ציידת הצבעים

כמו בתים רבים במזכרת בתיה המצייתים לחוקי השימור של המושבה, גם ביתה של משפחת לוי מתאפיין בחזית מטויחת בגוון בהיר, בגג רעפים המכסה רק חלק מהמבנה ובתריסי עץ המעטרים את כל החלונות.

מעבר לחזית האחידה ונקיית הקווים מסתתר בית צבעוני ועליז, ובו פריטים רבים, רהיטים ועבודות יד. על עיצוב הפנים החם והמזמין אחראית פאני לוי, בעלת הבית, שלאחר שנים שבהן עיצבה בתים לחברים ולבני משפחה החליטה להתמקצע בתחום.

הבית מעוצב בצבעים חמים ועזים ובחומרים טבעיים. רוב פרטי הריהוט יובאו מהמזרח הרחוק, והם עשויים עץ כבד ומעוטרים בגילופים ובפרזולי ברזל. אלמנט בולט נוסף הוא ציוריה המופשטים והצבעוניים של לוי, המכניסים כתמי צבע עזים באדום, כתום וצהוב לכל חלקי הבית.

חיבה לספסלים

לוי מספרת כי יש לה חיבה גדולה במיוחד לספסלים, וכי כל פינה בבית מנוצלת ליצירת פינת ישיבה או השתרעות. ואכן, פינות ישיבה מקיפות את הבית מבחוץ ומבפנים, ממלאות את החצר האחורית ואת המרפסת הקדמית, וגם הסלון מחולק לפינות ישיבה שונות: אחת סביב ספסל אבן בנוי בצורת רי"ש המכוסה במזרונים מפוספסים, ושנייה סביב שתי ספות חומות. ספסל עץ מרופד החוצץ בין השתיים יכול לשמש את שתיהן.

שולחן הסלון היה בעבר דלת מצוירת בבית הודי. בתחילה חשבה לוי לתלות את הדלת כתמונה על אחד הקירות, אך לבסוף היא חופתה בלוח זכוכית והייתה לשולחן. גם מתקן העיתונים העגול שניצב על הרצפה היה פעם שרפרף ושינה את ייעודו. הכרית ששימשה כמושב הוסרה, והשקע שנגלה תחתיה יוצר מעין קערה המכילה את העיתונים.

את שתי פינות הישיבה מאחדים שני שטיחים קלועים מרצועות עור חומות ושלוש מנורות תלויות מברזל ומזכוכית צבעונית בסגנון מרוקאי. נישות בנויות סביב קירות הסלון שנצבעו בצבע חאקי בהיר משמשות כחלל תצוגה לציוריה של לוי. היא מספרת כי הסלון משמש גם מעין גלריה להצגת ציוריה, והנישות נבנו כדי לתת להם מסגרת מתאימה. נישה מרכזית בסלון, המשמשת כרקע לקמין הברזל המחמם את הקומה הראשונה כולה, נצבעה בגון אדום-בורדו המדגיש את הקמין השחור ומייצג את אלמנט האש.

פינות ישיבה בסלון המשמש כגלריה להצגת ציוריה של בעלת הבית

אור בעיניים

המטבח הגדול והכפרי נצבע בגוונים בהירים, וגם בו נצבע אחד הקירות בגון חאקי בהיר כצבע הנישות בקירות הסלון. במרכזו ניצב שולחן עץ כבד לשמונה סועדים וסביבו כיסאות בעלי מסעד מפורזל. בין המטבח לסלון חוצצת מעין ספרייה הבנויה בין שני עמודים – עמוד תמיכה שאי אפשר היה להסירו, ועמוד נוסף שנבנה במרחק שווה ממנו כדי ליצור מעבר סימטרי בין שני האזורים. בין שני העמודים הותקנו שני מדפים מעץ גולמי ומסיבי המשמשים לאחסון אוסף המגזינים וספרי העיצוב של בעלת הבית. "יש הרבה נישות בסלון המשמשות לתליית תמונות ולא משאירות מספיק קירות פנויים להצבת ספרייה או מדפים", מסבירה לוי את הבחירה.

המטבח נפתח אל מרפסת גדולה המוקפת בחצר. "כשתכננו את הבית זה היה הדבר הראשון שידעתי – שאני רוצה יציאה מהמטבח לחצר", אומרת לוי. "אנחנו מרבים לארח ושוהים המון בחצר, והיה לי חשוב לייצר עמה קשר עין וגישה ישירה".

המטבח. שילוב של ארונות בהירים ופינת אוכל מאסיבית מעץ כהה שיובאה מהמזרח הרחוק

בצדה השני של קומת הכניסה נמצא חדר השינה של ההורים. לוי מספרת כי השקיעו מחשבה רבה בתכנון מיקומו בקומה הראשונה, הן כדי לשמור על פרטיות מלאה ועל מרחק מחדרי הילדים הנמצאים כולם בקומה השנייה, והן מתוך מחשבה על העתיד הרחוק, "כי הרי אנחנו לא הולכים ונהיים צעירים יותר". רהיטי העץ הכבדים בחדר, כולם מהמזרח הרחוק, כוללים מיטת עץ מסיבית בעלת דפנות מעוגלות, שידת מגירות מעץ כהה ומראת גוף מוארכת הניצבת על כן מיוחד. את ריהוט העץ הכהה מרככים פריטי טקסטיל לבנים, בהם וילונות מבד קליל ומתנפנף ומצעים צחורים.

מרפסת היוצאת אל החצר האחורית. כלים ופסלים שולבו בפתחי הקירות

נצא בחוץ

החצר היא חלק חשוב מהבית, והיא מקיפה אותו משני עבריו. מרפסת הגן, היוצאת מהמטבח, מרוצפת באריחי הגרניט פורצלן הבהירים שמרצפים את הבית כולו, אבל הונחו האריחים בה הונחו באלכסון, מה שיוצר הפרדה ויזואלית בין החללים. המרפסת מוקפת בקירות פטיו מרובי פתחים ובמרכזה ניצב שולחן אוכל גדול וסביבו כיסאות. על דק העץ המקיף את המרפסת ניצבת פינת הסבה מקש, ולצדה פינת ישיבה נוספת בסגנון מרוקאי.

בגב החצר ניצב מבנה קשתות מברזל ועליו צמחים מטפסים. על אחת הקשתות נתלתה דלת עץ כבדה וישנה, המשמשת כאלמנט קישוטי נוסף. לוי מספרת כי הדלת בת 150 שנים והיא שימשה כדלת של מבנה ערבי ברמלה. "זה היה בניין משרדים ישן, וכשפירקו אותו לצורך חידוש המבנה, ביקשנו וקיבלנו את הדלת במתנה".

על חומת הבטון המקיפה את החצר נתלו תריסי עץ ישנים התואמים את תריסי העץ של הבית. בפתחי הפטיו ועל ספסלים הפזורים בחצר שולבו כלי חומר מצוירים מעשה ידיה של לוי, וכן פסלונים של דמויות עגלגלות מטפסות או ישובות בתנוחות שונות.

החלל תחת המדרגות המובילות אל החצר השכנה נוצל לבניית כלוב לתוכים,"תחביב של בעלי", מחייכת לוי. "זה התחיל משני תוכים וכיום יש שם יותר מ-20, ואנחנו מאוד נהנים מציוץ הציפורים שממלא את החצר".

בכניסה לבית ניצבת פינת ישיבה נוספת על דק מעץ. לוי מספרת כי גם בפינה זו היו רהיטי העץ חומים כמו בשאר חלקי הבית, אבל הם נצבעו בלבן, "כדי לשדר אווירה יותר ים תיכונית וקלילה". במהלך הצביעה שילבה לוי על הרהיטים משפטים הומוריסטים כמו "זהירות צבע טרי". "זה נותן אווירה טובה עוד לפני שנכנסים הביתה", היא אומרת. "ככה נכנסים הביתה עם חיוך".

פינת ישיבה משולבת פסיפס. ברקע דלת שפורקה מבית ערבי ושולבה כאלמנט דקורטיבי

משפחה עם שורשים

דק העץ נבנה בחצר רק לפני כשלוש שנים, לאחר שצמחי הגינה נשתלו וגבהו, ולכן נבנה סביב עץ רחב צמרת שצומח במקום בלי לפגוע בו. העץ מעניק צל חשוב, והופך את הפינה המוצלת לנעימה ומאווררת, ומגן בצלו על דלת הכניסה הירקרקה. לוי מספרת כי לפני שהעץ נשתל הם היו צריכים לחדש את צבעה של הדלת שדהה בשמש, אך מאז שצימח אין בכך צורך יותר. בגינה ישנה גם צמחייה ים-תיכונית מגוונת: עצי זית, תמר, תפוז ולימון וצמחי תבלין שונים. למשפחה כרמים ושטחים חקלאיים מזה כמה דורות, ומסורת טיפוח הגן מושרשת בה היטב. בני המשפחה עדיין מוסקים זיתים ומייצרים שמן זית, ולוי מספרת שעץ הזית בחזית הבית היה הצמח הראשון שנשתל בגינה.

בכניסה לבית, מעבר לדלת הירקרקה, ניצבת תזכורת נוספת למסורת הארוכה של המשפחה: ארון עץ בסגנון אירופי עם ויטרינה מזכוכית המשמש לאחסון כלי חרסינה לבנים שהיה שייך להורי בעלה של לוי.

בכניסה לבית שידת עץ עם ויטרינת זכוכית בסגנון אירופי שבעלת הבית קיבלה מחמותה

משני צדי הארון נתלו אילנות יוחסין של שתי המשפחות הוותיקות – האחד של משפחת לוי והאחר של משפחת פרס – שתיהן מדור המייסדים של המושבה. לוי מספרת כי בחרה לתלות את שני אילנות היוחסין לצד השידה הישנה כבר בכניסה לבית, כי רצתה להדגיש את השורשיות ואת הקשר העמוק ורב-השנים של המשפחה למושבה, כאילו חלחלו שורשיהם העמוקים של עצי הגן אל הבית.

פינת ישיבה משולבת פסיפס בחצר האחורית. בית משפחת לוי במזכרת בתיה