יש לה אלוהים: מילי אביטל עושה את הקאמבק של החיים

"שטיסל" הייתה התאהבות גדולה עבור רבים שאינם חיים את העולם החרדי. הסדרה ששודרה ב-yes במשך שלוש עונות (האחרונה שבהן הסתיימה בפברואר 2021, לפני כמעט ארבע שנים) הייתה להיט ענק – שודרה תחילה ב-yes, אחר כך בערוץ הראשון ובסופו של דבר אפילו נמכרה לנטפליקס – שם היא חיה עד עצם היום הזה וצוברת קהל עצום בארץ ובעולם.

>> איה כורם: "הייתי שמחה לבלות לילה אינטימי עם עצמי"

דווקא כשהיה נדמה ששום דבר ממנה לא חוזר – באה יד הגורל והחזירה אותה לחיינו בגלגול שונה. "קוגל" היא פריקוול ל"שטיסל" (הקדמון, כמו שאף אחד לא אומר בעברית) והיא מספרת את הסיפור של מי שעמד בצל ויוצא אל האור. "שטיסל", כשמה כן היא, העמידה במוקד את שולם שטיסל בדמותו הכריזמטית להחריד של דבל'ה גליקמן. אחיו, נוחעם, היה די בצל – אבל "קוגל" עושה עימו צדק היסטורי.

הסדרה מתחילה ב-2013 ומתרחקת מאוד מירושלים של סדרת המקור, עד לאנטוורפן בבלגיה, שם חי נוחעם, האח הגולה, זה שלא חי בארץ ישראל יחד עם המשפחה הנרחבת של שולם. ואם שולם הצליח לגדל שושלת, לנוחעם – הדברים פחות הולכים. הבית שלו והנישואים עם יהודית (מילי אביטל) מתפרקים, הבת ליבי (הדס ירון) לא מוצאת שידוך – והוא נאלץ לכתת את רגליו כסוחר יהלומים, במטרה להשיג דבר אחד שחסר לו: כבוד. תהילה. להיות "גביר" כמו האנשים האלה שמתנשאים מעליו. אולי כמו האח שנשאר בישראל.

היופי של "שטיסל" היה שבשום שלב לא הוגדר בה העולם החרדי כאקס טריטוריה. התרבות אמנם בפירוש שונה מהתרבות החילונית שבה גדלנו, אבל בסוף הסדרה עסקה באותם נושאים שמרבית סדרות הדרמה עוסקות בהן: אהבה, זוגיות, יחסים עם ההורים, יחסים בין אחים. כמאמר השיר, כל מה שאנושי אף פעם לא היה זר לה, ל"שטיסל", ועמוד השדרה הזה מחזיק גם את "קוגל".

הקו שמאחד בין נוחעם לליבי הוא הצורך לספר סיפור. כשנוחעם מגיע למכור למישהו תכשיט, הוא לא מסתפק במכירת התכשיט, אלא תמיד אותו עוטף אותו בסיפור טוב שיאפשר להעביר את זה הלאה. ליבי, מנגד, מוצאת את אהבתה במילה הכתובה (אולי על משקל האמנות של עקיבא ב"שטיסל" – צוהר לעולם אחר) וחולמת לכתוב סיפורים. במובן הזה, היא נותנת את הכבוד לכתיבה וליכולת לספר סיפור פשוט וטוב, כמו שנעשה בסדרה הזו.

ל"קוגל" יש רף מאוד גבוה לעבור. היא צריכה להתמודד עם צל של להיט טלוויזיוני לא קטן, כזה שהצמיח שורשים וקנה לעצמו לא מעט מעריצים. בנוסף, אחד מיוצרי סדרת האם – אורי אלון – לא לוקח חלק בפרויקט הזה והשאיר את יונתן אינדורסקי לבד במערכה. ועדיין, נדמה לי ש"קוגל" בהחלט מדברת שטיסלית שוטפת (לא רק בכל הקשור למיקס ההוא שבין עברית ליידיש) – אפילו ברמת הוויזואליה. הבימוי העדין, האווירה המעט-עגמומית (שלא לומר חורפית ממש, אפרופו מזג האוויר), והעובדה שרובה מתנהלת בשקט יחסי עושה לסדרה טוב והופכת את "קוגל" לאבן יפה בשושלת שנבנתה אי שם ב-2013, עם תחילת שידורי הסדרה ב-yes.

הסדרה גם ממשיכה ומקבעת את מקומו של ששון גבאי בפנתיאון המשחק הישראלי. הדמות של נוחעם, שבימי "שטיסל" כאמור עמדה בצל של גליקמן המופתי, פורצת כאן בגדול ומבליטה את הכישורים המצוינים של גבאי כשחקן אופי מהדרג העליון ביותר, כזה שממגנט את המבט בכל סצינה. גם הדס ירון זוכה לכבוד מלא בסדרה הזו, עם הרבה יותר פוקוס, ומחזירה עליו שבעתיים. בתפקיד הברקת הליהוק של הסדרה מגיעה מילי אביטל – אותה לא ראינו במחוזותינו מאז "נופלות על הרגליים" ששודרה בקשת ב-2017, והאמת היא שגם התגעגענו וגם היא מצטיינת.

>> נכס אמיתי: הסרט של דנה ורותו מודן הוא הברקה