צהובים זה לזה

מעדנים צהובים המקפיצים את האדרנלין ומייצרים תחושת ביחד
"קודם כל העין אוכלת", אומר המשפט העממי, ואכן, חוויה גסטרונומית נמדדת בעיקר על פי חושי הטעם והריח, אבל מסתייעת גם בחוש המישוש של הלשון ובמראה עיניים המגרה אותנו בעזרת צורות וצבעים.
לאסתטיקה חשיבות רבה בכל התחומים, בעיקר בקביעת הרושם הראשוני. אנו שופטים דברים לפי מראה חיצוני, ורק אז פונים לבחון אותם בעזרת החושים האחרים והאינטלקט. פנים יפות יקדמו מכירות של איפור או סבון, דוגמנית חטובה תתרום למכירות של מוצרי הלבשה ומראה אסתטי יעניק נקודות זכות ראשונות למנת אוכל עוד לפני שטועמים ומריחים אותה. פרסומם של מאכלים רבים, נובע ממראם. קחו למשל את הפאייה וטלו ממנה את הצבע הצהוב, תנו לקרואסון צורה מרובעת, או הוסיפו לחביתה צבע מאכל כחול ותקבלו מאכלים הרבה פחות מושכים.
נשאלת השאלה מה אסתטי ומה לא, והתשובה תלויה כמובן בעין המתבוננת ובטעם האישי של הסועד, בתרבותו ובהרגליו. יש יופי אוניברסלי ויש יופי שמתאים לתרבויות מסוימות בלבד. המנה הצרפתית הקלאסית של תרנגול מ-BRESSE (מזרח צרפת) המבושל בשלפוחית שתן של חזיר לא תתקבל בעין יפה בישראל, כמו שחרקים אינם מקובלים ברוב חלקי העולם בגלל מראם, אבל נחשבים מעדן בחלקים אחרים.
קשת הצבעים בצלחת
הצבעים, הגוונים ותתי הגוונים המקיפים אותנו משפיעים על האווירה, על ההתייחסות שלנו כלפי כל מיני דברים, על תחושותינו ועל מצב הרוח שלנו.
על פי מחקרים מדעיים כל צבע וכל גוון משפיע על הרגשתנו באופן שונה. מבחן הצבעים של לושר (LUSCHER) הוא כלי העומד לעזרתם של פסיכיאטרים ופסיכולוגים, כמו גם רופאים, מאבחנים מקצועיים, וכל מי שעוסק באורח מקצועי בתת מודע של האדם.
פצצת אנרגיה צהובה
על פי לושר, התכונה האופיינית ביותר לצבע הצהוב היא "בהירות המשקפת את האור ומקרינה עליזות. הצהוב מסמל שחרור מכל דבר כבד, מדכא או מגביל", הוא גם מסמל שאיפה מתמדת אל המודרני והעתידי.
מבחן נוסף שהומצא על ידי הייס והאלדר (HEISS AND HALDER) דורש מהנבחן לסדר צבעים בצורת פירמידה לפי סטנדרטים אישיים של אסתטיקה. מחקריהם של הייס והאלדר מובילים להגדרת הצהוב כצבע של מוטיבציה גבוהה ושאיפה בלתי מתפשרת למצוינות.