ציפורי נפש: אמנות בהשראת עונת הנדידה

"Gone with the Wind", 2008-2014, פוחלץ של שחף, זרעי שן הארי, חוט ניילון, עופרת, 1,078X196X307 ס"מ | באדיבות גלריה Karsten Greve, קולון, פריז וסנט מוריץ | אמנית: Claire Morgan | צילום: Colin Davison, Rosella Studios
"Gone with the Wind", 2008-2014, פוחלץ של שחף, זרעי שן הארי, חוט ניילון, עופרת, 1,078X196X307 ס"מ | באדיבות גלריה Karsten Greve, קולון, פריז וסנט מוריץ | אמנית: Claire Morgan | צילום: Colin Davison, Rosella Studios

כשברקע מנשבות רוחות הסתיו, בעלי הכנף העונתיים עוררו בנו השראה לנדוד בין מבחר לא מייצג של מיטב אמני הארץ והעולם עם עבודות אמנות מובחרות המתייחסות לציפורים במגוון משמעויות

88 שיתופים | 132 צפיות

 

 

סדר חדש

מיכל בראור

מתוך הסדרה "ציפורי טרף ציפורי שיר", 2015

מתוך הסדרה "ציפורי טרף ציפורי שיר", 2015, הדפסת פיגמנט ארכיונית, 35X35 ס"מ | באדיבות האמנית מיכל בראור
מתוך הסדרה "ציפורי טרף ציפורי שיר", 2015, הדפסת פיגמנט ארכיונית, 35X35 ס"מ | באדיבות האמנית מיכל בראור
מתוך הסדרה "ציפורי טרף ציפורי שיר", 2015, הדפסת פיגמנט ארכיונית, 35X35 ס"מ | באדיבות האמנית מיכל בראור
מתוך הסדרה "ציפורי טרף ציפורי שיר", 2015, הדפסת פיגמנט ארכיונית, 35X35 ס"מ | באדיבות האמנית מיכל בראור
מתוך הסדרה "ציפורי טרף ציפורי שיר", 2015, הדפסת פיגמנט ארכיונית, 35X35 ס"מ | באדיבות האמנית מיכל בראור
מתוך הסדרה "ציפורי טרף ציפורי שיר", 2015, הדפסת פיגמנט ארכיונית, 35X35 ס"מ | באדיבות האמנית מיכל בראור

מיכל בראור משתמשת ברבות מעבודותיה במסמכים, בתצלומים ובמוצגים שהיא מוצאת בארכיונים שונים ובמוזיאונים היסטוריים. סדרת התצלומים "ציפורי טרף, ציפורי שיר" היא מעין "יומן פעולות" מצולם שליווה תערוכת יחיד בעלת אותו השם של האמנית במוזיאון פתח תקווה לאמנות (אוצרת: הילה כהן שניידרמן). במחקרה לקראת התערוכה התמקדה בראור בקריית המוזיאונים של פתח תקווה, שהתעצבה בשנים המכוננות של קום המדינה, וכוללת כיום מספר מוסדות תצוגה, זיכרון ושימור – כולל מוזיאון פוחלצים בתוך גן החי. במשך ימים ארוכים שהתה האמנית בין כותלי המוזיאונים ובמחסניהם, הסתובבה במתחמי התצוגה והשימור וחקרה את מאגרי הידע ואת אופן גיבושם במהלך השנים. סדרת התצלומים, שבהם אוחזת האמנית ביד עדינה בפוחלצי ציפורים ישנים ומאובקים, משמשת עבורה כמחקר ויזואלי ביחס לאוספים מוזיאליים מיושנים שאיבדו את הגיונם הפנימי והתערבבו אלה באלה. בראור מפֵרה את הסדר במקום שכה מבקש ליצור אותו: היא מפרה את חוקי המיפוי, הקטלוג והשימור הנוקשים של המוזיאון, נוברת באוספי פוחלצים מאובקים וזנוחים של ציפורי ארץ ישראל, מרימה וזורקת, חושפת נוצות תלושות וגופות מתפוררים, כמו מבקשת להפיח בהם חיים מחדש ולקרוא תיגר על הפרויקט המוזיאלי המקפיא והמשמר.

 

ביקור התזמורת

Céleste Boursier-Mougenot

מתוך מיצב בגלריה The Curve, Barbican Art

מתוך מיצב בגלריה The Curve, Barbican Art, לונדון, 2010 | אמן: Céleste Boursier-Mougenot | צילום: Lyndon Douglas
מתוך מיצב בגלריה The Curve, Barbican Art, לונדון, 2010 | אמן: Céleste Boursier-Mougenot | צילום: Lyndon Douglas
מתוך מיצב בגלריה The Curve, Barbican Art, לונדון, 2010 | אמן: Céleste Boursier-Mougenot | צילום: Lyndon Douglas
מתוך מיצב בגלריה The Curve, Barbican Art, לונדון, 2010 | אמן: Céleste Boursier-Mougenot | צילום: Lyndon Douglas

האמן הצרפתי סלסט בורסייה-מוג'נו, שייצג את צרפת בביאנלה לאמנות בוונציה בשנת 2015, הוא בעל השכלה מוזיקלית ובשנות ה-90 החל ליצור מיצבי אמנות המשלבים סאונד, וידיאו ופיסול. במיצביו הוא עושה שימוש מפתיע בחפצים יומיומיים ובמצבים שגורים כדי להפיק צלילים בלתי צפויים ולייצר הרמוניות מקריות וכובשות כאחת. אחת הדוגמאות הבולטות לעבודותיו היא מיצב שיצר ב-2010 במיוחד לחלל גלריה The Curve במרכז התרבות ברביקן בלונדון, ומאז יצר גרסאות שונות שלו עבור חללי תצוגה שונים ברחבי העולם. הוא הפך את חלל הגלריה המוארך למעין כלוב ציפורים ענק שהצופים הוזמנו לטייל בו, ושבו מחליפות גיטרות וגיטרות בס חשמליות את ענפי העצים, ומצילות תופים את קערות המזון והמים. בנוף זה שיכן עשרות ציפורי שיר, שחיו בחלל ועופפו בו במשך שלושת חודשי התצוגה. בכל פעם שנגעו הציפורים בכלי הנגינה, התיישבו על צווארי הגיטרות, צבטו באקראי את מיתריהן או ניקרו זרעונים מתוך המצילות, הן הפיקו מכלי הנגינה צלילים שחברו לקומפוזיציה מוזיקלית המשתנה בהתאם למעופן ולתנועתן בחלל, מעין סימפוניה שובת לב שבה מחליפות ציפורי השיר את הנגנים.

 

אחיזה שברירית

Barbara Bosworth

מתוך הסדרה Birds and Other Angels

 

"Common Yellowthroat", מתוך הסדרה Birds and Other Angels, 2003-2015 | באדיבות האמנית Barbara Bosworth
"Common Yellowthroat", מתוך הסדרה Birds and Other Angels, 2003-2015 | באדיבות האמנית Barbara Bosworth
"Indigo bunting", 2003, מתוך הסדרה Birds and Other Angels, 2003-2015 | באדיבות האמנית Barbara Bosworth
"Indigo bunting", 2003, מתוך הסדרה Birds and Other Angels, 2003-2015 | באדיבות האמנית Barbara Bosworth

האמנית האמריקאית ברברה בוסוורת' רואה בחורש הירוק המקיף את בית ילדותה באוהיו את מקור ההשראה העיקרי לתצלומיה. היא עובדת כמו חוקרת טבע, אוספת מיני צמחים וחיות, עוקבת אחר התוואי המשתנה של הרים ושל נהרות, וחוקרת באמצעות עדשת מצלמתה את היחסים המורכבים בין האדם לטבע שסביבו. אם היא מתחקה אחר מאמציהם של ציידים ואם של חוקרי ציפורים, תשומת הלב שהיא מקדישה למושאי צילומיה מייצרת עבודות מעודנות ופיוטיות התובעות מבט משתהה ומעמיק. סדרת הצילומים "ציפורים ומלאכים אחרים" מתעדת ציפורים אחוזות בעדינות בידיהם של חוקרי ציפורים, רגע לפני שחרורן בחזרה לטבע. חוקרי הטבע לוכדים את הציפורים כדי לאסוף נתונים על התנהגותן, תנועתן ואופני נדידתן ולאחר מכן משחררים אותן ביערות שבהם נאספו. לעתים התצלום חושף את הדמות האנושית בשלמותה, ולעתים מתרכז בציפור וחושף רק את הידיים האוחזות בה. כך או כך מופיעות הציפורים כנקודות צבע זעירות במרכז התמונה, מלאות תנועה, חיים וחן. בוסוורת' מפנה מבט שווה ומלא רוך הן אל חוקרי הטבע והן אל מושאי מחקרם, הן אל האדם והן אל הציפור, מתרכזת ברגע האחיזה העדין והשברירי המסמן את מערכת היחסים בין השניים.

 

חלף עם הרוח

Claire Morgan

"Gone with the Wind"

 

"Gone with the Wind", 2008-2014, פוחלץ של שחף, זרעי שן הארי, חוט ניילון, עופרת, 1,078X196X307 ס"מ | באדיבות גלריה Karsten Greve, קולון, פריז וסנט מוריץ | אמנית: Claire Morgan | צילום: Colin Davison, Rosella Studios
"Gone with the Wind", 2008-2014, פוחלץ של שחף, זרעי שן הארי, חוט ניילון, עופרת, 1,078X196X307 ס"מ | באדיבות גלריה Karsten Greve, קולון, פריז וסנט מוריץ | אמנית: Claire Morgan | צילום: Colin Davison, Rosella Studios

עבודותיה של האמנית האירית הצעירה קלייר מורגן, החיה ופועלת בלונדון, עוסקות בהשתנות, בזמן החולף ובארעיות קיומם של החיים. מיצביה התלויים והשבריריים משקפים את התעניינותה בחומרים אורגניים ובתהליכים טבעיים, והם משלבים פוחלצים, לרוב של ציפורים, ואלפי "שערות סבא" של צמחי בר (זרעים המחוברים לשערות לבנות). בעבודת יד עמלנית היא שוזרת ותולה אלפי זרעים בודדים באופן היוצר מבנה שנראה מוצק ויציב, הכולא בתוכו פוחלץ של חיה כלשהי שתנועתה הוקפאה. לעתים החיה נדמית כנופלת מבעד למסגרת הזרעים התלויים, לעתים היא מכודררת בתוכה, לעתים זוהי ציפור שמעופה קפא. נוכחותו של כוח הכבידה בתנועתן המוקפאת של החיות, או מה שנדמה כהיעדרו במעופן המתמיד, הוא שטוען את הסצנה המפוסלת במיצב בחיים – או במוות. העבודה Gone with the Wind, שגודלה כעשרה מטרים, מלאה בניגודים ומשקפת את התעניינותה של מורגן במעגל החיים והמוות בטבע. מבנה מלבני גדול במיוחד של זרעים תלויים, ששובל בצורת גל שעשוי אף הוא מ"שערות סבא" מפלח אותו, מסמן את מסלול מעופו של שחף המפלס בו את דרכו. הזרעים שבמצבם הטבעי היו נפוצים ברוח לכל עבר בכאוס מוחלט – ממושטרים במבנה קפדני מעשה יד אדם, ואילו הציפור המתה נראית כה מלאת חיים במעופה, כאילו נבראה מתוך ענן זרעי השיבה הלבנים.

 

על הסף

Polly Morgan

מתוך התערוכה Psychopomps

Blue Fever", 2010", כנפי עורב מפוחלצות, עץ, חוט מתכת, 116X83X83 ס"מ | באדיבות האמנית Polly Morgan | צילום: Tessa Angus
Blue Fever", 2010", כנפי עורב מפוחלצות, עץ, חוט מתכת, 116X83X83 ס"מ | באדיבות האמנית Polly Morgan | צילום: Tessa Angus
מתוך התערוכה Psychopomps | באדיבות האמנית Polly Morgan | צילום: Tessa Angus
מתוך התערוכה Psychopomps | באדיבות האמנית Polly Morgan | צילום: Tessa Angus

 

משיכתה של האמנית הבריטית הצעירה פולי מורגן לפוחלצים החלה כבר בגיל 23, כשלמדה את רזי המקצוע. מאז חברה לאיגוד המפחלצים הבריטי ויצרה עשרות עבודות בשילוב פוחלצים, בעיקר של ציפורים. בתערוכת היחיד הראשונה שלה בשנת 2010 הציגה ארבעה אובייקטים גדולים דמויי בלונים שנתלו מתקרת חלל התצוגה, עשויים כנפי עורב שחורות או כנפי יונה כחולות. הכנפיים מסודרות בצורה חופפת, כאילו משקפות את טווח התנועה המלא של הכנף במעופה. שם התערוכה – Psychopomps – מתייחס ליצורים מיתיים היכולים להעביר את נשמתם לעולם הבא, כמו האל המצרי בעל ראש התן, או סוסים, ציפורים ודבורים בתרבויות שונות, ומרמז על עיסוקן המטאפורי של העבודות במצב היברידי של סף. ההכלאה בין ציפורים חיות-מתות לבין פסלים דוממים יוצרת יצורי כלאיים מעופפים הנותרים קפואים במקומם, יפהפיים ומטרידים כאחד, מעין רוחות רפאים נטולות פנים וזהות המרחפות בין העולמות, בין טבע לתרבות ובין מודע ללא מודע, קרן שפע של נוצות שמסען ממוות לרקבון הופרע.

 

סיפור מקרה

אלה ליטביץ

"סופה פוגעת בחוגלה", 2006

"סופה פוגעת בחוגלה", 2006 | באדיבות האמנית אלה ליטביץ
"סופה פוגעת בחוגלה", 2006 | באדיבות האמנית אלה ליטביץ

בשנת 2009 יצרה האמנית אלה ליטביץ סדרת עבודות המבוססת על סריקות של נוצות ציפורים מארכיון הנוצות של חיל האוויר, שם שמורים נוצות וחלקי ציפורים מתאונות בין ציפורים למטוסי חיל האוויר, הקרויים לרוב על שם ציפורים, חיות או תופעות טבע שונות. "בשלישי לאוגוסט 2006 סופה פגעה בחוגלה. הנוצות נאספו על ידי חיל האוויר שקבע כי הנזק שנגרם לסופה, מטוס קרב מדגם F16I, הוא 40,000$" – כותרות מסוג זה, המבוססות על ניסוחים של תחקירי התאונות בחיל האוויר, מתלוות לעבודות בסדרה ומתארות את האירוע שממנו לקוחה כל נוצה. הארכיון נוצר כחלק מניסיון מיפוי של מיני הציפורים לפי עונות השנה ומיקומי בסיסי חיל האוויר בארץ כדי לצמצם נזקים לטבע, למכונה ובוודאי לחיי אדם. זו אינה הפעם הראשונה שעבודותיה של ליטביץ נובעות מתוך חקירה ארכיונית ונשענות על ממצאים מטופלים שהיא מוצאת בארכיבים שונים. עמדתה האמנותית כשל מדען חקרן מאפשרת לה להציף עובדות היסטוריות ומדעיות "אובייקטיביות" בשפה יבשה ונטולת עמדה לכאורה, ובכך להפנות בעקיפין מבט ביקורתי אל תהליכים היסטוריים, תרבותיים ולאומיים ואל האופן שבו הם משרתים בנייה של נרטיבים מקומיים.

 

שירים נשכחים

Michael Thomas Hill
Forgotten Songs", 2009"

"Forgotten Songs", 2009, 120 כלובי ציפורים, סאונד, Angel Place, סידני, אוסטרליה | אמן: Michael Thomas Hill
"Forgotten Songs", 2009, 120 כלובי ציפורים, סאונד, Angel Place, סידני, אוסטרליה | אמן: Michael Thomas Hill

מיצב הסאונד Forgotten Songs מנציח את קול זמרתן של 50 מיני ציפורים שחיו בעבר בסידני, אוסטרליה, ונכחדו או נדדו מהאזור בעקבות התיישבותו של האדם המערבי. ציוצי הציפורים, הנשמעים מתוך חופה של כלובי ציפורים מברזל שנתלו מעל סמטה בעיר, משתנים בין שעות היום לשעות הלילה. באמצעות מערכת מורכבת של חיישנים ציוצי היום נעלמים עם שקיעת השמש ומתחלפים בציוציהן של ציפורי לילה שחיו בעבר באזור. שינויים אקולוגיים בבית הגידול הם האיום הגדול ביותר על קיומן של ציפורים. בעבר חיו באזור סידני 129 מיני ציפורים נוספים שנכחדו או נמצאים בסכנת הכחדה. את חלקן עדיין ניתן למצוא באזורים ירוקים בשולי העיר, שם הן מצליחות למצוא מזון ואזורי קינון מתאימים. העבודה מבקשת להפנות את תשומת הלב לשינויים בעולם החי והצומח ולמחיריהם, כתוצאה מהתפחות עירונית מואצת, ומזמינה את הצופים להרהר בעברה של העיר סידני, בנופה המשתה ובסוגיות של קיימות הנובעות מתהליכי אורבניזציה מסיביים.

 

ארץ פלאות

Annette Messager

מתוך מיצב היחיד של האמנית

 

"רגלי ציפור", 2015-2014, רדיד אלומיניום שחור, צבע, וו, חבל, 15X17X105 ס"מ | אמנית: Annette Messager | באדיבות גלריה Marian Goodman, ניו יורק, פריז, לונדון
"רגלי ציפור", 2015-2014, רדיד אלומיניום שחור, צבע, וו, חבל, 15X17X105 ס"מ | אמנית: Annette Messager | באדיבות גלריה Marian Goodman, ניו יורק, פריז, לונדון
עבודה של האמנית Annette Messager | באדיבות גלריה Marian Goodman, ניו יורק, פריז, לונדון
עבודה של האמנית Annette Messager | באדיבות גלריה Marian Goodman, ניו יורק, פריז, לונדון

הקריירה של האמנית הצרפתיה הנודעת אנט מסאג'ה רצופה בחיות ובציפורים מראשיתה, ובמחאה על האלימות והאכזריות המופגנות כלפיהן. כבר בראשית שנות ה-70 הציגה מיצב ציפורים מפורסם, מעורר חמלה וחלחלה כאחד, שבו סרגה בגדי צמר קטנים לעשרות ציפורים מתות שמצאה, אספה וסידרה בשורות בתוך ויטרינת תצוגה. העבודה "רגלי ציפור" היא פרט מתוך מיצב שהוצג בתערוכת היחיד של האמנית השנה בגלריה מריאן גודמן בניו יורק, שגם בה הדגימה את נטייתה לשלב בין חפצי יומיום ובין זיכרונות אישיים, בין הטריוויאלי לפנטסטי ובין הפיוטי ליומיומי. חלל הגלריה נמלא בפסלים שהם הכלאות בין חפצים שימושיים שהוגדלו ויצאו מפרופורציה, חלקי גוף ואלמנטים שונים, כולם עטופים בשחור. חלקם תלויים מהתקרה ומרחפים בחלל התצוגה כרוחות רפאים סדיסטיות ואפלות, חלקם מונחים על הרצפה על גבי משטחים נמוכים המחוברים לגלגלים, כאילו היו קורבנותיהן הפסחים. המיצב טורד המנוחה נראה כהכלאה בין פנטזיה לסיוט, בין עולם הילדות לבגרות, מעין ארץ פלאות כמו בסיפורה של אליסה, שבה יוצאים חפצי יומיום משליטה, מקנה המידה ומשימושם השגור, והופכים למריונטות תאוותניות בתיאטרון בובות שחור ומאיים.

 

קריאה לסדר

טל יזרעאל

"ארכיון הסדרי השינה", 2016

 

"ארכיון הסדרי השינה", 2016, ארונית מגרות מברזל, עבודות וידיאו, רפידוגרף על הדפסת צבע, 70X30X60 ס"מ | באדיבות האמנית טל יזרעאל
"ארכיון הסדרי השינה", 2016, ארונית מגרות מברזל, עבודות וידיאו, רפידוגרף על הדפסת צבע, 70X30X60 ס"מ | באדיבות האמנית טל יזרעאל

עבודותיה של טל יזרעאל תרות אחר רגעים חבויים מן העין או מאורעות חולפים ושבריריים. בעבודותיה האחרונות היא עוסקת בתופעות של סדר ואי סדר בעולם האורגני, אך גם בהלכי הנפש ובזיכרון. היא בוחנת צורות של סדר ואי סדר בעולם המולקולרי והביולוגי, כיצד קבוצות של פרטים מוצאות בעצמן סדר ללא מנהיג, כיצד מתבטא הסדר הזה באופן ויזואלי, ואיך הוא משפיע על הסדר בסביבתו הקרובה. רבות מהעבודות בסדרה זו הן חלק מתהליך עבודה משותף אמנות-מדע עם קבוצת חוקרים מהמחלקה לכימיה תיאורטית באוניברסיטה העברית. בעבודה "ארכיון הסדרי השינה", המוצגת בימים אלה בתערוכה "ממצאים" בסדנאות האמנים בירושלים (אוצרת: עינת עריף גלנטי, נעילה: 18.11), נראית שידת מגירות משרדית ממתכת המשמשת לתיוק מסמכים, שבמגירותיה עבודות וידיאו המתעדות להקות ציפורים המחפשות אחר מקום לינה. בכל מגירה טמונה להקה בעלת תבניות תעופה שונות בדרך אל המנוחה. דווקא בדרך אל הסדר ואל המנוחה גוברים קולות הציוצים העולים מכל מגירה, ותנועת הציפורים הופכת לתזיזיתית וערה. העבודה מייצרת הקבלה בין שתי ישויות שונות השואפות לסדר: שידת המגירות כאביזר מארגן ומקטלג שנועד לסייע לאדם להשליט סדר, ולהקת הציפורים שסמיכות הפריטים בה היא שכופה סדר על עצמה.

 

הפולשים

Maurizio Cattelan

"The Others" (פרט), 2011

"The Others" (פרט), 2011, 2,000 פוחלצי יונים, צבע. הביאנלה לאמנות בוונציה | אמן: Maurizio Cattelan
"The Others" (פרט), 2011, 2,000 פוחלצי יונים, צבע. הביאנלה לאמנות בוונציה | אמן: Maurizio Cattelan

האמן האיטלקי הנודע מאוריציו קטלן ידוע בחיבתו לסנסציות ולסקנדלים. במיצבים מרשימים, קומיים ואבסורדיים הוא מותח ביקורת מושחזת בעיקר על דמויות וסמלים המקושרים עם סמכות ועם מבני כוח חברתיים ועם הפוליטיקה של עולם האמנות. את המיצב "האחרים" הציג לראשונה בביאנלה בוונציה בשנת 1997. כשהוזמן על ידי האוצר לבקר בביתן האיטלקי, נדהם מגודלו של החלל העצום והריק שעליו למלא, המלא ביונים מעופפות – אחת מבעיותיה הידועות של העיר. בתגובה, הוא הציב בראש הביתן שורות של פוחלצי יונים, המשקיפות על המתרחש מלמעלה, גבוה מעל ראשי המבקרים, שנראו חיות לגמרי כולל סימני הלשלשלת שהותירו על קירות חלל התצוגה. שם העבודה "תיירים" הוא הערה סרקסטית על נחילי תיירי האמנות הנוהרים אל ונציה מדי שנתיים וממלאים אותה בתקופת פתיחת הביאנלה לאמנות – אוצרים, אספנים, בעלי גלריות ומבקרים. בשנים שחלפו מאז זכה המיצב למספר גרסאות ובהן מספר שונה של יונים, וב-2011 שב קטלן אל הביאנלה ה-54 של ונציה, שם הציב יותר מאלפיים פוחלצי יונים על קורות הגג וזיזי הקרניזים של הביתן הבינלאומי. המיצב המחודש זכה הפעם לשם "האחרים", ואף על פי שאיבד את גורם ההפתעה, עדיין יצרו האורחים הבלתי קרואים לכאורה שפלשו אל החלל המהודר חיזיון מאיים וטורד מנוחה המרשים בחיותו.