"צרחתי בחדר הלידה והרופא אמר שזה לא מתאים שאני צועקת"

צופית (שם בדוי) תכננה לידה טבעית וסיימה בלידת ואקום. צופית מספרת כי במהלך הלידה היא הרגישה שלא מכבדים אותה ושלא רואים אותה. "לא הסבירו לי בזמן אמת מה קורה בלידה וגם הכאיבו לי שלא לצורך", היא אומרת. "הלידה לא התקדמה והצירים כאבו מאוד. כשביקשתי אפידורל נאמר לי שזה כבר מאוחר מדי. הצוות המשיך לתת לי הוראות שנשמעו לי לא הגיוניות ולא ממש טרחו להסביר לי למה. בהתחלה ביקשו שלא אלחץ ואתאפק, ואז כשביקשו שאלחץ. לא ממש הצלחתי. כל הסיטואציה הייתה מאוד מלחיצה. 

>> צמיד לידה צהוב: הסלבס מתגייסות למען האישה שילדה בשבי חמאס

"מאחר ולא הצלחתי להשיג תוצאות בלחיצות 'זכיתי' לפיטוצין מבלי שביקשו את רשותי", ממשיכה צופית. "כשזה לא הצליח, הרופא החליט לעשות 'קריסטלר' (תמרון קריסטל – שיטה מיושנת ושנויה במחלוקת המורכבת מלחיצות חזקות על בטן היולדת. שימוש בה עלול לגרום לפציעות קשות ואף למוות – ח.ג.) שוב מבלי לקבל רשות או להסביר לי מה הוא עושה. הפעולה הזו גרמה לי לכאב גדול. צרחתי והרופא אמר שזה לא מתאים שאני צועקת. מיד לאחר מכן הוא אמר לי שצריך לעשות וואקום, שוב בלי להסביר למה. אחרי שבתי נולדה, פשוט הוציאו אותה מהחדר, לא הביאו אותה אליי קודם ולא ביקשו רשות לקחת אותה. גם תהליך התפירה לווה בכאב ובחוסר רגישות. זו הייתה הלידה הראשונה שלי. מאז אני ממש מרגישה שאני בפוסט טראומה".

אחת מתוך חמש

המקרה של צופית נשמע לכן קיצוני? לצערנו הרב מדובר בתופעה רחבה של פגיעה ביולדות ובזכויות האדם הבסיסיות ביותר שלהן. בסקרים שערכה "התנועה לחופש בחירה בלידה" בקרב נשים שילדו בישראל בשנים האחרונות (כ-3000 נשים ענו עליהם), אחת מתוך חמש נשים תיארה את הלידה שלה נוראית או טראומטית,  50% הרגישו שמישהו אחר לוקח החלטות בנוגע ללידה שלהן, 68% דיווחו שפרטיותן לא נשמרה, 32% חוו דיבור פוגעני, 48%  מתוך אלו שעברו ניתוח קיסרי, לא קיבלו הסבר על ההשלכות והסיכונים בניתוח, ועוד. 

כל אלה מהווים פגיעה ברורה וחמורה בזכויותיהן הבסיסיות ביותר של נשים בלידה. כל אלה קורים עדיין, יום יום ובכל מקום. ממש לאחרונה דווח על תביעה שהוגשה בעקבות מקרה מוות של יולדת (נוספת) כתוצאה משימוש בתמרון קריסטלר הידוע לשמצה, ומתוך חוסר הקשבה לתלונותיה ותחנותיה לכאורה. עד מתי?

"הרופאה הושיבה אותי על הכיסא ואני הרגשתי שהגוף שלי לא ברשות". פגיעה ביולדות | צילום: canva

הנה דוגמא לעדות נוספת: "הגעתי לבית החולים בלילה. הצירים החלו יום לפני. 10 דקות אחרי שהגעתי כבר הייתה לי ירידת מים", משתפת גאיה (שם בדוי). "ביקשתי להיכנס לחדר לידה טבעי, כמו שסיכמתי איתם מראש וסורבתי. הצוות היה עסוק בלדרוש ממני לאפשר להם לעשות פתיחת וריד (הכנסת מחט לוריד כהכנה לאפשרות של אינפוזיה במהלך הלידה – ח.ג.), כשסירבתי ענו לי: 'את לא מחליטה מה קורה פה, ותעשי מה שאנחנו אומרים לך!' הייתי המומה. רציתי רק לברוח משם. הרופאה הושיבה אותי חזרה על הכיסא ואני הרגשתי שהגוף שלי לא ברשותי. ביקשתי להיכנס למקלחת כדי להקל על הכאב, ושוב קיבלתי סירוב. נתנו לי לשפוך על עצמי קנקן מים במקום מקלחת". 

כבר בתחילת התהליך התחילו לדבר עם גאיה על ניתוח קיסרי. "ואז ניסו ללא הצלחה להכניס מוניטור וגינלי", היא ממשיכה, "מה שהלחיץ את כולם. אחרי כמה שעות הגיע רופא שפשוט צרח עליי. שוב הייתי בהלם. הרגשתי מתוסכלת וחסרת אונים. חמש וחצי שעות לאחר שהגעתי לבית החולים, הייתי כבר עם פתיחה של 8 ס"מ, הצוות דיווח על האטת דופק ושוב עלה נושא לידה קיסרית, כשסירבתי הפעילו לחץ על בעלי ואמרו לו שאני מסכנת את התינוק. בשלב זה כבר ויתרתי. רציתי שהבן שלי ירגיש אותי מיד כשהוא יוצא לעולם אבל לקחו אותו לכמה שעות ללא רשותי. חודשים אחרי הלידה עוד הייתי מזועזעת. הצוות לא ראה אותי, לא שמע אותי ובטח לא כיבד את רצוני".  

הזכות ללידה בריאה, מעצימה ומכבדת

"ל'קו ליולדת', קו הסיוע של התנועה לחופש בחירה בלידה, מגיעות פניות רבות מנשים כמו צופית וגאיה", מספרת ורד גפן דיבה, מנהלת הקו. "אנחנו צוות של עשרות מתנדבות שעברו הכשרה מעמיקה ומעניקות לפונות תמיכה ראשונית וליווי. יש נשים שיוצרות קשר כמה שבועות אחרי הלידה, כשהן עדיין כאובות ופגועות מהיחס, ויש כאלה שפונות אחרי זמן רב – כמה חודשים ואפילו שנים. אנחנו תומכות בהן על ידי הקשבה, תיקוף לסיפור הלידה והפגיעה שלהן, והכרה ברגשותיהן. יש גם נשים שפונות לקראת הלידה הבאה ומביעות חשש, או מבקשות להבין לעומק את הזכויות שלהן. בנוסף אנחנו מסייעות בכתיבת מכתבים לרשויות הרלוונטיות, הפנייה לייעוץ משפטי ראשוני (ללא עלות) מהמחלקה המשפטית שלנו ו/או למטפלת מתוך מאגר המטפלות המומלצות של העמותה, כמו גם כל עזרה אחרת, כמיטב יכולתנו. 

"התנועה לחופש בחירה בלידה היא עמותה שהוקמה במטרה להגן על זכויות נשים (זכויות אדם) בלידה, ולמגר את מכלול התופעות של פגיעה והפרת זכויות", מסבירה חיותה גורן, מנכ"לית התנועה לחופש בחירה בלידה. "הנורמה במדינת ישראל, כמו במדינות נוספות בעולם, היא שהמערכת הרפואית מוסמכת לקבל החלטות הנוגעות לגופן של נשים וללידותיהן. מאוד חשוב להבין שלידה היא אירוע חיים פיזיולוגי אשר ככלל, אינו מחייב התערבות רפואית מתוך שגרה פרוטוקולית. יותר מזה, לידה היא אירוע מכונן עבור כל אשה ולכן יש לה השפעה ישירה ועמוקה על רווחתה האישית של היולדת". 

"לכל אשה הזכות ללידה בריאה, מעצימה ומכבדת, על פי בחירתה", ממשיכה גורן. "לשם מכוונת כל העשייה של העמותה, וגם אם אנחנו עדיין רחוקות מאוד מהגשמת החזון, יש בהחלט רוחות של שינוי בתוך מערכת הבריאות ואין לי ספק שעם מספיק מודעות לנושא, מוכנות לדבר על הבעיות, שיתופי פעולה ושינויי מדיניות וחקיקה, נצליח להפחית משמעותית את הפגיעה בנשים ואף  למגר את התופעה לגמרי. זה לוקח המון זמן, גורם למלא תסכולים אבל בהחלט אפשרי וללא ספק – הכרחי".

חיותה גורן, מנכל"ית התנועה לחופש בחירה בלידה | צילום: סאם יצחקוב

קישור לטופס הפניה לקו: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfN8-6VVzZi67P7TzMXN8ElOa9CXR6AjEyCug8nnszgSK-LjA/viewform
הבהרה: ליווי משפטי וטיפול נפשי על פי בחירתה של הפונה ועל חשבונה