זמן לעטוף: הדרך הכי מקורית לארוז מתנה למי שאתן אוהבות

לקבל מתנה זה כיף, אבל לקבל מתנה שנעטפה באהבה ועם הרבה מחשבה ויצירתיות – זה כבר מרגש ממש. אפרת בראשי מפן (44) תמיד אהבה ניירות עטיפה, סרטי מתנה ושקיות יפות, אבל בשנה החולפת היא הבינה כמה כולן סביבה צמאות לדברים יפים שיקלו קצת על הכאב הפרטי והקולקטיבי. וכך, באופן בלתי מתוכנן, היא החליטה להעניק מתנה לעולם ולהפוך את האהבה התרפויטית שפיתחה לפורושיקי – מסורת העטיפה היפנית לנחלת הכלל. אז תכירו את "FUROCHICIT‎", מיזם מקסים במיוחד, במסגרתו היא מציעה ערכות DIY לאריזות משובבות נפש עם בד פורושיקי ("שיכול לשמש אחרי זה כצעיף קיצי או כסל נשיאה נקשר"), ניירות עטיפה, סרטי מתנה, פרחי נייר וקישוטים דקורטיביים. כי כמו שהיא אומרת: "מתנה מושלמת מתחילה בעטיפה, ממש כמו לאכול עם העיניים".

>> "לא מלחיץ אותי להיות הבת של אמא שלי, להפך": קיאן פרנקפורט משיקה קולקציית ביכורים

"היפנים אפילו עוטפים בננה, אבטיח ובקבוק", היא אומרת, ומספרת כי בימים אלה היא מציעה באתר המותג שלה מהדורה מוגבלת לחגים, כאשר באינסטגרם וביוטיוב שלה ניתן למצוא שלל רעיונות מקוריים והשראה לאריזת מתנות. מחיר הערכה הוא 250 ש"ח, וניתן להזמין אותה דרך האתר או האינסטגרם של פורושיקי. "זה הרבה מעבר למתנה. התרבות היפנית מקדשת את הכבוד והנתינה, וכשאת עוטפת מתנה את נותנת שכבה מעצמך. זאת לא חייבת להיות מתנה מאוד יקרה, זו יכולה להיות גם קופסת עוגיות בהכנה ביתית. את יכולה לעטוף אותה בעטיפה יפה ולשים בה משהו קטן מעצמך. זה משקף עיקרון שנקרא WA, לפיו הרמונה חברתית היא הערך המקודש והעליון. אגב, אני לא קובעת איך כל אחת תעטוף את המתנה שלה, הכוונה היא שכל אחת תוכל לתת ביטוי ושכבה מעצמה. שתקחי רגע לעצמך".

את תרבות הפורושיקי למדה בראשי מפן בכוחות עצמה. היא הזמינה ספרים בנושא מחו"ל, חקרה ברשת והלכה להרצאות רבות בנושא, אפילו בשגרירות יפן, בשביל ללמוד ולחוש מקרוב את רזי חדוות העטיפה היפנית. אוטודידקטית על מלא. את המיזם שלה היא מוציאה לאוויר העולם אחרי כ-15 שנות עבודה בתקשורת, בין היתר כעורכת מדור העיצוב של אתר וואלה, וקודם לכן בתור כתבת עיצוב במגזין בניין ודיור, דה מרקר ולילה כלכלי בערוץ 10. האהבה לעיצוב ולאסתטיקה זורמת בדמה מאז שהיא זוכרת את עצמה.

"מאז שאני ילדה אני אוספת ניירות עטיפה ושקיות יפות", היא מספרת, "גם בתור עיתונאית ועורכת עיצוב תמיד הייתי מקדישה תשומת לב לדיטיילס. בחו"ל אני אני תמיד עוצרת בחנויות של מוצרי נייר ומתנות, ובשנים האחרונות, אחרי שעזבתי את עולם העיתונות, התחלתי לחקור את עולם אמנות העטיפה היפנית – לגמרי בשבילי".

בשנה האחרונה והאיומה שעברה על כולנו, מלאכת העיטוף קיבלה משמעות חדשה ועמוקה יותר עבורה. בתור אימא לשני קטנטנים, בראשי מפן הרגישה מפוחדת, כאובה ואבודה במיוחד. "כשפרצה המלחמה, כמו כולנו, הייתי כל הזמן בטלפון. הרגשתי שאני בתוך בועה לא טובה של חדשות מבעיתות ולילות לבנים, ובתוך כל החדשות הנוראיות הרגשתי שאני הופכת מנותקת מעצמי, מהילדים ומבן זוגי. זה ממש פגע לי בחייה המשפחה, הייתי רק במחשבות איך אנחנו בורחים מהבית עם הילדים שלא יקרה להם משהו. איבדנו גם חבר במלחמה, מילואימניק שנפל בעזה, ואז גיס של חברה נפל, ואז הבן של הרופא שלנו נפל. זה התחיל להציף ברמה שהמים עוד רגע עוברים את האף, ואז אמרתי שאני צריכה לעשות משהו".

אז מה עשית?
"פשוט לקחתי נייר יפה והתחלתי לעטוף קופסאות. דריה הבת הגדולה שלי התיישבה לידי וביקשה שאעטוף לה משהו בהזמנה, וזה פתח לי איזה משהו. הפעולה הזו גרמה לי לעזוב לרגע את הטלפון ולא לראות שוב מי נהרג. אחרי זה המשכתי עם עוד קופסה ועוד קופסה, ובד בבד ראיתי שאני מתחילה להתלבש בבוקר ולהיות יותר עם המשפחה. זה היה כמו טקס, ואני מאוד אוהבת טקסים. הרגשתי שאני מרפאת את עצמי לאט לאט, מוצאת לי מפרץ נפשי".

עטפת את עצמך.
"ממש. עטפתי את עצמי כדי להצליח לתפקד בבית ובכלל. תמיד אומרים שאם אימא מאושרת אז המשפחה מאושרת, אז סיפקתי לנו חמצן. זה האי שלי, ולאי הזה הצלחתי להעלות את המשפחה שלי. טפו טפו, אני בסדר, אבל המדינה שלנו לא בסדר ומה שקורה לאחים ולאחיות שלנו לא בסדר".

את העטיפות היפות שלה התחילה בראשי מפן לשתף ברשת, והפידבקים הרבים שקיבלו גרמו לה להבין שהיא לא יכולה להשאיר את כל הטוב הזה לעצמה. "קיבלתי כאלה פידבקים באינסטגרם שגרמו לי להרגיש את הצורך של אנשים לתרפיה. בנות התחילו לכתוב לי שעזרתי להן להתנתק מהחדשות ומהמצב. פתאום ראיתי שיש דיבור, ואז אמרתי יאללה. הרגשתי שזה שירות שאני חייבת לתת לאחרות".

שירות נוסף שהיא מעניקה לאחרות הוא ההרצאות שהיא מעבירה (ניתן להזמין הרצאה לקבוצות של עשרה אנשים ומעלה). "ההרצאה מהווה כניסה לרגע לעולם יפני קסום וההשפעה שלו החוצה", אומרת בראשי מפן. "מעבר להיותה אמנות עטיפה, פורושיקי היא מסורת של אסתטיקה וכבוד לזולת. בהרצאה אני מציגה בין היתר כיצד הפורושיקי משפיע על עולמות האופנה, העיצוב והקולנוע".

בעתיד הלא רחוק יהיו גם תחנות עטיפה נודדות להשקות באירועי השקה, חנויות פופ אפ ובאירועים חגיגיים. "זה לגמרי מיינדפולנס עם ערך אמנותי", אומרת בראשי מפן, "כולם מרוויחים מזה, גם מי שנותנת את המתנה וגם מי שמקבלת אותה".