולא ליפול. השיר "איך לך שם" שיוצא היום מעביר את הסיפור שלי, את הרגשות שלי ואת ההתמודדות שלי בתקופה הזאת בצורה הכי טובה שיש. מאז מה שקרה, יצא לי להכיר המון בנות זוג באותו מצב כמו שלי, ואני מקווה שהשיר הזה יחזק גם אותן ויגע בהן.

קורין גמליאל | צילום: אופיר נצר