פו הדב כאן כדי להישאר

יש גיבורי ילדות שחיים לנצח, ובכל פעם שתראו אותם הם יעלו חיוך על פניכם, לא משנה בני כמה תהיו. גיבורי ילדות צצים ונעלמים, ואין הרבה כאלה שחיים יותר משמונים שנה. אך כאלה הם גיבוריו של א.א מילן, שממשיכים לחיות חצי מאה אחריו, והם כאן כדי להישאר ולגדל גם את הדורות הבאים.

הסרט החדש מבית דיסני אינו מתהדר בשמות מפוצצים כמו "פו הדב – הדור הבא" או "טיגר וחזרזיר – הרפתקה הגדולה", וגם לא באנימציית תלת-ממד משוכללת. לשם שינוי, המשקפיים הכה פופולריים נשארים מיותמים, כי הם רק טרנד חולף, ופו לא.

הסרט "פו הדב" נעשה על פי מסורת סרטי דיסני הקלאסיים, אך מלבד החד ממדיות והצבעוניות הפשוטה, הוא כולל טיפוגרפיה שובת לב של הדמויות המשחקות עם הטקסט של הסיפור, שכמו יוצא מן הספר המקורי ולובש צורה, וכך נותן לו את הכבוד האמיתי הראוי לו.

מה עושים עם זנב שאבד?

הסרט מפגיש מחדש את הצופים עם הפילוסופיה של פו הדב וחבריו טיגר, ארנב, חזרזיר, קנגה, רו איה וינשוף. העלילה כוללת את הסיפור המוכר על איה שאיבד את זנבו ועל פו שמצא אותו משמש כפעמון הדלת של ינשוף, וכן את הסיפור המרכזי על החבורה היוצאת להרפתקה ללכידת מפלצת עלומה המכונה "בֶּקְרוֹב", שחטפה לכאורה את כריסטופר רובין ואת חזרזיר הקטן, שמוכיח אומץ לב גדול. ובכל הזמן הזה, ידידנו פו, אמ… רק רוצה להשביע את בטנו המקרקרת באיזו צנצנת או שתיים של דבש.

הפתיע אותי לטובה בן השבע, שבהתחלה סירב להצטרף אלינו ונעתר רק לאחר הבטחות שאם זה אכן סרט משעמם "של קטנים", כהגדרתו, הוא יעבור לאולם אחר. בסופו של הסרט הוא יצא מחויך כמו אחיו בן הארבע, והודה ש"היה סרט כיפי" (נסו לחלץ מבן שבע טיפוסי ביקורת טובה או מפורטת יותר מזו).

הסרט הוא דרך מצוינת להעביר שעה וחצי של רגיעה, שלווה ונחת עם הקטנטנים, בלי פיצוצים, אש ותמרות עשן, רעש ובלגן. כשאומרים סרט טוב, לפעמים מתכוונים לסרט דב.